-פאנפיק להארי פוטר-
התא מחניק
דממה מעיקה שוררת בכל האזור,
חושך ואפלה הם השולטים פה,
ריח של מוות בכל מקום,
ובכל זאת, אני חיה. אני חיה כאן 13 שנים. וממשיכה לחיות.
"הכל יהיה בסדר" אני אומרת לקיר אבל שום תגובה לא נשמעת מהתא השני, אני מסתובבת בבהלה לקיר...
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
ג'ק בתמונה
נ.מ ג'ק
כשנכנסנו למזכירות איזבל שרקה כשראתה אותנו "באמת תהיתי איפה הייתם, הצלחתם לשרוד יחסית הרבה זמן" גיחכה "מה הפעם?" שאלה ולקחה ממנו את הפתקים הורודים של הריתוק "האידיוט הזה צחק אצל ווילסון" האשמתי את מייק "לכו לכיתת ריתוק אחרי הלימודים" אמרה איזבל בחיוך משועשע "אין בעיה איזי" אמר מייק וקרץ לה והיא הרימה לעברו גבה. גררתי אותו החוצה והתקדמנו לקפיטריה.
הלכנו אוטומטית לשולחן הקבוע שלנו, שם ישבו קייטי, מת'יו (חבר נוסף שלנו) והילדה החדשה.
החלפתי כיף עם מת'יו בזמן שהתיישבתי לידו ומהר מאוד עופפו לכיווננו שני מגשים עמוסים אוכל ונחתו מולי ומול מייק והתחלנו שניינו לאכול את הצ'יזבורגרים שלנו "אז, איך קוראים לך?" שאל מייק והילדה החדשה ענתה "סורל" "שם משפחה?" "פוטר" אמרה וכמעט נחנקתי, מייק ציחקק וטפח על הגב שלי "גיל?" "אממ, קצת מסובך" אמרה "מה ז'תומרת?" שאל ונתן לי כוס מים ושתיתי ממנה "טוב, טכנית אני בת שנתיים," אמרה ועכשיו היה תורו של מייק להחנק, הוא לקח את הכוס מים שהביא לי ושתה את כל תוכנה "אבל דמבלדור עשה עליי כישוף שהפך אותי לבת שש-עשרה בגלל שוולדמורט רודף אחרי ההורים שלי או משהו כזה" אמרה והמשיכה לנשנש צ'יפס בזמן שכולנו הסתכלנו בהלם ומייק היה הראשון להפר את השתיקה "רגע אז את לא יודעת לכתוב ולקרוא וכאלה?" "לא" מלמלה והסמיקה "פשוט תבקשי מדמבלדור שיעשה איזה כישוף" אמר מייק "אבל אני לא יודעת איפה המשרד שלו-" מייק קטע אותה "אני אראה לך!" הרמתי לעברו גבה והוא אמר לי "השיעור הבא זה תולדות הקסם" אמר בחרדה "מתי תתגבר על המקרה עם פרופסור ג'ונס?" שאלה אותו קייטי "אף פעם! רגע. איך את יודעת?" הסתכל עליה בחשד "ציפור קטנה לחשה לי" מלמלה ומבטו עבר ישר אליי "אני יהרוג אותך" אמר לי וזינק עליי אבל הספקתי להתרומם מהר עם הכנפיים שלי. אני מניח שהוא באמת היה הורג אותי אלמלא הצלצול נשמע ובישר על סוף ההפסקה.
הוא נחת על הרצפה וסידר את שערו הג'ינג'י שהתבלגן באוויר ואז הלך בחזרה אל השולחן ואני אחריו "אל המנהל!" הכריז לפני סורל, תפס את ידה וגרר אותה אחריו בזמן שהיא מתפוצצת מצחוק.
"מסכנה" מלמלתי וקייטי הנהנה לצידי בזמן שצפינו בשני הראשים הג'ינג'ים חוצים את הקפיטריה.
