״תתלבשי!״ אמבר צעקה מלמטה. קמתי ופתחתי את הארון, הוצאתי שמלה ורודה, צמודה וקצרה. לבשתי אותה ונעלתי נעלי עקב עשרה סנטימטר בצבע שחור. אספתי את השיער שלי בסגנון מרושל והתאפרתי לא מעט. לקחתי את האייפון והתבשמתי לפני שירדתי למטה.
″וואו.″ אמבר אמרה כשירדתי במדרגות, הרימה את מבטה מהטלפון שלה.
הסמקתי קלות מהמבט שלה, נבוכה לגמרי. ″מה?″
″כלום.″ היא משכה בכתפייה לפני שעטפה את עצמה בג׳קט וצעיף ופתחה את דלת הבית.
″אנחנו הולכים למועדון אמבר.″ הזכרתי לה לפני שהלכתי אחריה ונכנסתי למכונית שהיתה צבועה בצבע לבן בגלל השלג.
״לא נכון, את משקרת עליי עכשיו.״ אמבר אמרה בקול ציני לפני שגלגלה את עינייה ונכנסה למכונית. הדלקתי את הרדיו ואני ואמבר רקדנו במקום לצלילי המוזיקה. הגענו לרמזור אדום ועצרנו.
״תשתחררי הלילה, הולך להיות כיף!״ היא אמרה בהתלהבות והנהנתי לפני שהבטתי בחלון.
″הי, את בסדר?″ היא שאלה בשקט, בקול אכפתי יותר עם כל מילה, נגעה מעט בכתפי. יש לי הרגשה שהלילה הולך להיות גרוע בהחלט ואני אצטער שבכלל יצאתי מהבית. הנהנתי בשקט והבטתי בה לרגע לפני שהחזרתי את מבטי לחלון.
″בסדר.″ היא חייכה בשקט. ″גם תחשבי שאת הולכת לחזור בעוד שבועיים נורמלית יותר.″ היא אמרה בניסיון לעודד אותי. אני לא רציתי לנסוע אל סבתא וסבא שלי, אבל לא נעים לי לבטל לאחר שהזמינו אותי אליהם. וחוץ מזה, אמבר הבטיחה להם שאגיע.
″כן בטח. אולי דפוקה יותר.″ מלמלתי כשהרמזור התחלף לירוק ואמבר המשיכה לנסוע, הפעילה את הוישרים בגלל השלג שהצטבר על השמשה.
″את לא דפוקה, אל תגידי את זה. אני לא רוצה לשמוע אותך אומר- פאק, אתה משוגע?!″ אמבר צרחה על אחת המכוניות שעקפה אותנו, כמעט ונתקעה בנו. פרצתי בצחוק, אני אוהבת לראות את אמבר לחוצה ככה. הפרצוף שלה מתעווט וגורם לה להראות מוזר ומצחיק.
״מה את צוחקת?״ היא אמרה לאחר שנרגעה טיפה וחייכה.
״את מצחיקה אותי.״ אמרתי לה וחייכתי. כשהגענו אל המועדון יצאנו מהרכב ונכנסנו במהירות בגלל הקור. ישר הלכנו אל הבר וביקשנו את המשקה הרגל -וודקה עם למון ליים- לשתינו.
התיישבתי לצד אמבר לפני שהבטתי בבחור עם השיער המתולתל והמוכר שסיים לדבר בטלפון, חייך אליי כך שהגומות שלו יצאו החוצה.
″לא ידעתי שאראה אותך כאן שוב.″ הוא אמר ומזג לשתינו את המשקה שביקשתי.
″ובכן, אני כאן.″ אמרתי לפני שבלעתי את רוקי. אמבר קמה ממקומה וקרצה לי כאשר הלכה אל רחבת הריקודים, השאירה אותי ואת הארי לבד.
YOU ARE READING
Not My Style(s) » Harry Styles
Fanfiction"אתה אף פעם לא יודע עד כמה אתה באמת מאמין בשום דבר עד שהאמת או השקר הופכים להיות עניין של חיים ומוות בשבילך." - C.S. לואיס הלכתי, ולאחר מכן הוא הלך בעקבותיי. הוא לא היה צריך ללכת בעקבותיי, אותו חיוך מסתורי בצורה הכי עדינה שרק משפתיו הוורודות אפשר לק...
