Nightmares 》H.S

פרק 36

נקודת מבט של הארי

-לאחר יומיים-

''פאק'' אני אומר לעצמי . אני מנסה לומר את המילה אבל לא מצליח. פאק, מצד ימין שלי יש מכונה מסויימת שמצפצפת בלי סוף ,וזה גורם לכאב ראש שלי רק לגדול . אני מת לצאת מפה.

"תכבו את החרא הזה" אני ממלמל . לאחר שניות ספורות הצפצופים לא נפסקים . "אמרתי לכם לכבות!" אני צועק. אני מנסה להרים את הראש שלי, לפכוח את העיניים אבל כלום , נאדה. שיט זה הולך להיות סיוט עם כול הצפצופים האלו.

. . .

"פארקר" מישהו אומר בלחישה. "פארקר.." הקול הזה מרים את קולו יותר מהרגיל. ושוב פעם אני מנסה למצוא את כוחי בלפכוח את עיניי, להרים את הראש ולראות מיהו האדם שרוצה את הפארקר הזה.

-

"סליחה אדוני ,אסור לך להימצא כאן .רק לרופאים. אומר קול נשי. "רק הגעתי לראות ..." ולאחר שניות הקול של הגבר חוזר לדבר. "אני לא עשיתי שום דבר רע".

"מה לעזעזל קורה כאן?! תגלגלו את הנערה לחדר ניתוח ברגעים אלו. אתה אדוני .." הוא מפסיק , אני מתערב שהוא מצביע אליו "אתה הולך למשטרה".

-לאחר חמשיה ימים-

אני פוקח את עיניי למראה חדר חשוך . אף אחד לא נמצא לידי מלבד אחות מסויימת שרדומה בכיסא שלה מולי. איך הגעתי לכאן? ופאק איך אני גורם לכאב הרש הזה להיפסק?

אני מתיישב על מיטתי כדי שאני אדע את התשובות שלי או להתחיל לפענח אותם . אני רואה את צינור העירוי (מין הסתם זה הדבר הראשון שתפס את צומת ליבי ,עם כול הציפצופים האלו) שלי ומחליט לעשות את הדבר הראשון שעולה לי בראש . אני מוחץ את צינור העירוי שלי , עם זאת מגיע גל ענקי של ציפצופים מגיע מהמכונה שהצינור מחובר אליה.

אני מסתכל על האחות שנראת באמצע שנות החמישים שלה עדיין יושנת. מעניין מה השעה אם היא לא מתעוררת.

כשאני מבין שהאחות לא תקום בזמן הקרוב ,אני מחליט ללחוץ על הכתפתור האדום שמאחוריי מיטתי. לאחר מספר דקות שלושה רופאים נכנסים אל חדרי , הם מתחילים לדבר אבל השפה שלהם נשמעת כמו סינית בשבילי.

אחד מהרופאים הלך להעיר את האחות הרדומה שמולי. כאשר היא התעוררה ,עם חוכמתה הלכה להחליף לי את השקית העירוי. לאחר שהדקות עברו (שאני ספרתי דרך אגב וזה היה 4.5 דקות שהרופאים דיברו).

הרופאים עומדים מלפניי שותקים וגם אני. אני יושב לי על מיטתי ,משולב אצבעות שמונחות על ברכיי והכי מצחיק זה שאני שותק ומתנהג כמו תמים שאם תיפול עליו נוצה ,הוא יבכה.