נ.מ סורל
התפוצצתי מצחוק כשמייק תפס בידי והתחיל לרוץ כמו משוגע. הוא הסתכל אליי וחיוך עלה על פניו כשראה את תגובתי למעשה המשוגע שלו ואז החל להאט עד שבסוף הלכנו אחד ליד השני.
"אממ, מייק? איפה השירותים?" שאלתי במבוכה והוא קרא "לכיוון הזה!" ופנה בפתאומיות שמאלה, גורר אותי אחריו ולבסוף נעצר מול דלת לבנה עם כיתוב 'שירותי בנות' בשחור "טה-דה! ברוכה הבאה לשירותי הבנות" מרלין כמה אנרגיה יש באדם אחד! "תודה" אמרתי ונכנסתי לשירותים.
כששטפתי ידיים נשמע לפתע קול משמאלי "היי, את סורל? הילדה החדשה נכון?" הסטתי את מבטי וראיתי בחורה עם שיער ורוד בהיר, עיניים תכלת ועם מראה יפני. "אממ, כן, ואת?" שאלתי בחזרה "סאמר, נעים להכיר" אמרה ואז פשוט הסתובבה ויצאה. זה היה מוזר.
יצאתי גם וראיתי את מייק מדבר עם העתק שלו רק בלבן "הנה את!" קרא לעברי מייק "הרשי לי להציג לך את אחי התאום, אלכסנדר הפוץ" אמר וקד קידה מוגזמת "את יכולה לקרוא לי אלכס" אמר בקול בס והושיט את ידו ללחיצה "סורל" מלמלתי בביישנות ולחצתי את ידו "אני צריך ללכת למנהל" אמר לי ולמייק "גם אנחנו הולכים, אולי תבוא איתנו?" הצעתי בנחמדות "בטח" אמר והתחלנו להתקדם לעבר -כנראה- המשרד של דמבלדור. "למה את ומייק הולכים לדמבלדור?" שאל אלכס והתחלתי להסביר לו את הסיפור, הצצתי לעבר מייק והיה לו פרצוף חמוץ על הפנים "איך פגשת את מייק?" שאל אלכס וצומת ליבי הוסטה אליו חזרה "פגשתי את ג'ק ואז הם באו ביחד לקפיטריה" אמרתי ואלכס חייך לעברי חיוך קטן ואז עצר במקום. עצרתי גם ופי נפתח כדי לשאול למה עצרנו אבל הוא פשוט החזיק בסנטרי וסובב אותו לפנים כך שמבטי נתקל בדלת שנראתה חלק מהקיר במבט ראשון אבל התחלה לתפוס צבע וצורה מולי עד שנהפכה לדלת ענקית עם מסגרת בצבע זהב.
אלכס נקש על הדלת שלוש פעמים.
מקווה שאתן גם נהנות מהקטעים האלה כמו שאני נהנת לכתוב אותם💙
אה ומעכשיו אני ארשום בלשון נקבה אבל ההערות מופנות לשני המינים.
YOU ARE READING
האחות האבודה-שנה ח'
Fiksi Penggemar-פאנפיק להארי פוטר- התא מחניק דממה מעיקה שוררת בכל האזור, חושך ואפלה הם השולטים פה, ריח של מוות בכל מקום, ובכל זאת, אני חיה. אני חיה כאן 13 שנים. וממשיכה לחיות. "הכל יהיה בסדר" אני אומרת לקיר אבל שום תגובה לא נשמעת מהתא השני, אני מסתובבת בבהלה לקיר...