when the world breaks... its just you and me(Hebrew)

פרק 32- מטרה נעלה

כאשר אייר עף מליאם וג'ין, הוא בהחלט לא ציפה שיתפסו אותו ישר. אבל כך היה. כשעלה לשמיים, לא יכל אייר לראות דבר. כלומר, עד שזרועות גדולות נכרכו סביב פלג גופו העליון ולא שיחררו. אייר ניסה להשתחרר מהם בכל כוחו, אך דבר לא הזיז את הזרועות השריריות שעטפו אותו. כשניסה אייר לראות המי מדובר, הצליח לראות רק כנפי נשר ענקיים חגים מאחוריו, ואת הבן אדם המכונף עצמו, לא הצליח לראות, מכיוון שהגבר הוריד מגופו את אחת מידיו, וחבט באחורי צווארו, מעלף אותו, וגורם לגופו להישאר רפוי באוויר.

אייר לא ראה ולא שמע כשהיה מעולף, וכשפקח את עייניו לבסוף, אייר כבר לא היה ביער. ידיו ורגליו היו קשורים בשלשאות ברזל, אשר קשרו את ידיו בצורה לא הכי עדינה, אפשר לומר. פרקי ידיו דיממו מעט עם המגה הרב עם השלשלאות כשניסה להוציא את ידיו מהן. גם פרקי רגליו היו קשורים בכאלה, ומשכו אל אייר כמו אלכסוני מרובע.

החדר שהיה בו, דמה יותר לצינוק מאשר חדר. הקירות היו מאבן אפורה כהה, וסיפקו לחדר מראה חשוך יותר ויותר ככל שאייר אימץ את עייניו בו. פתח האור היחיד שהיה שם, היה פתח מלבני באחד הקירות, שממנו בא אור מסנוור לבן שאייר שיער שהוא מהעולם בחוץ. כל גופו כאב, ובגדיו היו קרועים מידי בשביל להסתיר את מספר הצלקות הארוכות המדממות שנראו כאילו נגרמו מטפרים גדולים.

אייר בהחלט לא ציפה שיתפסו אותו מהר כל כך. הוא קיווה לפחות לדבר עם התוקפים, כי לגמרי היה לו ברור שהם לא מאומת ילידי האדמה, במיוחד לא אחרי שראה את הנשר שתפס אותו ועילף אותו...
הוא שמע קול צעדים מבחוץ, מהמקום ממנו מגיע האור שבחדר שהוא הבין שכלא. קול צעידים נוקשה ממקום שהבין שהוא מסדרון. הוא הרים את ראשו, והסתכל לכיוון הדלת שמנעולה הסתובב כעת בקול נקישה צורם.

הדלת נפתחה, ואל החדר כלא של אייר נכנס אותו הנשר שתפס בו לפני שאיבד את הכרתו. עכשיו, אייר יכל לראות אותו ממש בבירור. שיערו היה חום חלק, דבוק למצחו מזיעה. גופו היה גדול ורחב, שאייר יכל ממש לראות הודות להיותו ללא חולצה. הוא לבש מכנסי דגמח ירוקים, עם מספר מכובד מאוש של כיסים. עייניו, שהסתכלו ישר לתוך עייניו של אייר, היו חדים ונועצים, כשל נשר, בצבע ענבר יפה. הדבר אשר משך את תשומת ליבו של אייר יותר מכל, אפילו יותר ממספר הצלקות הרב שעל חזהו, היה שרגליו לא היו כשל רגליים אנושיים רגילים. במקום רגלי אנוש, לגבר הזה היו רגליים כשל נשר, מכוסים נוצות, התואמות לנוצות כנפיו החומות כברונזה, ועם טפרים גדולים במקום אצבעות.

"על מה אתה מסתכל?" שאל הגבר הגדול כאשר אייר התעמק זמן רב מידי ברגליו. "תרים את עייניך כשאני מדבר איתך, אסיר" הוא ירה לעברו בקול מאיים, ואייר השתדל בכל כוחו להשאיר את עייניו ממוקדות בעייניו של הנשר. הגבר משך באחת מהשלשלאות, גורם לאייר להיאנק ולראשו ליפול מעט. הנשר התכופף, עד שהיה עד לרמת עייניו של אייר, וכסנטימטר מפניו.