פרק גם כן קליל! אל דאגה, יהיה קידום בעלילה בקרוב מאוד(מאוד מאוווד) מקווה שתהנו מהפרק!!😊 אשמח אם תגיבו ותצביעו, זה נורא נותן לי מוטיבציה להמשיך לכתוב:)
באותו היום אייר כבר לא חזר לביתו של אדוארד. הוא ידע שהוא הולך ליפול חזק, אבל זה לא משנה. הוא תמיד נופל חזק, לא משנה מה הוא עושה. אייר נשאר אצל ננסי ליאם וסאם גם לארוחת ערב שביום למחרת, והם כולם אכלו פיצה זולה שסאם הזמין. היא הייתה נורא טעימה בשביל אייר, מעולם לא אכל משהו מסוג זה, ולא הבין למה ננסי מתלוננת על הפפרוני.
"למה לא אהבת את הפפרוני?" שאל אייר לאחר הארוחה, בעודו עוזר לננסי לפנות את הצלחות מהשולחן ולהביאן חזרה אל הכיור, כדי שיוכל לשתוף כלים. כיסוי עייניו שוב היה על פניו.
"אני צמחונית" הצהירה ננסי. "למרות שבתנאים שאנחנו חיים עכשיו לפעמים צריך להתפשר" אמרה באנחה. "הפיצה היחידה שלא עלתה כמו החיים שלי הייתה פיצת פפרוני מהעודפים בחנות, לדעתי זאת הפלייה, אם אתה שואל אותי." היא המשיכה לדבר, גם אחרי שלקחה את שאר הכלים לכיור והתחילה לשתוף אותם.
היא העבירה מידייה הרטובות את הצלחות והמזלגות הנקיים אל אייר, והוא סידר אותם על מגבת, כדי שיתייבשו. אייר נהנה לסדר אותם לפי הגודל, מהקטן לגדול. הוא מצא בזה משהו משעשע.
"אתה ילד טוב, אייר" אמרה לפתע ננסי, וניגבה את ידיה במגבת חדשה שהוציאה מהארון הסמוך לה. "ילד טוב?" שאל אייר בבלבול. "למה הכוונה? הרי אני רק עוזר בשתיפת כלים" הוא הרגיש בחום שעלה בפניו החיוורות.
"לא, לא לכך התכוונתי, למרות שזה נחמד מצידך לעזור לי עם הכלים" היא ענתה והניחה את המגבת הלחה על השייש. "הכוונה הייתה, מעולם לא ראיתי את ליאם אנרגטי כל כך. כלומר, לא אחרי מקרה הקרב. הוא נראה מאושר יותר" היא אמרה ונשענה על השייש, משקיפה על ליאם רב עם סאם בצחוק ומחייכת לעצמה. "הוא שמח שאתה פה, כנראה בגלל שיש לו על מה לשמור כעת, או שאלו סתם זיכרונות ילדות שעושים לו טוב" היא הוסיפה, ונראתה שקועה במחשבות.
אייר תהה לעצמו על איזה "מקרה קרב" ננסי מדברת, אבל החליט לא לשאול, הוא לא רצה להיכנס לפרטיות יותר מידי. נשמע קול חבטה, ואייר הסב מהר את מבטו אל עבר הקול, אבל אלא היו רק ליאם שהכה את סאם עם כרית. חיוך נמרך על פניו של אייר למראה שני הבנים הצוחקים.
"שני אידיוטים" אמרה ננסי בגיחוך. "אל תלמד מהם, בבקשה, תישאר ילדון תמים כמו שאתה"
אייר הנהן לעברה, ועל פניה של ננסי התנוססה הבעת גאווה עצמית.
"מה קרה במקרה הקרב שהזכרת קודם לכן?" החליט לשאול אייר בסופו של דבר, והפנה את מבטו אל ננסי, על פניו הבעה סקרנית.
"הקרב..." אמרה ננסי והבעת פניה בין רגע ניהיתה מרוחקת יותר. "אולי תשאל את ליאם בעצמך? אני לא יודעת עד כמה הוא רוצה שתדע" אמרה לבסוף. "מה שכן, זה צילק את ליאם לנצח, אז תנסה להיות עדין כשתשאל. בסדר?"
YOU ARE READING
when the world breaks... its just you and me(Hebrew)
Romance☆גמור☆ "הי אייר, אתה זוכר את הפעם הראשונה שנפגשנו? אני אמנם לא מאמין בדברים כמו גורל, אבל אני חושב שזה היה גורל..." השנה - 3005. בני אדם הם לא היצורים היחידים בעולם. מלבדם, יש את "אנשי החיות" - יצורים דמויי אדם בעלי תכונות של חיות. לפני הספירה, התר...
