החיבור המושלם ❤︎︎

פרק 4 ♡︎

~יונתן~
ירדנו מהאוטובוס. זה היה יום נעים, הייתה שמש קרה ונעימה והיה לי מצב רוח טוב. הסתכלתי על הפרופיל המהמם של מלודי ועל החיוך הקטן שהתפשט על פניה.
נכנסנו לכיתה והלכתי להניח את התיק במקום שלי ואמרתי שלום לאלמוג. הוא היה ילד מאוד נחמד וטיפה מתבודד. בחיים לא אבין למה, ברצינות. הוא היה חבר ממש טוב.

יצאתי לקחת ציוד מהלוקר ומולי עבר אור. לא כל כך אהבתי אותו. הוא תמיד היה חיי בסרט וחשב שהוא מלך העולם, הוא היה מתגרה בבנות ולא משחרר אם הוא היה מתאהב במישהי.

הוצאתי מהלוקר את ספרי הפיזיקה, וחזרתי לכיתה. שמתי לב שמלודי לא בכיתה, אני מניח שהיא הלכה עם נוי- החברה הכי טובה שלה. התיישבתי במקומי ליד אלמוג. הוצאתי מהתיק אוזניות איירפודס ואת הסקטצ׳בוק שלי, שמתי את השיר "Die For You" של דה וויקנד והתחלתי לסרטט סקיצה של חתול.

״מה אתה מצייר?״ הופיעה מלודי משום מקום עם טוסט בידה. ״נבהלתי״ אמרתי בחיוך.
״אני מצייר את החתול שלי, ריק.״ הסברתי והופיעה לי בראש תמונה של החתול החום והשמן שלי. ״לא ידעתי שיש לך חתול, היום בבוקר לא ראיתי אותו.״ צחקתי.
״טוב, כנראה הוא ישן מתחת למיטה שלי, יש לו הרגל מוזר כזה.״ היא צחקה ואמרה ״לך תדע, לחתולים יש הרגלים מוזרים. דרך אגב, אני מאוד אוהבת חתולים. החלום שלי שיהיה לי חתול ג׳ינג׳י קטן.״ היא אמרה בזמן שחברתה מחכה לה מאחוריה עם הבעה עצבנית על פניה ״מאחל לך שהחלום יתגשם.״ אמרתי וצחקתי.
״מקווה. בכל מקרה, נוי טיפה עצבנית שם אז כדאי שאני אחזור אליה.״ היא אמרה כאילו יש לה עיניים בגב. ״אה.. כן, נתראה.״ אמרתי והיא החזירה חיוך ופנתה לחברתה.

המשכתי לצייר עד שהמורה לפיזיקה נכנסה לכיתה. ״בוקר טוב תלמידים״ היא אמרה, נכנסה לכיתה והניחה את התיק שלה על הכיסא מורה. אף פעם לא אהבתי אותה, היה לה קול של מכשפה והיא לא ידעה בכלל ללמד או לשלוט על הכיתה. ״תפתחו את הספר בעמוד 257״. פתחתי את הספר ומיד חזרתי לצייר בסקטצ׳בוק.

השיעור עבר לאט והתעוררתי מהמחשבות ברגע שנשמע הצילצול. יצאתי מהכיתה להחזיר את הציוד ללוקר ולהוציא ציוד לשיעור מתמטיקה. ביציאה מהכיתה חיכה לי ריף.
הוא היה החבר הכי טוב שלי מכיתה ז׳.
היה לו שיער שחור ועיניים כהות. הוא אחת מהסיבות שעברתי לתל אביב. ״מה קורה?״ הוא שאל. ״אחלה״ עניתי. 
״תגיד, מה אתה חושב על מלודי?״ הוא שאל. לא הבנתי מה הוא רוצה ממני אז עניתי ״אה.. היא מאוד נחמדה.״ החלטתי לא לספר על כך שהבוקר היא באה אליי כי הטמבל הזה לא יודע לשמור סודות.
״שמתי לב שאתם חברים מאוד טובים. אתה יודע, למלודי לא קל להתחבר לאנשים.״ הוא אמר. טיפה התעצבנתי מהאמירה הזאת, זה לא שהיא מסכנה.
״וואלה? מרגיש לי שאליי היא התחברה בקלות,״ עניתי. ״טוב. כנראה יש לך כוחות על או משהו כזה.״ הוא אמר בציניות, אבל בכל זאת הוא עיצבן אותי.