את; הילדה שאני חולקת איתה את החיים שלי מאז שפתחתי את העיניים לראשונה, מאז שנשמתי את אוויר העולם בפעם הראשונה.
את שעזרת לי בכל דבר בחיים, מללמוד ללכת על הרגליים ועד לדעת לקום איתם בחזרה כל פעם שאני נופלת, כי החיים הפנו לנו עורף הרבה פעמים, זה לא סוד שאנחנו חולקות את אותן הבעיות והקשיים, את אותם הסיוטים החוזרים והפחד מהעתיד.
איך בכלל אפשר להמשיך את החיים?, איך עושים את זה,
המחשבה על העתיד ועל החיים הקשים באמת מלחיצים אותי, אבל את מצליחה להרגיע אותי.
את מרגיעה אותי שאת עדיין בחיים שלי,
את מרגיעה אותי בתוך כל הרעש שלך.
אפשר לספר לך משהו?
ביום שהתגייסת לצבא צחקנו כולם ביחד שעכשיו החדר שלנו יהיה ריק בלעדייך, על העובדה שאני אזכה לפרטיות שבחיים לא הייתה לי, אבל שיקרתי.
ברגע שחזרתי לחדר ריק לא עמדתי בזה יותר,הלילות הראשונים לבד שברו אותי כל פעם מחדש,
למי אני אגיד לילה טוב?
מי ינשק לי את המצח ?
מי יצחק איתי בלילות?
מי יכין לי אוכל בשישי?
מי ידבר בשמי שהדמעות חונקות את גרוני?
מי יהיה שם בשבילי שכולם יעזבו אותי לבד?
כנראה שאף אחד, אני גם לא רוצה שזה יהיה מישהו אחר, כי זה התפקיד שלך, התפקיד של האחות הגדולה שלי,
זה התפקיד שלך לגנוב לי בגדים ולעצבן אותי, זה התפקיד שלך לדבר איתי על החיים, אז למה לוקחים לי אותך?
למה זה מעציב אותי לראות אותך עוזרת לאנשים אחרים עם התפקידים שאמורים להיות בשבילי, שאמורים לעזור לי, ולמה את עושה את זה למען אנשים אחרים.
למה מרגיש לי שלעולם לא אצליח להתקדם בלעדייך,
למה מפחיד אותי לעזוב לך את היד ולתת לי ולך לחיות את החיים שלנו, כי אני לא רוצה ללמוד מה זה בלעדייך, אני לא רוצה להתרגל למה זה בלעדייך.
אבל התקופה הזאת הגיע אם אני רוצה או לא, ופתאום מעניין אותי הלבד בלעדייך.
פחדתי שהרגע הזה יגיע, ולמה את לא פה להרגיע אותי?
אבל אל תחשבי ששכחתי את כל מה שעשית בשבילי, עשית באמת מעל ומעבר, שמת אותי במקום הראשון וחינכת אותי להיות בן אדם טוב כמוך.
אין לי איך לתאר את התודה הענקית שיש לי לתת לך, כי מגיע לך את העולם, ואני יודעת שאת גם תכבשי אותו, וכל מכשול בדרכך, כי כזאת את ושום דבר לא יעצור את הנחישות והחוזק שלך.
אני מאחלת לכל בן אדם לפגוש אותך, ומקווה שכולם מעריכים אותך כמוני, כי אם לא תלכי משם, הם לא שווים אותך.
באמת מחמיא לי שאומרים לי שאנחנו דומות, ככה אני יודעת שהצלחתי, ניצחתי.
רק אל תעזבי אותי, טוב?,
בואי נכבוש את העולם זו לצעד זו.
YOU ARE READING
הסיפור שלעולם לא נגמר
Short Story"ומה אני מספרת על עצמי בתור ילדה מתבגרת, כי יום יבוא אני אצטרך להסתכל על העבר ולספר עליי, ועל הילדה המתבגרת שהייתי." זהו קומץ של סיפורים של הילדה שהפכתי להיות עם השנים והאתגרים הקשים של החיים שכולנו עוברים ביום יום, הסיפורים שלעולם לא יגמרו אם לא...