״אלין מה קרה?״ שאל אותי לוד. באנגלית כמובן.
״מי אתה?״ אמרתי בקול בטוח לטלפון בעברית מסתירה את הפחד שלי.
״את תצתרכי לגלות עוד מעט.״ הקול מהטלפון ענה לי ואז ניתק.
מי זה? מה הוא רוצה ממני? או היא. אני לא יודעת כלום. אני מנסה להיזכר במי שאני מכירה שמדבר עברית פה בארה״ב. מישהו מהשכונה שלי כי הוא חייב להיות קרוב אליי. כשנזכרתי בכולם היה רק דוד שלי. אז ניסיתי להיזכר אולי מישהו מהארץ עושה עליי מתיחה? לא יודעת אני אצטרך לגלות לבד. אולי-
״אלין? הכל טוב? מי זה היה?״ שאל אותי לוד (באנגלית כמובן) וקטע את המחשבות שלי.
״הכל טוב״ עניתי לו בהסחת דעת.
״את בטוחה?״ שאלה אותי ליזי.
״כן. טוב בואי נמשיך בשיחה שלכם.״
״אי אפשר כבר יש צלצול אלין. את לא שמעת אותו? ברצינות הכל טוב?״ שאל אותי עוד פעם לוד.
״הכל מצוין! סבבה?! תרגיעו כבר.״ אמרתי בעצבנות כי כבר התעצבנתי. ובדיוק ברגע שבאתי להמשיך נכנסה המורה. תזמון מדהים תודה מהיום את המורה האהובה עליי!
״בוקר תלמידים.״ אמרה וכולם חזרו אחריה במקהלה. אבל אני לא. כי אם היא אומרת רק בוקר אז זה לא היום הכי טוב שיש.
״טוב אז היום אנחנו לא נעשה את השיעור שלנו. כל קבוצה תחולק לכיתות וזה יהיה השיעור הראשון שלכם.״ היא אמרה וישר נבהלתי. מה זאת אומרת? מה נסגר? ״סליחה. כל הקבוצות חוץ
מה״יורשים״ לכם יש יום חופשי. והסיבה היא שאין לנו מספיק מורים. אז בגלל שאתם עם ההשכלה הכי גדולה אז לכם יהיה שיעור חופשי״ היא אמרה וכל הקבוצה חגגה. אבל אני עדיין דאגתי ממשהו אחד. מי זה? מי זה הטרול הזה שעוקב אחרי? אני חייבת לגלות מי זה. אבל לא עכשיו. עכשיו אני צריכה להנות מהיום החופשי הזה. אני נשבעת שיכולתי לעשות ״סייייי״ ענק אם לא הייתה המורה פה. אבל בדיוק באמצע החגיגות מישהי בשם לורה (נדמה לי) התערבה.
״מה הקטע? למה דווקא להם? מה הם עשו? הם עשו כלום. הקבוצה שלנו, קבוצת המלכים אמורה לקבל את היום הזה.״ היא אמרה וליזי התקרבה אליי ולחשה לי משהו.
״איזה מזל שלא בחרנו בשם הזה״ היא לחשה ולא יכולתי שלא להוציא צחקוק.
״מה כל כך מצחיק אלין? את רוצה לשתף את כולם?״ שאלה המורה.
״אה, ליזי אמרה לי שאיזה מזל שלא בחרנו את השם הזה.״ אמרתי בשיא הביטחון וכולם מיללו ׳שיט׳ כי לא האמנו שכרגע אמרתי את זה.
״מה אמרת אלין?״ מרוב בושה המורה התנהגה בכאילו שלא שמעה. היא נשמה והמשיכה ״טוב בכל מקרה לורה זה מה שיש תתמודדי.״ היא אמרה ועוד פעם כולם פרצו בקללות מרוב שוק.
״סליחה?״ אמרה לורה בזעזוע.
״סולחת.״ היא אמרה ואני עוד התפוצצתי בצחוק. זה מה שתמיד אחותי עושה לי את זה כל הזמן כי היא יודעת כמה זה מעצבן אותי.
״בכל מקרה משוחררים״ אמרה המורה וכולם הלכו באנחה גדולה. אנחנו נשארנו קצת בכיתה.
״סייייייייייי״ צעקתי וכולם צחקו. טוב חוץ מרודי שיש לו בעיה איתי.
״סיי?״ שאלה ליז בצחקוק.
״וואו הרגת אותה אלין.״ אמר ברנדון וכולנו המשכנו לצחוק.
כשסיימנו יצאנו החוצה בדיבורים. הבנים דברו מאחורה ואני וליזי הלכנו מקדימה.
״אז.. מה קורה בינך לבין ברנדון?״ היא שאלה אותי.
״לא יודעת. מה קורה בניך לבין רודי?״ שאלתי כי הבחנתי בזמן האחרון שיש בינהם משהו. אבל הפנים של ליזי ירדו.
״לא זה לא כזה..״ היא אמרה והרגשתי שמשהו לא נכון. עצרתי את ההליכה שלנו והסתובבתי אליה.
״ליז, את יודעת שלא משנה מה קרה את יכולה לספר לי כן?״ אמרתי והיא הנהנה. ״לא ליז. אני באמת מתכוונת לזה. לא משנה מה זה יהיה. מיצידי את יכולה לשכב עם אבא החורג שלי ואני לא אכעס עלייך.״ אמרתי ועלה לה חיוך על הפנים. ברגע הזה ידעתי מה היא תגיד.
״טוב תקשיבי בקשר לזה...״ היא אמרה ותקעתי לה מרפק וצחקקנו. ברגע שבאנו להתחיל ללכת ברנדון קופץ עלינו ושם את הידיים שלו על הכתפיים שלנו.
״רגע ליז. תעצרו הכל. את שכבת עם אבא החורג של אלין?״ אמר ברנדון בצחוק.
״הי רד ממנו סוטה. והיית מת״ ענתה ליזי.
YOU ARE READING
הדמות המשנית
Romanceאלין- היא הרסה לי את כל החיים ובגללה אני עוזבת. אני מרגישה הרוסה. אפילו קטלינה החברה הכי טובה שלי לא טרחה לבדוק מה שלומי ביום הזה. ואז פגשתי אותו, הגבר שהציל אותי. השאלה שלי היא: האם הוא בכלל אמיתי?! ברנדון- אני הילד ״המושלם״. אני משחק בכדורסל וממש...
