פרק 17

285 31 8
                                    

הרגע הזה שראית משהו ואתה לרגע חושב אם זה אמיתי או לא, ואז לרגע קולט את ההרגשה הגרועה בליבך ,שאכן כן ראית . 

הקטע שבן אדם צריך להרגיש עם הרגש הזה למשך זמן עד שלא יוצא את זה לחופשי, את מששמר בליבו למשך זמן . אני למשל לא יכולה להוציא את זה לחופשי בגלל שאם אספר לטוד\מרגרט הם יעשו לי משהו ... אני לא יודעת אבל משו נורא.

הגניחות של טוד ושל מרגרט נשמעים יותר חזקים מרגע לרגע , ההרגשה שאני הייתי כזאת ,במצב שלהם לא נשמע מפתה להיות במצבם . אני נשנענת נגד הקיר האדום שבמסדרון רק כמה סנטימרטים ליד הדלת של מרגרט . אני משפשפת את פניי עם ידיי כדי להרגיע את עצמי ולומר לי מילים מעודדת  'זה רק חלום סתומה' אני ממשיכה לומר לעצמי.

ההרגשה עדיין נשארת בחזה שלי ,היא לא הולכת לשום מקום גם אם אני מנסה לחשוב על משהו אחר כמו הארי ואני ,ג'יימי המוזר ,ג'סיקה הבוס שלי ,בלה (אתם עוד תכירו אותה- הערת הכותבת) הקולגה שלי  או כמו החבר של הארי הורן. ועדיין ההרגשה הזאת לא נעלמת לשום מקום,היא פשוט תתקע שם לנצח.

אני חוזרת אל חדרי הישן וחושבת על העצתו של טוד לקחת תנומה קטנה לפני הטראמה שקיבלתי לפני מספר רגעים ,אולי הוא צדק שבאמת הייתי צריכה באותו רגע לקחת, כי אם כן הייתי עכשיו מעולפת במיטתי, כול הידע שקיבלתי על טוד ומרגרט לא היה עכשיו תקועה במוח שלי .

אני נשכבת במיטתי ונזכרת ביום הקשה שעברתי כשקמתי מהר כדי לברוח מדירתו של ג'יימי בגלל הדברים המוזרים שקורים בדירתו וזה עושה לי צמרמורת בכול רגע שאני נזכרת שהוא נכנס אל חדר  האמבטיה של חדר מס' 2 , ובזה שאני מגלה שהארי לא בגד בי אבל הוא הקליט אותי והדבר האחרון להיום הזה שאני מגלה שמרגרט מזיינת את טוד. איך הוא יכל לעשות זאת לאנבת'? חשבתי שהוא ישאר אלמן,רווק לנצח כדי שיוכל לחיות עם ההרגשה שאנבת' תמיד תיהיה בליבו.

זה קרה הפוך ממש שכול אישה חשבה שיהיה ,שבעלה לא ימשיך שבחייו אלה יזכור את וימשיך לאהוב גם אהובת ליבו לא תיהיה בחיים.

ואני עם המחשבה הזאת נרדמת.

_________

אני ברגע זה נמצאת בסלונו של ג'יימי משום מה, אני לא זוכרת שהגעתי לכן .

ג'יימי מגיח מהמסדרון שאין בו תאורה לשם כך מאוד נבהלתי כשהוא נעמד פתאום בסלון .

''קדימה ,אני רוצה להראות לך משהו '' הוא מחווה בידו כדי שהתקדם לאן שזה לא יהיה. אני לא רוצה להיות פה ,אני מאוד מפחדת בו האני הפנימי שלי אומרת לי.

הגענו מול דלת נעולה ,ג'יימי פתח אותה עם מפתח שבמחזיק המפתחות שלו יש פונפון בצבע אדום , לפיני בקולר יש אותו פונפון אדום זהה. לפיני נתנו את הפונפון האדום כדי לשמור ממזל רע כאשר הוא הסתפר בפעם הראשונה במספרה הקבועה שלנו .

למה לעזעזל הוא הביא אותי לפה ,אין לו מה לעשות בחייו?

'' אני רוצה להראות לך במה אני עוסק בזמני הפנוי '' הוא עונה על מחשבותיי, הוא גם מגדת עתידות יופי חתיכת בן זונה משועמם.

כאשר הוא פתח את דלת החדר הנעולה ראיתי הכול שחור , לא ראיתי ממש מה היה שם אבל ... לא ראיתי כלום ,נאדה ,שום חרא.

ג'יימי שם את ידו מאחורי גבי ,ומתגובה זו הסתובבתי להסתכל על פרצופו ,שעל פניו ניצת חיוך ממזרי . מה לעזעזל קורה פה?!

''למה אתה מחייך,קרה משהו?" אני שואלת בדאגה ,כול השרירים שלי נלחצים ,אני לא יודעת מה לעשות. אני מפחדת ממנו ומתגובתו.

''אני לא רוצה שאף גבר יתפוס את מקומי'' הוא אומר לי

"אין לך מקום שיתפסו, אתה רק פסיכילוג שאני משלמת לו אלפי פאונדים,זה הכול" אני אומרת לו בבירור.

"אני רוצה להיות הגבר היחיד שיהיה לידך, בחייך, בבועה שלך . יהיה איפה שאת תיהי ,בכול זמן ובשנייה שתחיי אני אהיה לצידך " הוא אומר את המילים שרציתי שהארי יאמר ,אבל לא רציתי שג'יימי יאמר אותן ,רציתי שהארי יגיד אותן . אבל שום דבר משחשבתי קרה.

ג'יימי התכופף אל עבר צווארי ומצץ נקודה שאף אחד לא ידע עליה מלבד הארי . דמעות ניצתות בעיני מהמחשבה הזאת . ג'יימי התחיל למצוץ חזק יותר מכול שנייה ושנייה שעברה , והגניחות שלי יוצאות מפי.

הוא מחייך כנגד צווארי ''ידעתי שזאת הנקודת התורפה שלך סאמנתה ,חיפשתי מידע עלייך" 

"איזה מידע חיפשת עליי" אני אומרת בקול חרמני , למה לעזעזל הקול הזה חייב להופיע עכשיו ? אני לא רוצה שום דבר אינטימי עכשיו ,אני רוצה לחזור לחיים הקודמים שלי ,הפשוטים והרגילים ,שבלי הדרמות שמופיעות פה ושם .

"את לא צריכה לדעת כלום עכשיו " הוא אומר ומתחיל למצוץ מחדש

אין לי סיבה להמשיך לקוות שהשבר ביני לבין הארי ידבקו בחזרה ,אני צריכה להמשיך בחיי ולמצוא את משמעות החיים מחדש ,אני צריכה לעשות זאת למען העתיד שיהיה כאשר האמין בו.

ראשי זז למטה כדי לפגוש את שפתיו של ג'יימי ,השפתיים שלנו נגעו זה בזה אבל הנשיקה שלא נהייתה כנשיקה פסקה בזה שדמות שחורה ואפלה הופיע בפתח הדלת ,עומדת קפואה .

אני מסתובבת לראות  את הארי בפתח הדלת ,אני מופתעת לדעת שהוא יודע איפה אני נמצאת ,אני מפחדת להסתכל בעיניו ,אני לא רוצה לראות כאב בעיניו ,אף אחד לא היה רוצה לראות אותו במצב כזה ,למרות שהוא חתיך.

"אני רואה שהמשכת בחייך... בלעדיי"


Nightmares 》H.SWhere stories live. Discover now