״למה הפרצוף הזה?״ הארי שאל אותי כשיצאנו מהרופא. עשיתי בדיקות כלליות של ההריון, הרופא אמר שהכל בסדר. אני כבר חודש חמישי והרופא אמר שאני נראת בחודש שלישי. הרופא אמר שזה בסדר מאחר והמבנה גוף שלי רזה.
״יש לי הרגשה לא טובה.״ אמרתי בשקט כשהארי פתח את דלת המכונית בשבילי. נכנסתי והוא סגר אחריי את הדלת, הוא חייך אליי כאשר נכנס אל מושב הנהג.
"למה את מתכוונת?" הוא הביט בי, והתניע את המכונית. הבטתי מחוץ לחלון ולאחר מכן החזרתי את מבטי אל הארי שהחל לנסוע.
"אני לא יודעת." אמרתי בכנות. "אני פשוט מרגישה שמשהו רע עומד לקרות." מלמלתי.
הארי הביט בי בדאגה כאשר עצר ברמזור אדום. "הכל יהיה בסדר." הוא אמר וחייך אליי בעידוד. הנסיעה עברה בשקט, לא הוצאתי מילה מהפה וכל מה שנשמע היה הרדיו. כשהגענו הארי פתח את הדלת בשבילי וסגר אותה אחריי לפני שהניח את ידו על גבי התחתון וליווה אותי אל הדלת.
הוא פתח את דלת הבית וסימן לי להכנס לפניו וכך עשיתי. חייכתי אליו חיוך חלש לפני שעליתי במדרגות אל החדר שלי. נכנסתי אל החדר ונעלתי אחרי את הדלת, לא חיכיתי להארי שיכנס מכיוון שרציתי להיות לבד. נשכבתי על המיטה בתשישות, עצמתי את עיניי.
אני מעולם לא נהגתי לסמוך על תחושות הבטן שלי, אבל עכשיו הרגשתי שמשהו רע עומד לקרות.
"איימי?" שמעתי את אמבר קוראת מבעד לדלת.
המהמתי בשקט, "אני רוצה להיות לבד." אמרתי בלחישה.
עצמתי את עיניי ושקעתי במחשבות על ההריון, שוב. אך לא רק. ההריון גרם לי להיות אדישה וישנונית, משהו שאני ההפך הגמור בדרך כלל. קולה של אמבר הפריע לי שוב, חשבתי שהיא הלכה, "אני דואגת לך." היא אמרה.
המהמתי, הרגשתי חלשה בשביל לדבר. היא דפקה על הדלת שוב והרגשתי כאב חד בראשי. ניסיתי לעמוד אך לא הצלחתי. הרגשתי הכל מסביבי מסתחרר, לא יכולתי לשלוט על עצמי. השתעלתי בזמן ששמעתי את קולותיהם המהומהמים של הארי ואמבר.
"איימי, תפתחי לי!" שמעתי את קולה של אמבר בהמהום. עצמתי את עיניי, חלשה מכדי לעשות משהו. נקודות שחורות התחילו להופיע בראייה שלי.
הרגשתי שמישהו מרים אותי ולפני שהצלחתי להבין מי זה, איבדתי את ההכרה.
-
אני יודעת שהפרק עלוב וקצר, זה בכוונה. (:
YOU ARE READING
Not My Style(s) » Harry Styles
Fanfiction"אתה אף פעם לא יודע עד כמה אתה באמת מאמין בשום דבר עד שהאמת או השקר הופכים להיות עניין של חיים ומוות בשבילך." - C.S. לואיס הלכתי, ולאחר מכן הוא הלך בעקבותיי. הוא לא היה צריך ללכת בעקבותיי, אותו חיוך מסתורי בצורה הכי עדינה שרק משפתיו הוורודות אפשר לק...
