אלין-
היא הרסה לי את כל החיים ובגללה אני עוזבת.
אני מרגישה הרוסה.
אפילו קטלינה החברה הכי טובה שלי לא טרחה לבדוק מה שלומי ביום הזה.
ואז פגשתי אותו, הגבר שהציל אותי.
השאלה שלי היא:
האם הוא בכלל אמיתי?!
ברנדון-
אני הילד ״המושלם״.
אני משחק בכדורסל וממש...
יום למחרת הלכתי לבית ספר וניסיתי כמה שיותר להיות בלתי נראית. לא שזה מצליח לי כל כך. אבל שמתי לב למשהו שונה בברנדון. קודם כל הוא מתעלם ממני, ודבר שני הוא כל הזמן מגיע עם פנסים בעין, עם שפה פתוחה ועוד.. וזה ממש מפחיד אותי. אני לא יכולה להסביר מה קורה ביננו אבל הוא לא יכול להמשיך להכחיש לנצח שהוא לא בקטע שלי. זה מובן כשמש. מדי פעם הוא זורק לי הערות, ולפעמים אני רואה אותו מסתכל עליי. אבל במבט שלו היה משהו שאני לא מכירה. שנאה, יאוש אולי. אין לי שמץ. אבל מה שכן אני יודעת זה שאני חייבת לגלות.
*העתקתי שם מהבחורים של טומן😭 בבקשה אל תכעסו*
״בוקר טוב תלמידים.״ אמרה המורה וכולנו נעמדנו. למורים היה רעיון חדש. כל יום יפתח עם שיעור של כל הכיתה ביחד ואז יחלקו אותנו לשתי קבוצות וכל קבוצה תלך לשיעור אחר. רעיון גרוע אבל לא נורא. ״בוקר טוב המורה״ אמרנו כולנו פה אחד בפחות אנרגיות מהמצופה. ״נתחיל בבדיקת נוחכות״ אמרה המורה והתחלנו בשיעור. ״לודן?״ ״כאן המורה״ אמר בנימוס וגלגלתי עניים. איזה חנפן באמא שלי. ״אליס?״ ״כאן״ ״ברנדון?״ ״כאן״ ״אלין?״ ״כ..כאן״ אמרתי בקול שקט. ״אנבאל?״ ״כאן״ ״רוי?״ ״כאן״ והמשיכה ככה עד שסיימה 28 שמות. ״טוב עכשיו שכולם פה אני רוצה לחלק אתכם לקבוצות. השנה החלטנו ללכת על 4 קבוצות כי היה ביקוש. אז בכל קבוצה הולך להיות 7 תלמידים. זה יקל עליכם ועל המורות.״ ברגע שסיימה להגיד את זה. אני לא מגזימה ולא צוחקת כשאני אומרת שכולם רצו לחברים שלהם. אמרו להתראות אחד לשני. ממש מוגזם. ״טוב אז ה..״ היא התחילה לומר אבל אז מישהו התקשר אליה. ״מה?! עוד שני תלמידים?״ היא אמרה אחרי שענתה. ״אוקיי תשלחי אותם אליי.״ אמרה ביאוש סגרה את הקו ופנתה אלינו. ״יצטרפו אלינו שני תלמידים. לתלמידים קוראים קייל ו*ליזי* הם אחים . בבקשה תתנהגו אליהם יפה. אה ובגלל שהם יצטרפו אז יהיה לנו 6 קבוצות ובכל קבוצה חמש.״ היא סיימה לדבר ובדיוק ליזי וקייל נכנסו.
ליזי נראתה מדהים. עם שיער שתני חלק. אף סולד ועניים כחולות. היא נראתה מדהים. באותו רגע קיוויתי שאראה חצי מאיך שהיא נראית.
קייל מצד שני היה ההפך הגמור. שיער שחור מתולתל. אף ישר ועניים ירוקות. עם סטייל מחריד. אבל נראה שלא היה אכפת לו.
