Nightmares 》H.S

פרק 2

קפאתי במקומי ,איני יכולה לזוז .אני פשוט מסתכלת בחלון ומתבוננת בעיניו של ויליאם שגם הוא עושה כמוני. הוא פותח את פיו לומר משהו אבל שום דבר לא נאמר, בסופו של דבר ויליאם אומר '' מיס ,אני יכול לעזור לך?''
פתחתי את פי לומר משהו אך הארולד קוטע את דבריי כאשר הוא קם ממקומו ומתבונן בי . עינינו נפגשות ונעוצות זו בזו שאני אפילו מפחדת שהוא רואה דרכי משהו. '' מיס...?'' ויליאם שואל שוב , השאלה מכוונת לשמי ולא לדבריי . עיניי עדיין נעוצות לזו של הארולד ,אני מבחינה שהם בצבע בהיר אבל כעבור רגע הם לא .
''מיס לי..א..מונס ,כ..כ..כן מיס ליאמונס " השבתי לויליאם . הוא מחייך כאשר ששומע את שמי ,איני רואה את חיוכו של ויליאם אבל אני מרגישה בזאת מכיוון שעיני עדיין נעוצות בנער ששמו הארולד עם העיניים האפלות.
''שלום לך מיס ליאמונס ,מה שלומה של אליזבת'''? שואל ויליאם בנימוס ''ש..שלומה בסדר ,כרגיל ...מתעוררת עם זריחת השמש בהוראות למשרתים" אני מתיישבת על אדן חלוני ומקשיבה לתת-ההכרה שלי שאני צריכה להפסיק להסתכל על הארולד ולשחק באצבעותיי .
"נחמד לשמוע זאת מיס ליאמונס ,האם אוכל לעזור לך כאן עם ידידי הארלוד ?''
''לא ,האמת היא שאני צריכה לזוז...'' ופתאום אני שומעת צעדים מהירים מגיעים אל החדר שלי והדלת נפתחת בתנופה . ''סמנתה קתרין ליאמונס'' אליזבת' תנשפת בכבדות את שמי באוויר ''החוקר כאן מיס'' על הבעותיה של גברת אליזבת' נמצא פחד משום מה . אף פעם לא ראיתי את אליזבת' כול כך חלשה , היא תמיד הייתה החזקה ביותר בביתנו אפילו מצ'ארלס או מדניאלס.
אז נשמעה ירייה משום מקום ,קול הירי בא מכיוון היער ,מוזר אף פעם עוד לא שמעתי משהו כזה כולכך חזק אבל אז אני מרגישה משהו נוזל זוחל במורד רגליי וכאשר אני מתבוננת לשם אני קולטת שכול רגלי בנוזל אדום וחם יורד במורד הירך שלי ,רגלי ועל נעליי.
אני מרגישה כולכך חלשה ובגבי משהו נעוץ והדבר האחרון שאני קולטת זה שאני עפה ופתאום...
---
צרחה מפלחת מפי ואני מתעוררת בבהלות . עיניי עדיין עצומות ואני קולטת שדמעותיי החמות זולגות מעיניי העצומות,מצחי רטוב מהזיעה שלי .לא הבנתי שעד כדי כך הייתי בהלם מהסיוט שלי והוא השפיע עליי כול כך חזק.
''ששש ,הכול בסדר זה רק עוד סיוט אחד שמנסה להשיג את הטוב שבך'' הארי אומר ,אוי הארי שלי אם היית במקומי היית מבין שהוא לא מנסה להביא את הטוב שבי, אלא את השיגעון שנמצא בדרכו אל מוחי,אני חושבת שהוא כבר מתקרב אליי וזה מפחיד אפילו לחשוב על זה.
'' הארי ,אתה לא מבין זה נמשך ככה חודשים על גבי חודשים ,דוד טוד ניסה לעזור לי ,רופאים ניסו ,כולם '' אני מרימה את קולי במילה האחרונה ומסובבת את ידי כסיבוב של חדר השינה שלי ושל הארי.
'' תוכלי להסביר... עוד הפעם על מה החלום שלך ולמה הוא חוזר להפריע לך ,ולשנת היופי שלי ?'' אני מגחחת על שאלתו הטיפשה של הארי. ''כרגיל ..אותו אדם מיסתורי יורה בי ,אני מדברת עם שני בחורים בשם ויליאם והארולד ,אליזבת' נשארה אותה עוזרת הבית המטפחת של ביתי .'' אני נעצבת כאשר אני מסבירה בפעם המיליון להארי על מה חלומי מדבר ,לא רק להארי אני אומרת בפעם המיליון את זה, אלא לכול העולם .
''אוי מתוקה, אני מנסה הכול לעשות כדי שיפסיקו החלומת האלו ,אבל זה לא נפסק . זה באמת נמאס סאם ,זה מפריע לי ולך במיוחד לי כי יש לי פגישות חשובות ואת צורחת ומפחידה אותי ואת פינגווין ..'' הארי מצביע על הכלב ששוכב לו בנחת עם פנים עצובות ומתבונן בי .כלב שיצו קטן ומסכן שלי ,מה אוכל לעשות כדי שכולם יפסיקו להתלונן עליי ? ''אני אמצא משהו ...בבקשה בו נחזור לישון ,אני עייפה וגם אתה מאוד ... אז קדימה למיטה סטיילס !!'' אני צורחת את שמו ברחבי ביתי .
