פרק 39

178 24 10
                                    



יום שלישי . 16:41 בצהריים . ה9 ביוני 2015


אני מסתכלת על השעון היד שלי  כבר בפעם העשירית לחצי שעה הזאת . ג'יימי מאחר בחצי שעה  והוא אמר שניפגש בעוד כשעה אחרי שיחת הטלפון .

אני שולחת אליו את ההודעה השלישית בחצי השעה הזאת . *ג'יימי, אני מצטערת שלא יכולתי לחכות עוד יותר *. ברגע ששלחתי את ההודעה אני מרימה את ראשי ממסך הטלפון ורואה את ג'יימי נכנס לבית הקפה . לפני שהוא ראה אותי , הוא הסתכל בטלפון שלו . אני מתערבת שהוא קורא את ההודעה שלי ואחרי זאת הוא מחפש עם עיניו אותי ומצא .

הוא ניגש במהירות אל השולחן ומתיישב . "לא יכולת לחכות עוד ,הא?" הוא קורץ אליי. 

"שלום גם לך ג'יימי . וכן איחרת חצי שעה ואם לא הבנת את זה עד עכשיו , אז אני אוהבת שהכול יהיה מסודר על פי הזמנים ". אני מחייכת אליו . הוא מרים את גבותיו בשאלה אבל לא אומר שום דבר .  כשג'יימי החליט לומר משהו ניגש אל שולחננו  מלצר . "מה תרצו להזמין?" 

הזמנתי את התה האהוב עליי 'אינגליש ברקפסט' אבל ג'יימי לעומת זאת החליט לשתות קפה בשעת הצהריים המאוחרת . " לא הזמנת משהו לאכול .." הוא שם לב שאני לא הזמנתי משהו לנשנש . "אתה צודק". 

"מלצר , אתה יכול בבקשה להביא למיס ליאמונס מאפין אוכמניות . היא לא תשתה את התה שלה על בטן ריקה". אני מרגישה כאילו ג'יימי מתלונן למלצר הצעיר על זה . ועוד יותר מוזר זה שאני חושדת בזה שהוא והמלצר מכירים זה את זה .

כשהכול הוגש . התחלנו לדבר .

"יש סיבה שהזמנת אותי להיפגש איתך?" הוא מתחיל את השיחה . "כן . רציתי להודות לך על כך שעזרת בטיפולים שלי . כלומר לההסכם שהיה בנינו , הטיפולים עזרו רק קצת בלהעלים את הסיוטים שלי . תודה ." אני מודה לו . הטיפולים אולי היו מפרכים אבל הם לפחות עשו את עבודתם . אם הזמן דיברתי עם ג'יימי בטלפון והוא ייעץ לי . טיפולים שיעזרו לי .

"הו זאת לא בעיה . שמחתי לעזור . " הוא מחייך קלות. יש לי המון שאלות לתחקר אותו , לדוגמא מה קרה בצרפת ואיך הוא הגיע לשם . "ספר לי מה עשית בצרפת?" הייתה השאלה הראשונה ששאלתי אותו . "אני? אני ביקרתי את אחותי גייל , היא ילדה לא מזמן  ורק רציתי לבקר את האחיינית החדשה שלי ". 

"למה התקשרת אליי ? איך ידעת שאני נמצאת בפריז , ואיך זה יתכן ששנינו טסנו באותו השבוע לאותה עיר?" אני מתחקרת אותו שוב פעם . אני לוגמת מכוס התה שמונחת מלפניי ומסתכלת ישירות אל עיניו האפורות . "סאמנתה , תני לי לציין שאת התקשרת אליי כשאני הייתי עדיין בלונדון, ושוב פעם אני חוזר קניתי את הכרטיס טיסה הזה לפני חודשים רבים . אל תחשדי בדבר ." הוא מסיים את דבריו . וכמו כמוני לאחר ההסבר שלו , לוגם מין כוס הקפה שהזמין אבל לא מסתכל ישירות אל עיניי.

Nightmares 》H.SWhere stories live. Discover now