שיר מדהים לסיטואציה הבאה:
״שלום ליזי וקייל בבקשה תשבו איפה שיש מקום. הגעתם בדיוק בזמן לחילוק קבוצות.״ ליזי נראתה קורנת כשהיא באה לשבת בכיסא מולי אבל קייל ממש סבל. ״שלום״ אמרה ליזי. ״היי״ עניתי לה. באתי להמשיך אבל אז בדיוק המורה התחילה להקריא שמות ולהגיד איפה כל אחד. סימנתי לליזי שנדבר אחרי זה. היא הנהנה וחזרנו להקשיב. ״בקבוצה הראשונה יהיו: קייל, אנבאל, רוי, ג׳וני וסיון״ אמרה והקבוצה הלכה וישבה אחד ליד השני. ״הבוצה השניה: אליס, שרה, נועה, ג׳וש וג׳ייק״ ברגע שהיא אמרה אליס כל-כך התפללתי לא להיות איתה. אין לי כוח אליה בכלל. ולמזלי אני לא נאחס פעם ראשונה בחיי. ״בקבוצה השלישית:אלי..״ לא הקשבתי לקבוצה השלישית כי היא לא ענינה אותי. כי גם ידעתי שאני לא יהיה בה. שמתי לב שהקבוצות מחולקות לרמות חוכמה. אז אני דיי חכמה אז אני אולי יהיה בקבוצה הרביעית או החמישית. לבנתיים נראה שאחד הקבוצות תהיה ממש דבילית ואחת חכמה והקבוצה השישית בכלל מפגרת. ״בקבוצה הרביעית: ליזי, לודן, ברנדון, אלין, ורודי״ היא אמרה ונפל לי הלב. משתי סיבות. הסיבה הראשונה זה שאני יהיה עם ברנדון. וסיבה שניה אני יהיה עם ליזי. אין לי שמץ מה לחשוב על זה. הלכנו לשבת ביחד (יותר נכון הם באו אליי ואל ליזי) ושתקנו. חיכינו שהמורה תסיים ותצא מהכיתה כי היא רוצה שנשב קצת ונכיר אחד את שני יותר עד השיעור השני. ״אז.. אני ליזי. בואו נגיד שמות אחד לשני?״ ״אני אלין״ ״אני ברנדון״ אמר ברנדון כשהוא מסתכל עליי מאוכזב. ״אני לודן אבל את יכולה לקרוא לי לוד. אתם יודעים מה? כולכם יכולים לקרוא לי לוד!״ אמר לודן (עכשיו לוד) בהתרגשות. אלוהים איזה ילד מגודל. ״אני רודי״ הוא אמר וחייך חיוך מקסים לליזי אפילו שלא היה אכפת לה בשיט. ״יופי״ אמרה ליזי. ״אז מה נעשה?״ ״רוצים לצאת לפעמים?!״ אמר לוד בהתרגשות שיא. ״סבבה״ אמר ברנדון כשהוא עדיין מסתכל אליי. הסתכלתי עליו במבט שמשדר ׳מה?׳ והוא פשוט ענה לי במבט של ׳עזבי׳ כאילו ברצינות? ״ברנדון בוא רגע לצד״ אמרתי בקול נחוש. ״לא.״ ״כן״ ״לא!״ ״כן״ ״פאקינג לא אלין״ ״לא זה לא תשובה״ אמרתי ומשכתי אותו, כשהיינו לבד התחלתי לדבר. ״מה יש לך?״ אמרתי לו. ״מה זה עניינך?״ ״אולי שכולם צוחקים עלייך על זה שאין לך אמא מול הפרצוף שלך אבל כשאני אומרת משהו בטעות אז קורה אסון?״ ״אלין פשוט עזבי.״ ״אני לא אעזוב!״ אמרתי הוא בא להתחיל אבל עצרתי אותו והמשכתי לדבר. ״כי אני ידידה שלך. נקודה. גם אם לא רצית אנחנו נצטרך להיות ביחד כל השיעורים עד סוף השנה. ולי אכפת ממך. לא אכפת לי אם לא אכפת לך אפילו שאני רואה שכן..״ הוא בא לקטוע אותי אבל עצרתי אותו. ״ברנדון, יש אנשים שאכפת להם ממך נקודה. לי אכפת ואני לא אוותר עד שלא תגיד לי מה קורה. אתה לא חייב היום או השבוע או החודש אבל אני לא אעזוב עד שתגיד לי.״ אמרתי וחזרתי למקום. ברנדון חייב להבין שאני פה לתמיד. והוא לא יכול לעשות לי גוסטינג (שנעלמים למישהו.) ״היי, מזה היה?״ שאלה אותי ליזי כשהגעתי. ״לא כלום, טוב איפה היינו?״
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
אני חוזרת להפעיל ובגדול!🫶🏻 התקופה הקשה שלי נגמרה ועכשיו כולי פה. אני עכשיו אצל אבא שלי אז כנראה שאני אכתוב היום שני פרקים אבל זה יעלה בשני ימים שונים כמה שיותר קרוב! אז תתקוננו מחרותיים יש עוד פרק מדהים אפילו יותר מזה. תהנו בפרק❤️
