אליזבת' '' צורח הארי כשבידיו אני נמצאת ,לא קלטתי שאני בידיו עד לרגע זה וכמובן עד הרגע שהוא צרח את שמה של אליזבת' . '' מה ?'' אליזבת' מגיעה במהירות אלינו חוששת מתגובתו של הארי . '' סאם נפצעה ואני הייתי רוצה שתוציאי את ערכת עזרה ראשונה מהשירותים בזמן שאני משכיב אותה בחדר השינה '' . ברגע שהארי סיים את דבריו ובלי לחכות לתגובתה של אליזבת' הולך לחדר השינה של שנינו.
---
לאחר אליזבת' הזריקה לי את משכח הכאבים שלי לזרוע שלי הארי נשכב לידי ,ומתבונן בי בפנים עצובות כאלו פגעו בו ולא בי . ''הארי תפסיק עם זה, אני בסדר ... הזריקה עזרה לי .'' אני לוחשת להארי אבל פרצופו של הארי לא משתנה . '' שיר לי בית מאחד השירים שלך'' אני מבקשת מהארי
"Shut the door
turn the light off I wanna be wuth you
I wanna fell your love
I wanna lay beside you
I cannot hide this even thought..."
הארי ממלמל את השיר ואני קולטת שהוא לקח את הבית של אחד מחברי הלהקה כי שמעתי את השיר הזה פעם ולאחר רגע אני נרדמת בזרועותיו החזקות של הארי.
---
הארי ואני מתהלכים במוזיאון הפסלים של סין ויפן . נחמד ללכת למוזיאון בזמן כול כך קשה בימים האחרונים של שנינו , אז החלטתי לקחת את הארי לשם מכיוון שלא היינו שם עוד .
הסתובבנו בחלק האחורי של המוזיאון ששם נמצאים פסלים תוצרת סין , עברנו במיקום של הארגטלים שהיה אחד בגובה שלי אז החלטתי להצטלם איתו לאלבום של הארי ושלי . צילמנו הרבה תמונות מצחיקות בזמן האחרון , כאלו שהארי ואני במיטה עם שוטים,מסכות ועוד ...ואז כול מיני באתרים היסטוריים (בקושי הצלחתי לסחוב אותו לשם ,הוא לא ממש מבין ביופי של אנתיקות כמוני) ובלה,בלה ,בלה ...
''אני ממש אוהבת את הארגטל הזה'' אני אומרת להארי ומצביעה על הארגטל היפה שבפנים יש ציורים של דגי זהב ,מעולם לא ראיתי עבודת יד כזאת יפה . ''אוקיי'' הארי לוחש אבל ממש לוחש שבקושי אפשר לשמוע ,אני מסתובבת לראות מה שלומו של הארי אבל כשאני מסתובבת אני קולטת שהוא כבר לא שם . איפה לעזעזל הוא? אני מסתובבת בכול האגף של הפסלים שבו הארי היה לפני רגע , אני רצה לכניסה של המוזיאון ורואה אותו עומד מול הקבלה שבו לפני שעתיים קנינו את הכרטיסים , הארי מושיט את ידו ללחוץ את ידה של האישה שבקבלה ועולה עליו חיוך מאוזן לאוזן . הארי מסתובב אליי ומחייך חיוך רחב גם לי , הוא מתכופף ללחוש באוזנה של האישה משהו ועדיין החיוך שלו דבוק על פניו, האיש הזה יכול להיות עוד יותר מוזר הרגיל? כמובן זה הארי אדוארד 'פריק' סטיילס הכובש לבבות ,שובר אותם בגלל שהוא יוצא איתי , מעלף את הנערות המוזרות האלו בעזרת החיוך שלו ועוד משהו... אה נכון הוא מזיין אותי ולא אותם חה בנות אותי ולא אותכם! ,תת-הכרה שלי מחייכת וקופצת במקומה למשמע מילותיי .
לאחר שתי דקות הארי חוזר אליי ''סיימת להתבונן בפסלים הזקנים האלו כבר?'' הארי מחייך אליי, הנהנתי אליו שכן סיימתי בתערוכה המדהימה הזאת ,ומה שעשית שמוק זה להתלונן לי שאתה משועמם עד התחת כמו ילד קטן עם מוצץ שתקוע לו בפה.
לאחר שיצאנו מהמוזיאון הפפארצי ניגשו אלינו,יופי השואו מתחיל מחדש רבותיי.
''סאמנתה את מודעת לזה שאת זאת שרצחת את הורייך ?'' השאלה הראשונה שנשאלת מאנשי הפפארצי
---
YOU ARE READING
Nightmares 》H.S
Fanfic" I wouldn't say I'm the perfect man ,but all I can say to you is that I love you, and loved you since I saw you at first , but also I wanted to kill you so badly "
