פרק 23

264 29 6
                                    

אנחנו בדרך למלון ''קריון'' שבפריז ,ככה אמר לי הארי.

הארי,המסכן עם הפנס בעין. איך לו טיסדייל תצליח לסדר לו את הנזק הזה? אני לעומת זאת הייתי שמה לו משקפי שמש .אבל כל אחד והתכניקה שלו. וכדי להסתיר את הפנס הוא עשה זאת בטכניקה שלי ,לשים משקפי שמש למרות שעכשיו ערב/לילה.

"עוד כמה דקות נגיע?" אני מייבבת להארי. אני מרגישה כמו ילדה בת חמש(בהתנהגות שלי).

"עוד כמה דקות ,תרגעי" הוא מודיע לי . תרגיע? אחרי כל הכאוס שקרה במטוס עם האיש שעובד בפפראצי .אני לא חושבת שארגיע את עצמי ,אבל רק אחרי מקלחת חמה ומרגיע .

●____________●

הגענו אל המלון "קריון" ,סוף סוף הגיע הזמן! הארי ואני ניגשנו אל הקבלה כדי להזמין שני חדרים נפרדים לשנינו (זאת בפעם הראשונה שניסע למקום כלשנו ולא נישן באותה מיטה) ,אבל לפני שהאיש בקבלה הספיק לומר 'שלום' ,שני החברים מהלהקה של הארי הגיעו. הרגשתי לא בנוח מכיוון שנצטרך לשקר להם על משהו שהוא לא נכון.

"היי חבר! איך הייתה הטיסה?" הבחור עם הזקן השחור והשיער הקצוץ בשני צדדיו אמר.

"היי... אמממ ,בסדר?" הוא ענה בקצרות ולחץ ידיים עם שניהם (אחד עם זקנקן בצבע חום והשני עם הזקן השחור) וחיבק אותם חיבוק גברי

"טוב ...הזמנתם חדר?" הבחור עם הזקנקן החום שואל את שנינו. 'טוב שהוא שם לב אליי!' תת-ההכרה שלי מתחצפת , היא עומדת עם ידיה שלובות ופניה זעופות.

"האמת היא שלא עדיין,התכוונו אבל הגעתם..."

אני ממהרת לומר לפני שהארי אפילו יפתח את פיו או יותר נכון לקח נשימה .

"הו שלום לך סאמנתה" אומר הבחור עם הזקן השחור.

"שלום לך... אממ?"

"זאין מאליק , כך קוראים לי , אממ זה שם המלא שלי ליתר דיוק"

"אוקיי" אני אומרת בקצרה, לא ממש אכפת לי אבל העיקר שהוא יסתום את הפה שלו.

"טוב אנחנו צריכים לזוז ולהזמין חדר ואז לצאת מהר כדי לחגוג את היום הראשון שלנו בעיר האהבה " הוא ממהר לומר , הוא מפחד אם יהיה ריב בין חברו וביני.

"אם לא תחזיקו מעמד אל תשכחו להשתמש בהגנה,ואל תיהיו רועשים בשירותים אם כן" אומר הבחור עם הזקנקן החום . הארי שם את ידו הימנית על עיניו כדי 'לכסות' את עיניו מרוב בושה . "אני שמעתי פעם את הגניחות שלך .והם ממש אבל ממש רועשות וחזקות" הוא מוסיף. הוא יודע איך להביך את הארי ,ואני ממש מתחילה לחבב את הבחור הזה.

'שואו הים סום ריספקט' תת ההכרה שלי קדה קידה כדי להודות לו על זה ? משהו כזה כנראה.

●___________●

הארי ואני מתהלכים לנו ברחובות היפים של פריז,שנינו מחזיקים ידיים ושלוביי אצבעות .

הפפראצי מצלמים אותנו בצד השני של הרחוב ,טוב שאנחנו לא באותה מדרכה.

אבל זה נורא מרגיז אותי שלא אוכל פשוט להיעלם בעולם שלי ומבלי שאף אידיוט יפריע לי.

"בייבי,רוצה ללכת לאיזשהו בר או משהו אממ... כדי לחגוג את היום הראשון ?" הוא אומר בייבי אפילו כשאנחנו  לא ליד הפפראצי או אחד מחבריו , אני מנסה להיתעלם מזה אבל ההרגשה של זה מפריע לי.

"אתה לא צריך כבר לתת לי כינויי חיבה ,אנחנו לא ממש ליד הפפראצי אז..."

"אל תפתחי את הנושא הזה בבקשה, לא עכשיו" הוא אומר בקרירות. איך זה אפשרי להיות חמוד,חמים ונחמד לבן אדם ואחרי שנייה קריר כמו קרח?

●___________●

"הארי תזמין עוד שתי כוסות טקילה ,פליז?!" אני צועקת מבעד לשיר הטראנס שמתנגן כרגע בבר . אני שתיתי שתי שוטים של וודקה נקייה(שזה אומר המון % של אלכוהול) ומשקה השלישי היה של טקילה,אני ממש מתחילה לאהוב קוקטיילים מקסיקנים.

"בסדר!" הוא צועק כתשובה וקם ממושבו.

לאחר כמה מספר דקות נופל עליי משהו או יותר נכון מישהו . לאחר רגע שאחרי הנפילה הזו אני קולטת שזאת אישה .

"אוי סורי ,לא שמתי לב..." היא מסתובבת כדי להתנצל בפניי וכאשר היא כן הסתובבה ,פרצוף של הלם נמצא על פנייה . "את אממ... בתו של ראש הממשלה של בריטניה?" היא אומרת לי בצרפתית . איזה מזל שטוד הכריח אותי ללמוד צרפתית .

אני רציתי לתקן אותה ולהגיד לה שאני האחיינית שלו אבל אני חושבת על זה וזורמת עם זה.

"כן זו אני" אני מחייכת אלייה.

הדבר הכי לא צפוי קרה. היא מנשקת אותי, היא עצמה את עינייה ומנשקת אותי בעומק שלא ידעתי על קיומו. אני עוצמת את עיניי ונותנת לאלכוהול לשלוט עליי ואני דוחפת את לשוני אל פיה והנשיקה מרגע לרגע מתעמקת.


Nightmares 》H.SWhere stories live. Discover now