הסיפור שלעולם לא נגמר

התמונה ששווה אלף מילים

התמונה הראשונה שלנו קרתה ללא כוונה.
עמדנו שם ביחד עם כל החברים, אני עוד אז חיבבתי אותך, אבל בקושי החלפנו מילה באותו יום או בכלל, עמדתי שם מול המצלמה ביחד איתה ולפתע אתה עמדת שם מאוחר, ממש נדחפת אלינו.
ופלאש אחד קטן שהתרחש, הפך את כל השבוע שלי למאושר.
נשמר לי בטלפון זיכרון קטן מאותו יום, זיכרון בו אתה עומד מאחורי אבל קרוב, ואם כי אפילו אולי מישהו שלא מכיר אותנו יוכל לחשוב שאנחנו זוג חדש וביישן.
אהבתי את התמונה הזאת, היא הייתה יפה בעייני, למרות שבקושי ראו את הפנים שלנו, כי אני התביישתי ואתה פחדת.
התמונה הזאת היא בעצם מעבר למפגש רגיל, היא מתארת את המפגש הראשון שלנו עם כולם לאחר כל כך הרבה זמן, היא מתארת את המפגש בו אתה סוף סוף באת, ועד כמה ניסיתי למשוך את תשומת ליבך.
שתסתכל עליי, שתזכור איך אני נראית,
ילדה כזאת עם שיער אדום שצוחקת בקול מכל מילה שלך, גם אם זאת לא הייתה בדיחה.
ילדה כזאת שלאחר זמן מה הפכה להיות שלך.