פרק 10 ♡︎

10 0 0
                                    

~מלודי~
הגענו לסטודיו האומנות שהיינו בו פעמיים בשבוע. בלובי פגשנו את יונתן ואלמוג שהצטרפו אלינו. אלמוג היה עם נוי בשיעור ויונתן היה איתי בשיעור. ״השעה כבר 16:59. כדאי שנמהר״. אמרה נוי. ״זורמים לתחרות ריצה?״ שאל יונתן. ״אני מנצח״ אמר אלמוג. מסתבר שהוא לא היה כזה ילד נוראי. בסך הכל היה לו טיפה קשה להתחבר. הוא היה מאוד נחמד. נוי ספרה עד שלושה וארבעתינו רצנו במזדרון כמו משוגעים. פתאום הרגשתי כאב חד בצד בטני ונפלתי על הארץ. ״מלודי? מה קרה?״ נוי שאלה מיד. לא רציתי להגיד ליד הבנים אז ניסיתי לקום ולגרור אותה הצידה. ״אני חושבת שקיבלתי״. לחשתי לנוי כשהיינו רחוקות מהבנים. ״אוי. בואי לשירותים.״ נוי אמרה וסימנה ליונתן ואלמוג שאנחנו הולכות. הייתי נערה מתפתחת. קיבלתי מחזור פעם ראשונה בגיל 10. התחילו לי הכאבים הקשים בגיל 11.5 בערך.

נכנסתי לתא שירותים ושמתי פד. ״פאק״. שמתי לב שיש לי כתם אדום גדול על הג׳ינס. איזה נאחסית. ״מה קרה?״ נוי שאלה. ״יש לי כתם. ואין לי מכנסיים להחלפה״. ״תיתלי את הסוודר שלך על המותניים עד שנמצא פיתרון.״ וכך עשיתי. יצאנו מחדר השירותים אחרי שבלעתי כדור אקמול. נוי ליוותה אותי לכיתה גם אם היא איחרה.

נכנסתי לכיתה והסברתי למורה למה איחרתי. עד כמה שהיא מעצבנת היא קיבלה את הסיבה ולא כתבה לי איחור. התיישבתי ליד יונתן במבוכה והתחלנו את השיעור. ״את בסדר?״ הוא שאל. ״לא כל כך״. ״אני יכול לשאול מה קרה?״. ״עניינים של בנות״. הנחתי שהוא יבין לבד. ״אוי... זאת אומרת, אני בחיים לא אבין איך זה מרגיש, אבל אמילי תמיד מתארת את ההרגשה כאילו היא עומדת למות״. צחקתי. הבנתי שהוא מנסה לשפר לי את המצב רוח. ״קר לך, למה את בלי הסוודר?״ שמתי לב שנהיו לי נקודות קור על העור. קירבתי את פי אל אוזנו ולחשתי ״יש לי כתם״. הוא הנהן, ואז הוא הוריד את הסוודר שלו והביא לי אותו. ״מה אתה עושה?״ שאלתי. ״אני לא רוצה שיהיה לך קר״. הוא אמר. הרגשתי את הלחיים שלי מאדימות. ״למה את לא לובשת אותו?״ שמתי לב שאני עדיין מחזיקה בבושה את הסוודר ומיהרתי ללבוש אותו. ״ אה... כן... תודה. אני אחזיר לך אותו מחר בבית הספר.״ אמרתי והרגשתי לא בנוח. ״לא צריך. תשאירי אותו אצלך״. ״אבל-״ ״זה בסדר״. הוא קטע אותי. ידעתי שאמא תהרוג אותי אם היא תראה שאני לובשת סוודר של בחור. אבל לא איכפת לי.

השיעור עבר ויצאתי ממנו עם ציור של נוף הרים בצבעי שמן. הייתי מרוצה.

החיבור המושלם ❤︎︎Where stories live. Discover now