Nightmares 》H.S

פרק 5

צרחה מפלחת מפי ברגע שאני מתעוררת מעוד סיוט אבל הפעם...הוא לא רגיל,הוא נראה כול כך אמיתי עד כדי כך שאני לא יודעת מה מציאותי או דימיון ,כול חלום נהפך ליותר ממשי מאחר .

קרני השמש מפלחים אל חדר השינה שלי ואני קולטת שזה אחר הצהריים . למזלי יש לי תור לרופא היום וכשאני מסתכלת על השעה שהיא במקרה 4 ואני צריכה להיות אצלו ב7 בערב,זוכרים את החדשניק הזה שדוקטור אנדרוז המליץ /ביקש שאעשה "בדיקה" אצלו ? אז כן אני הולכת אליו היום (יייאי ....לא(

נקווה שהפעם התוצאות יצאו חיוביות ,אם לא אז אני מפחדת שבקרוב הארי יעזוב אותי בגלל המצב בו אני נמצאת כבר המון שנים.
הארי נכנס לחדר השינה בריצה קלה ,חסר חולצה ועם הסקיני ג'ינס שלו ,חתיך בצורה שאי אפשר להסביר זאת לבן אדם שונה. ''אוי שיט את בסדר? שמעתי אותך צורחת ,פאק כמה שזה רועש'' . מה? זה רועש לך אגואיסט?!
'כמה שזה רועש ?!

אידיוט שכמוך אתה לא רואה שאני פה ,אחוזה בפאניקה למען השם ומה שאתה אומר שזה רועש לך?! ,אתה יכול להיות כזה בלתי נסבל ודביל בו זמנית שפשוט אי אפשר לעקוב אחרי כול זה" אני מסובבת את האצבע שלי סביב החדר השינה ודמעותיי מתחילות להצטבר בעייני ,עד שאי אפשר להחזיק אותן יותר העובדה שאני בכיינית היא שהארי פגע בי והסיוט שאי אפשר לחיות איתו.
הארי שתק לכמה שניות ...דקות וכשהוא שתק ונדמה לי גם חשב על טעותו הוא פתח את פיו לומר משהו אבל שום דבר לא יצא מפיו ולאחר כמה דקות הצליח "א..אני מצ..צטאר ,לא חשבתי שכאמרתי לך את זה ,בבקשה אל תכעסי עליי . זה לא יקרה שוב מתוקה אני מבטיח".
"אתה מבטיח? הרי אתה יודע כשהתחלנו לצאת זה משקיבלת ממני ... את הסיוטים שלי ,הפעם אני לא אכעס עלייך אבל אתה באמת העלבת אותי הרי אתה יודע שזה לא בא בשליטתי ,אז למה לעשות את המצב לגרוע יותר'' שתיקה משתררת ביני לבין הארי ,אבל זאת לא סתם שתיקה זו מין שתיקה כזאת של הבנה ,הוא צריך להבין שאני לא אוהבת

את זה והוא צריך להבין זאת חד וחלק.
''אוקיי מתוקה אני מבטיח שזאת בפעם האחרונה שזה יקרה לך ..אני מתכוון שתבכי בגלל שאני העלבתי אותך במצבך הקשה... כרגע,אני מקווה שאחרי הרופא האחרון הזה הוא יתחיל איכשהו לעזור לך " הארי קם על רגליו ומתקרב אל המיטה לאט לאט ,בדרמתיות ממש שמפחידה אותי . "אני לא אפגע בך ... אף פעם ,את יודעת את זה לא?." פאק,הוא יכול לשנות מצבי רוח כול כך בקלות ,לפני שנייה הוא התבכיין כמו ילד קטן שהיה על ברכיו, ומבקש סליחה ממי שפגע. ולאחר שנייה הוא יכול להיות כול כך מפחיד.
"כ-כן אני יודעת א-את זה" אני ממלמלת אליו בחשש ,הוא יכול להיות מפחיד יותר? .

"יופי" לוחש הארי ומתיישב על הצד שבמיטה שלי ,הוא רוכן אליי לאט לאט שפשוט נמאס לי לחכות לזה שהוא ינשק אותי ואני פשוט דוחפת את השפתיים שלי אל שפתיו . השפתיים שלנו זזו בצורה מותאמת ומושלמת ,הניצוצות צצים פה ושם , אני נשכבת לאחור והארי מתקדם קדימה כדי לא לשבור את הנשיקה ואני מוצאת את עצמי על מיטתי מתנשקת עם הארי על המיטה. הארי שוכב כמה מילמטרים ממני כדי לא למעוך אותי אבל ממש לא משנה לי אם הוא ימעך אותי העיקר שהוא יהיה קרוב אליי ורק אליי.
הנשיקה מעמיקה ,הלשונות שלנו תסתבכות זו בזו והציפורניים שלי שורטות את עורף שלו ,אם אני לא טועה אני שורטת אותו כול כך חזק שהוא גונח לא רק מהנשיקה אלא גם משריטות . הארי מרים את חולצת הפיג'מה שלי אבל אני עוצרת אותו
"

לא עכשיו" אני מתנשפת מהנשיקה ,פאק אני צריכה לזכור לנשום סאם ,תת-הכרה שלי מזכירה לי.

"למה לא ?" הארי מסתכל עליי במבט מבולבל ומתנשף גם הוא.
"אין לי מצב רוח ,נישקתי אותך רק כדי לשכוח לפחות לרגע את המצב שהיינו לפני רגע ... אבל המחשבות חזרו"
"טוב... אבל את חייבת לי סאמנתה" הארי קם מהמיטה וכאשר הוא מסובב את ראשו אליי הוא קורץ לי ויוצא מהחדר למקלחת .
אני חייבת להארי,אני חייבת להארי,אני חייבת להארי. כמה פעמים אני חייבת כבר? הרבה, דברים כאלו קרו פעמים רבות אבל הארי ויתר על כולם ואני עדיין חייבת לו ,אסור לי לעשות כאלו דברים להארי הרי חייבים להיות דברים אינטימים בין אנשים שאנחנו אוהבים .
אני קמה מהמיטה והולכת למטבח כדי לעשות לי תה ויסקונסין ומרגיע במיוחד. כמעט סיימתי את התה ואני קולטת את הארי נכנס למטבח ואחריו אליזבת' עם מטאטא כדי לנקות משהו ,עד היום הזה לא הבנתי למה דודי טוד התעקש שתיהיה לי עוזרת בית בבית ,הרי אני בעצמי יודעת איך לנקות וכול השטויות האלו אבל כשהסברתי את זה לטוד הוא לא הסכים שאני אנהל את נקיונות הבית לבדי .וככה אני כבר שנתיים חיה עם אליזבת', אבל זה לא נורא כמו שחשבתי שזה יהיה.