אלין-
היא הרסה לי את כל החיים ובגללה אני עוזבת.
אני מרגישה הרוסה.
אפילו קטלינה החברה הכי טובה שלי לא טרחה לבדוק מה שלומי ביום הזה.
ואז פגשתי אותו, הגבר שהציל אותי.
השאלה שלי היא:
האם הוא בכלל אמיתי?!
ברנדון-
אני הילד ״המושלם״.
אני משחק בכדורסל וממש...
אני חייב להגיד שאני דיי מופתא מהבוקר. מי ציפה שהילדה חדשה תגיד את זה סוף סוף!? כאילו כולנו ניסינו להיות נחמדים אבל סוף סוף מישהו העמיד אותם במקום. כשנכנסתי לכיתה היה לנו איזה שהוא רגע שלא הצלחתי להבין אותו. היא נראה כל כך קטנה! אני כבר 1.70 והיא עדיין 1.54! והיא הצליחה לרדת על הנבלות האלה. אני חייב להודות שלא ציפיתי.
היא נראתה כל כך יפה! שיער שחור ארוך אסוף לקוקו (למרות שלא צריך בבית ספר הזה), עניים חומות בהירות, רזה במידה הנכונה! (איך זה אפשר בדיוק?) ושלא אתחיל לדבר על כל הפרצוף שלה! הוא בכלל נראה כל כך מדהים! הפרצוף שלה היה בסוג של צורה של אליפסה אבל בקטע יפה!! לא ידעתי שזה אפשרי בכלל. היו לה שפתיים עבות בצבע ורוד אדום כזה עם גלוס שקוף. לא היה לה אף סולד אבל במקום זה אף נדיר! והיא הייתה שחומה בדיוק בצורה הנכונה. היו לה גם גבות עבות ופשוט הכל היה בה מושלם! *תיאור לאיך שהיא נראתה בעניי ברנדון*
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
*בשיעור* ״שלום תלמידים! מקווה שהיה לכם קיץ נהדר.לפני שנתחיל לפני שנתחיל בבקשה תגידו שלום לאלין, הילדה החדשה שהגיע אלינו ישירות מישראל! אלין בבקשה תקומי״ אמרה המורה על הבוקר. כאילו אחותי תרגיעי זה רק בוקר! אלין קמה וכולם אמרו לה ״שלום״ ולי לא היה קוח אז פשוט נופפתי לה. איך שהוא היא דפקה הסתכלה עליי! ״שלום לכולם, קוראים לי אלין, ועברתי לכאן מישראל.״ אמרה אלין. כשהיא הסתכלה רק עליי! וזה גרם לכולם להסתכל גם עליי. מדהים. שני הילדים שעברו מישראל.
(מהסופרת): לא הסברתי כל כך על ברנדון אז הנה הסבר קטן.
בעצם אני נולדתי בישראל ועברתי לכאן בגן, אני בן 15 זה פשוט שהגננת המליצה לאמא שלי שאשאר שנה אחת בגן כדי לא לעלות לבד לכיתה א. וכמובן שהאמא האובסיסיבית שלי למורים הסכימה. ושם פגשתי את לוד. איתו עליתי לכיתה א ואז שנינו הכרנו חברים אחרים. בכל מקרה כשאלין סיימה המורה אמרה לה לשבת בחזרה. ואז השיעור הראשון התחיל כמובן כרגיל. סיוט. זה כל מה שהשיעורים האלה אומרים לי. אני ילד חכם כן? שלא תגידו. פשוט לדבר כבר ביום הראשון על לימודים לא תודה. אחרי מליון שנה היה צלצול. יצאתי מהכיתה עם לוד כדי לדבר איתו. ובדיוק במסדרון הרגשתי שמישהי מסתכלת עליי. הסתובבתי וכל כך קוויתי שזאת אלין. אבל זאת הייתה ג׳סיקה. תנו לי להסביר לכם על ג׳סיקה. ג׳סיקה היא ילדה שיצאתי איתה. לא יודע כמה זמן. אבל מה שכן אני אהבתי אותה והיא פשוט נצלה אותי. הסתובבתי אליה והתכוונתי להוציא עליה את הכל. ״אחי מה קורה? מה נסגר? באתי לדבר איתך על משהו דחוף!