פרק 16

262 28 2
                                    

טוד קיבל אותי בשובי הביתה עם זרועות פתוחות.

לא חשבתי שאזכה לכך, אבל אחרי כל המקרים שקרו כאן בבית הזה, בחיים שלי ובחייו של טוד ,לא ידעתי שיהיה שלום עולמי בין המחלוקות שבאו זה אחר זה .

כאשר התיישבתי לשתות תה כדי להרגיע את השדים שלי ,טוד סיפר לי שכל מקרה בעולם הסתיים בדרך טובה או רעה ,תמיד ישנה את העתיד שלי אחת ולתמיד .

אבל במחשבה שנייה פחדתי שהעתיד שלי  ייהרס,ייחרב ולא יקום לתחיה מחדש ,אחרי המקרה ביני לבין הארי. סיפרתי לטוד שהיה סכסוך בנינו שדבר זה הוביל ששנינו ניפרד לשני עולמות אחרים ,בכיתי שהתוודתי לטוד שעכשיו ובעוד 10 שנים אוהב את הארי בכול ליבי ,לא משנה מה.

הוא חיבק אותי ונישק במצחי ואמר לי ללכת להירגע ולקחת תנומה קטנה .וכך עשיתי.

הלכתי אל חדרי שבו גדלתי כל חיי כך, במשפחת דיאבלון (שם משפחתו של טוד) ,ואני האחרונה מכל אנשי ליאמונס שחיו אי פעם .

נשכבתי במיטתי הרכה ונזכרת  איך הפגנתי את רגשותיי כאשר גיליתי על קלטת הסקס מהבחור שאהבתי (ועדיין אוהב אותו).

*פלאשבק*

"לא בגדתי בך ,זו הייתה קלטת שהקלטתי אותנו במצב אינטימי , הגניחות היו שלך אבל מוקלטות" הוא אמר" . 

מה?!

כאשר המילים נכנסו אל אוזניי והבנתי שהבחור הזה כרגע אמר שהוא הקליט אותי ואז אונן (גמר המון פעמים בזמן שהייתי אצל ג'יימי) מצפיית הקלטת הסקס שצילם ותוצאה זו גרם לי לחשוב שהוא בגד בי ולמעשה הגניחות של האישה היו שלי.

הדבר הראשון שעשיתי מלשמוע את התשובה של הארי מכך שהוא לא בגד בי היה להביא לו סטירה ענקית עד כדי כך ששמעתי את האיחוד בין הכף ידי ללחי שלו ,ובעיטה במפשעתו.

הוא התקפל ממגעי על גופו וזעק מכאב הוא ירד על שתי ברכיו ושם את ידו על מפשעתו ופרצוף כאב נמצא על פרצופו . הוא הרים את ראשו אליי ,ודמעות ממלאות את עיניו הירוקות היפהפיות .

ואני התחלתי לבכות גם כן (איזה נאיבית אני) "איך יכולת לעשות דבר כזה ?! חשבתי שאנחנו מאוהבים מעל הגג והנה אתה בא ומקליט אותי מזיינת לך הצורה ! תגיד לי ... אני זונה לדעתך?" אני שואל מתוך החניקות שלי , איך הוא היה יכול לעשות לי דבר כזה ? אני הייתי החברה שלו ,החברה שאוהבת אותו מעל הראש .

"א-אני לא יודע מה לומר " הוא עונה לי בכנות 

"כך חשבתי , אז אני זונה ,כמה חשבת שאני שווה לילה אחד או פאקינג שמונה חודשים ?!" אני צורחת . משפחת פיטסבורג מציצה מהחלון ,אוי כמה נחמד יש קהל בסביבה , תת-ההכרה שלי אומרת .

 אני מסובבת את כול גופי אל ביתם של משפחת פיטסבורג ומראה להם את מה שיש לי . אני מורידה את המחשוף של החזה שלי עוד יותר למטה כדי שיראו את החזה שלי (או החזייה השחורה שלי ) . בעלה של גברת פיטסברג שמה את ידה על עיניו של אדון פיטסברג שבמקרה פיו היה פתוח מרוב שוק וקנאה בחזי המרשים (אני לא מאשימה אותו).

לאחר המופע הקטן הזה שעשיתי אני מפנה את מבטי בחזרה אל הארי ורואה חיוך קטן בעיניו (הוא כנראה התלהב מהמופע) "אתה לא תראה את מיי ולא את לי אף פעם " אני אומרת לו בקרירות ואני יודעת שהוא לא יפגוש את הבנות אף פעם.

".בייבי ,תקשיבי בבקשה ... אני מצטאר הייתי צריך לומר לך לפני המון זמן אב.."

"המון זמן ?! לפני כמה זמן צילמת את החרא הזה?" אני צועקת עליו,הוא עד עכשיו מחזיק א הזין שלו כשהוא על הרצפה מהרגע שבעטתי לו בחבר הקטן שלו.

"א-אני צילמתי את זה לפני שלושה חודשים מתוקה ,אבל תקשיבי אני לא העלתי את זה ,ולא אעלה את זה אף פעם ,תאמיני לי בייבי ,בבקשה " הוא מתחנן בפניי

"מאוחר מדי .. שברת את ליבי" אני אומרת את מילותי האחורנות אל הארי ולשנינו הדמעות ניצתות בעינינו.

*פלאשבק נגמר* 

הדמעות חוזרות אל עיניי מהמחשבה על הארי . מכול שנייה ליבי נשבר לעוד חתיכה ועוד חתיכה ,הם נהפכות לגדולות לבינוניות ,ומבינוניות ולקטנות וכך הלאה ... עד שיש ריק בתוכי ואין שם כלום.

אני כמה ממיטתי ה'כבר לא רכה' והולכת אל המסדרון כדי לחפש לי עיסוק קטן וגם שלא יהיו לי מחשבות על הארי ,הארי שלי שכבר איננו.

אני מתקרבת אל חדרה של מרגרט ,מרגרט עדיין עובדת אצל טוד? טוב אין לי מה לעשות אז הבחורה הזאת שכבר בת 38 על פי דעתי.

אני מגיחה אל חדרה הוורד של מרגרט ושומעת שם בעיטות וצעקות וכול שאני מתקרבת לשם ,האקשן מתעורר בי עוד יותר ,טוב למה לא לראות מה קורה בחייה המשעמים של מרגרט המזכירה של טוד.

אני קולטת שהחדר שלה פתוח מעט ואני רואה אותה רוכבת עירומה על משהו או יותר נכון על מישהו , אני מתובננת בה במצב אינטימי בחייה ואני רואה את היד של האדם שנמצא מתחתיה עולה ממצאי המיטה אל ירכיה של מרגרט אבל בזרועו של האדם שנמצא יש צמיד זהב שנראה מאוד מוכר.

אני זוכרת שדודתי אנבת' קנתה את זה ל...

טוד



Nightmares 》H.SWhere stories live. Discover now