האחות האבודה-שנה ח'

השיעור הראשון של התגוננות מפני כוחות האופל

נ.מ הארי

כשקמתי בבוקר הדבר הראשון שראיתי היה ג'ינג'י. רון רכן מעלי ואז קפץ והתרחק כשראה שהתעוררתי, "בוקר טוב ישנוני" אמר רון "עכשיו תשפוך הכל" קטעה אותו הרמיוני "מה כולכם עושים כאן?" שאלתי בקול ישנוני ואז קפצתי מהמיטה כי ג'יני דיגדגה אותי "אני קם" אמרתי וגררתי את עצמי למקלחת.

כשירדתי לאולם האוכל כולם כבר ישבו במקומם. כשהסתכלתי לעבר שולחן המורים ראיתי את סורל יושבת על הכיסא ורגליה מורמות על השולחן אחת מעל השניה וקערה של קורנפלקס? כן. זה קורנפלקס, הייתה בידה. כשראתה אותי הגתה בשפתיה 'בוקר טוב' וחייכה חיוך קטן.

כשהתיישבתי בשולחן גריפינדור הוצפתי בשאלות, אבל בסוף הצלחתי לספר בשקט ורון הרמיוני וג'יני את כל הסיפור, הם היו המומים כמוני לשמוע את החדשות, כשהגעתי לחלק של דמבלדור קולי נחנק. עדיין לא ידעתי איך לעכל את זה שדמבלדור מנע ממני לחיות עם המשפחה שנותרה לי. ומילא זה אבל הוא גם לא סיפר לי שום דבר.

כשסיימתי לספר להם שמתי לב שהשמטתי את החלק עם ג'ק, לא חשבתי שסורל תרצה שהם ידעו.

רון בא לשאול שאלה אבל סורל נעמדה ואמרה "שלום תלמידים, בשיעורים שלי הבתים יתחלקו ככה, רייבנקלו - הפלפאף, סליתרין - גריפינדור, ומכיוון שאין ראש בית לגריפינדור, אני אהיה".

הייתי בשוק. לא ציפיתי לזה, בדרך לשיעור שלה תהיתי אם היא רצתה את התפקיד או שביקשו ממנה.

נכנסתי לכיתת המכ"ה (התגוננות מפני כוחות האופל) וראיתי את סורל יושבת על השולחן ומנדנדת רגליים. "טוב תלמידים, בשיעור הזה אני רוצה שישבו אחד ליד השני התלמידים הבאים: גויל - רון, הרמיוני - פנסי, הארי - דראקו" בחלק הזה היא הרימה את מבטה מהדף שלפתע היה בידה "שמעתי שכששניכם ביחד תמיד מעניין" בחיוך קטן ואז המשיכה לקרוא. כשהסתכלתי על דראקו ראיתי שהוא נועץ בה מבט רצחני תוך כדי שהוא מתקדם לאחד השולחנות ומתיישב, התקדמתי לעברו וכשבאתי להתיישב הוא סינן לעברי "פוטר" אז החזרתי לו "מאלפוי". האמת, חשבתי שאחרי שנה שעברה משהו ישתנה, אבל כנראה יש דברים שלא משתנים.

"תלמידים," פתחה סורל "מי יכול להגיד לי מה הייתם עושים בקרב אם איבדתם/נשבר לכם/אין לכם את השרביט. כן, גויל" "מרביץ" ענה גויל ורון הטיח את ידו על המצח. "בסדר, אם כך גויל, תוכל לגשת לקדמת הכיתה בבקשה?" אמרה סורל וגויל עשה כדבריה "תשלוף שרביט ותעמוד מולי" אמרה סורל וגויל שלף שרביט ונעמד מולה "ועכשיו, תתקוף" היא לא הייתה צריכה לומר פעמיים, גויל צעק עליה לחשים בקצב אבל היא חסמה את כולם. ואז, בתנועה אחת חדה עם פרק היד היא העיפה את שרביטו של גויל וזה עף הישר אל תוך ידה המושטת. "עכשיו, תרביץ" אמרה סורל "מה?" שאל גויל "אמרת שבקרב בלי שרביט אתה תרביץ, אז תרביץ" אמרה סורל בלי למצמץ. גויל צעד קדימה מהוסס והתחיל להרביץ, וכשראה שהיא מתחמקת ממנו ההיסוס נעלם והוא הגביר קצב, אבל תוך שבריר שניה הוא שכב על הגב והשרביט של סורל מכוון לצווארו. "תודה, גויל" אמרה סורל והושיטה לו את שרביטו "אתה יכול לחזור למקומך, 5 נקודות לסליתרין" אמרה סורל וחיכתה עד שגויל יתיישב במקומו לפני שהמשיכה "טוב, אז בקרב אם יווצר מצב שבו לא יהיה לכם שרביט אז אתם לא תוכלו לעשות קסמים נכון?" שאלה ומלמולי 'כן' נשמעו ברחבי הכיתה "טוב, הרמיוני, תוכלי להגיד לי בבקשה, האם הקסם נמצא בך או בשרביט?" שאלה והרמיוני הזדקפה "בנו פרופסור, הקסם נמצא בדם שלנו, השרביט הוא כלי עזר כדי שנוכל לתעל את הקסם שבנו." אמרה הרמיוני ונשמעה כאילו היא מצטטת מספר "נכון. 10 נקודות לגריפינדור. אז לפי מה שאמרת, הקסם נמצא בדם שלנו והשרביט רק עוזר לנו להשתמש בו. אז למה שלא תצליחו להשתמש בקסם בלי שרביט?" הקשתה הפרופסור "אני-" היססה הרמיוני "מעולם לא לימדו אותנו" אמרה והסמיקה "נכון, ובגלל זה אני כאן. צפו ולימדו" אמרה סורל וזרקה אלי את השרביט תפסתי אותו מהר (בכל זאת, מחפש) והיא שפשפה את ידיה "אקספקטו פטרונום!" צעקה ואיילה כסופה פרצה מבעד אצבעה ורצה בחדר ואז נעצרה מול סורל וקדה קידה לפני שנעלמה. לפתע, נשמע הצלצול וקרע את הדממה ששרתה בכיתה.

"טוב תלמידים, מי שיצליח לעשות קסם בלי שרביט, 20 נקודות" אמרה סורל וגמרה את השיעור. יש לי תחושה שהשנה לא תהיה משעממת.

עוד פרק!

מזכירה ומבקשת להגיב ולהצביע, אוהבת💙