״ אמר לוד. ״קודם כל הכל בסדר, דבר שני דלת. ת-״ התחלתי להגיד אבל לוד קטע אותי. אפשר לראות שהוא הרציני בקשר שלנו. שונא כשהוא ככה. ״אחי נו ברצינות על מה אתה מס-״ הוא התחיל להגיד אבל קטע את עצמו. ״אוי ג׳סיקה״ ״טוב הלכתי לשחרר את המפלצת שבי עליה.״ בדיוק התכוונתי ללכת אבל אז לוד תפס אותי. ״הלו הלו זה לא משחק תופסת כאן.״ אמרתי בצחוק. אבל הוא לקח את זה ברצינות. כמו תמיד. ״זה יהיה. תבטיח לי שאתה לא עושה לה כלום.״ אמר לי. ״ברור שלא אחי.״ ״תבטיח״ אתה מכיר אותי אני בחיים לא אפגע בה.״ ״תבטיח לי״ ״נו אחי.״ ״תבטיח!״ ״לא!״ ״כן״ ״לא״ ״כן״ ״לא!״ וברחתי ממנו.
הגעתי לג׳סיקה. נשמתי נשימה עמוקה ואמרתי לה בשיא הנחמדות. ״מה את מסתכל עליי?! אין לך זכות כזאת זה ברור לך? מכוערת ושמנה אחת. ולא אכפת לי מהחוק הזה של ״אסור להרביץ ולפגוע בבנות״ אני נשבע שאם תסתכלי עליי עוד פעם אחת כמו עכשיו את מקבלת וואו סתירה. יש לי גם ידידות שיסכימו בשמחה לעשות את זה! אז תתחפפי מפה״ עניתי בצעקות. טוב הנשימה לא עבדה מה אני אעשה. ״ברצינות? שנה שלמה אנחנו יוצאים וככה אתה מנפנף אותי?״ אמרה בדמעות. ״בדיוק, בייי להתראות ושלא נתראה לעולם!״ אמרתי והסתובבתי. בדיוק כשבאתי ללכת היא החזיקה לי את היד. לא, לא החזיקה. שרתה אותי ביד.וכמובן שהאינסטינקים שלי היה לדחוף אותה. ״ברנדון!״ אמר לודן ״ מה מה אתה רוצה?! היא יודעת!״ אמרתי בדמעות. ״אוי אוי מה אתה ילד קטן ברנדון? אתה גבר תפסיק לבכות״ אמרה ג׳סיקה. התקדמתי אליה במטרה לפגוע בה אבל לוד עצר אותי. ״מה את חושבת שבגלל שאני גבר אסור לי לבכות?! בת אלף. אני מקווה לך רק רע בעולם.״ ירתי לעברה. היא התחילה לבכות. כן כן אני ממש בכיין. ״מה את בוכה? את אישה. תפסיקי לבכות.״ והיא ברחה.
״אחי אחי. תרגע אתה די הגזמת.״ אמר לודן. ״סליחה? אני הגזמתי?! מגיע לה. אני ממש מנסה לא להיזכר בזה עכשיו בגללה.״ ״היי! ילדים למה אתם לא בכיתה שלכם? אוי ברנדון הכל בסדר? אתה קצת חיוור״ אמר המנהל. ״הכל טוב המנהל. מבטיח.״ עניתי לו. ״טוב יאללה כנסו לכיתה תכף ומיד!״
אתם פשוט נדירים!! כמה אנשים קוראים את זה!❤️ אתם לא מבינים איך אני מעריכה את זה.🫶🏻 סליחה ממש שלא העלתי מלא זמן❤️ אני עמוסה בלימודים והכנות סוף שנה אז מבטיחה שעוד מעט אעלה בקצב❤️🫶🏻