הארי מגחך לו בנחת ושוכב על גבו ואני שוכבת על חזהו העירום של האדם הכי אהוב על פני האדמה (בעיניי ובעיניו של פינגווין), אני מנשקת את הסנוניות שעל חזהו ,מתכרבלת לי בנחת ותוך שניות נרדמת לי ומנסה שלא לחשוב על ... זה .. אני לא מתכוונת לומר את שמו של החלום . כן לחלום שלי יש שם שאותו לא אומר, מכיוון שהבטחתי לי שאני אירדם בלי לומר את שמו של החלום שאותו הרופאים קבעו לו .
'' תישארי חזקה'' אומר לי הארי ומנשק לי את השיער וכך אני נרדמת עם מילותיו המענגות של הארי.
---
אני פוקחת את עיני באטיות רבה,השמש מסתננת מבעד לוילונות בצבע תכלת שבחדר השינה שלי . לאחר רגע אני קולטת שמשהו שוכב על מיטתי מלבדי ,מישהו ליתר דיוק ,תת-הכרה שלי קורצת לי . אני מתנפלת על הארי כדי להפתיע אותו בזמן שהוא ישן . הארי ואני לפעמים מתנפלים זה על זה כי אנחנו משתעממים בזמן שאנחנו מתבוננים זה בזה ,זה לא הכי כיף כשמישהו נועץ בך מבטים בזמן שאתה ישן . לאחר שעתפתי את הארי בזרועותיי מישהו נובח עליי ונחלץ מזרועותיי ,מקפץ על הרצפה ורץ מהר מחדר השינה שלי.
אני שמה לב לפתק שיש מתחת לכרית של הארי 'סאם יקרה שלי , עוד מעט מתקרב אפריל ורציתי לומר לך שאני עושה כמה בדיקות לתעלולים שלי לאחד באפריל, אז רק רציתי להזכיר לך (בעזרת פינגווין כמובן) שבעוד שבוע אחד יהיה 1 באפריל , אוהב אותך מאוד הארי ' .
כולכך התעצבנתי עליו שהוא עשה את זה עליי ולא על אחד החברים שלו . אני יוצאת ממיטתי בעצלנות והולכת למקלחת כדי להוציא מעליי את כול הזיעה שלי מהסיוט שלי . המים החמים מטפטפים על עורי הבהיר ועושות את מערכת העצבים שלי וחלשה כך שאני מרגישה שפתאום כול שריר שלי בגוף מתרפה בעזרת המים החמים,אני נזכרת שמחר תיהיה הפגישה שלי עם הרופאים שלי ,הפסיכולוגיים המעצבנים שלא עוזרים בבעיה שלי . הארי ואני עברנו כול רופא בלונדון או אפילו אנגליה אף אחד לא עזר לי בבעיה שלי .
הרופא שלי דוקטור אנדרוז שלח אותי לכול הרופאים האלו ,דעתו של דוקטור של אנדוז הייתה לראות את דעתם של פיסכולוגיים אחרים אבל כמו שראיתם לא עזר . מחר אני הולכת לראות רופא חדש , אנדרוז אמר שלא מזמן הוא יצא מהלימודים אז כנראה הוא די בגיל העמידה כמו אנדרוז , הרי אנדרוז התחיל ללמוד רפואה פיסיכולגית שכשהוא היה בן 35 כמו שהבנתי על פי דבריו של דוקטור אנדרוז בפגישתנו הראשונה שלנו.
כאשר סיימתי להתקלח התארגנתי לקראת העבודה , כאשר שמתי את שעוני על ידי קלטתי שהשעה כבר 9:40 ושאני צריכה להיות בעבודה שלי בעוד 20 דקות והסטודיו נמצא בקצה השני של לונדון ושעכשיו מתחיל להיות עומס בכביש ''פאק'' צרחתי ברחבי הבית ורצתי אל עבר הארון לקחת את הבגדים שהכנתי אתמול בערב, לבשתי הכול בזריזות , המייקאפ לא עניין אותי בגלל שאני אוהבת מראה טיבעי ואם אני אשים אז אני לא אראה שום שינוי ,הרי כשמתאפרים צריך שינוי גדול בין טבעי ומאופר לא?, רצתי אל דלת הכניסה והתסובבתי להתבונן במראה וקלטתי שאני נראת לא רע ,הא יש לי טעם אליזבת'! .
אני רצה יחפה אל שביל הליכה של ביתי , אני פאקינג יחפה!! "אני ארצח את השעון המזדיין הזה" אני צורחת כול כך חזק כך שהשכנים שלי משפחת פיטסברג מכחחים בגורנם בקול רם כדי שאשמע אותם.
'' הו שלום לכם פיטסברג ...'' אני מנופפת להם בידי ושולחת חיוך מזיוף כדי שיעזבו אותי לעזעזל בשקט . הילדים של פיטסברג מעצבנים וזאת הסיבה שאני לא רוצה ילדים בעצמי ואני מקווה שהארי גם.