שנינו התרחקנו במהירה מבית הקפה שבו הארי ירה בדוריאן . הסתכלתי בפעם האחרונה לאחור כשהתרחקנו כדי לראות את החור במצחו שהארי עשה . פניו היו מכוסות דם ואילו עיניו פקוחות לרווחה וחסרות חיים , הוא נראה כמו סמרטוט .
"אנחנו צריכים לרוץ" הארי הודיע . ניסיתי להנהן אבל הייתי משותקת , לא יכולתי לומר מילה מאז שהשתחררתי מאחיזתו של דוריאן . הוא היה חבר מאוד טוב שלי ושל טוד כלומר הוא היה הזכר האחרון שנותר לי ממשפחתי . אין לי אף אחד אחר חוץ ממנו ואני לא יודעת איך אני אסתדר איתו ומה יהיה איתנו , מה יהיה עם התינוק .
קול סירנות נשמעות מאחורינו ורעש צעדים של המון אנשים רצים . ידעתי מי אלו אבל לא רציתי להאמין לזה . אחד מהם תופס בידי והאחר בהארי ומושך אותנו לאחור . "עצרו , תסתובבו אלינו עם הידיים למעלה ". אחד השוטרים אמר , הרגשתי איך הוא מניח את אקדחו החם על גבי , התחושה לא הייתה נעימה כלל.
הארי סובב את פניו לכיווני ואמר בלי קול "רוצי" . אז התחלתי לרוץ וכשהסתובבתי לאחור ראיתי אותו עדיין עומד אך עם ידיו למעלה , בשלב זה תפסו אותי והביאו אותי למקום שממנו הרגע ברחתי . הם תפסו בזרועותיו אבל הוא לא התפתל בין זרועותיהם כמוני , הוא עמד כמו עמוד אבן עם מבט אליי.
דיברתי בפעם הראשונה מאז שדוריאן נשם את נישמתו האחרונה. התחלתי לומר דברים לא הגיוניים ויותר גרוע דברים שיכולים להפליל אותי ואת הארי.
"אני לא עשיתי כלום!עזבו אותו ואותי בשקט לעזעזל עם זה!!!" אני צורחת ומנסה להימלט מידי השוטרים.
"יש לך את זכות השתיקה ,כול מה שתאמרי ישמש נגדך בבית המשפט" השוטר שעוצר את הארי מלהגיע אליי אומר לי.
"אני לא רצחתי אותם!,הארי תעשה משהו" אני בוכה חרישית וצורחת בו זמנית להארי ,בבקשה תנסה לשחרר אותי מהם ,הארי פליז ... תנסה להצליף להם בתחת ,משהו!
הארי רואה בפניי את המסר ששלחתי לו בעיוות פנים ומתפתל בזרועותיהם של השוטרים . כול כך חזק כך ששני השוטרים החלישו את אחיזתם בזרועותיו ,ובתוך שנייה שני השוטרים מצאו את עצמם מתפתלים בכאב על המדרכה ואת הארי שמתקדם לכיוון השוטרים שמחזיקים בי,ולאחר שנייה נשמעת ירייה צורמת לאוזניים ואני קולטת את הארי שוכב על המדרכה ושלולית די גדולה של דם נמצאת לידו.
לא,לא ,לא ,לא ... זה לא יכול להיות שאיבדתי את האנשים שקרובים לליבי.
לא ראיתי איפה הוא נורה אבל ידעתי שאיבדתי אותו .
השוטרים חיזקו את אחיזתם בזרועותיי ומשכו אותי אל המכונית שלהם . "אתם יודעים שאתם איטלקים ,נכון?" אני שואלת בזמן שאני נמשכת אל עבר המכונית שאני לא רואה אותה . "אנחנו לא " אחד מהם אומר .
"אנחנו האף בי איי " השני אומר . שלושתנו מסובבים את ראשינו כדי לראות את הארי עומד על רגל אחת ואקדח בידו , השוטרים עזבו את זרועי ומשכו מכיסם את האקדח שלהם וכיוונו אותו להארי בזמן שאני עמדתי עם ידיים לצדי גופי ופה פתוח מרוב שוק.
YOU ARE READING
Nightmares 》H.S
Fanfic" I wouldn't say I'm the perfect man ,but all I can say to you is that I love you, and loved you since I saw you at first , but also I wanted to kill you so badly "
