החיבור המושלם ❤︎︎

פרק 3 ♡︎

~מלודי~
כעבור דקה מצאתי את עצמי בדרכי לבית של הילד החדש. לא ידעתי מה להגיד אז פשוט נסיתי לשתוק כל הדרך.

״אז מה את אוהבת לעשות?״ הוא שאל מחוסר ברירה. ״אני אוהבת לקרוא ולצייר, להאזין למוזיקה ולבלות עם חברות.״ עניתי.
״מה אתה אוהב לעשות?״ ״אני גם קורא, בעיקר מתח ורומנטיקה, אני מצייר המון ומשחק בנבחרת הוקי. אני מנגן בגיטרה ואני אוהב להקשיב למוזיקה, בעיקר ללהקה ״קווין״. חייכתי ואמרתי
״באמת? יש לנו ממש אותם תחביבים. אני גם אוהבת לשמוע קווין, לנה דל ריי, ודה וויקנד בעיקר. הוא חייך חיוך מתוק ואמר ״אני שמח לגלות שיש עוד מישהו איכותי בעולם.״ צחקתי.

כעבור שניה עמדנו מול דלת כניסה שעליה היה מודבק שלט ועליו השם ״קופר״, יונתן דפק על הדלת וכעבור דקה שאף אחד לא פתח לנו, הוא הוציא מפתח ופתח אותה בעצמו.

נכנסנו לחלל גדול ומעוצב, הסלון מהמם. הייתה צמודה לקיר ספה פינתית בצבע בז׳ ולידה שולחן צד קטן מעץ בהיר.
באמצע החדר היה מונח שולחן שהיה תואם לו ועל הקיר הסמוך הייתה טלוויזיה גדולה תלויה.
עליתי אחרי יונתן במדרגות עץ ונכנסנו לחדר שלו. היה לו חדר עם קירות אפורים ומיטה עם מצעים נקיים. על הקירות היו תלויים תקליטים, ציורים שהנחתי שהוא צייר ופוסטרים של האומנים שהוא אוהב. מול המיטה היו שלושה מדפים שהיו מלאים בספרים צבעוניים.

זיהיתי משם המון ספרים שקראתי. ״את יכולה לחטט״ הוא אמר ורק אז שמתי לב שאני ממש מתעיינת בחדר שלו. התיישבתי על הכיסא באי נוחות שהיה ליד שולחן כתיבה ועליו ציור מהמם של פרחים.

נערה שזופה בעלת שיער בלונדיני שהיה אסוף בקוקו גבוה הופיעה בכניסת החדר. ״היוש״ היא אמרה ״היי״ עניתי. ״אז את הידידה?״ היא שאלה. הסמקתי. ״אה.. כן, קוראים לי מלודי.״ הצגתי את עצמי.
״אני אמילי״ היא ענתה, היא מצאה חן בעניי.
היא הצביעה לכיוון החדר שלה בנסיון לרמוז לי לבוא להשאיל ממנה מכנסיים נורמאלים.
קמתי במהירות ויצאתי מהחדר של יונתן והסתכלתי לכיוונו, הוא ישב על המיטה עם חיוך רחב והסתכל עלינו.

אמילי הובילה אותי לחדרה, חדר בצבע לבן עם מיטה גדולה באמצע, שידת איפור צמודה לקיר שהייתה מימין למיטה, וליד השידת איפור היו מדפים צרים ועליהם מונחים סוגי נעלי ג׳ורדן ובשמים יוקרתיים. לגמרי חדר החלומות של כל בחורה.
היא פתחה את הארון שלה והוציאה שלושה ג׳ינסים. ״שלושת אלה לדעתי הכי יתאימו ללוק שלך.״ היא אמרה וחייכה.

״אה.. כן... תודה רבה. אני חושבת שאני אקח אותו.״ אמרתי והצבעתי על ג׳ינס פדלפון בצבע כחול כהה.
אמילי הובילה אותי לחדר השירותים ושם החלפתי למכנסיים שהיא הביאה לי, הם ישבו מושלם.

כעבור דקה יצאתי והיא חיכתה לי מחוץ לחדר והסתכלה על הבגדים. ״מהממת״ היא אמרה. היא הייתה המהממת פה. היה לה שיער מבריק ובהיר ועניים כחולות. היא נראתה כמו מלאך.
חייכתי ושמתי לב שאני עדיין מחזיקה את הדגמח המלוכלך. ״תביאי לי את זה, אני אכניס אותו לכביסה ומחר יונתן יביא לך אותו בחזרה״ היא אמרה. ללא ספק חיבבתי אותה.
היא נכנסה שוב לחדרה וכעבור רגע הופיעה עם נעלי אדידס לבנות גבוהות. היא הביאה לי אותן ואני הסתכלתי על הנעליים המבריקות בבילבול. ״בטוחה שזה בסדר? זאת אומרת, את משאילה נעליים יקרות למישהי שאת בקושי מכירה.״ אמרתי.
״הכל בסדר, ואני מכירה אותך. יונתן סיפר לי עלייך מהחוג ציור.״ הייתי בהלם לרגע, יונתן סיפר לאחותו עליי?
״אוקיי. תודה רבה לך, אם אני לא מחזירה אותן שלמות אני קונה לך חדשות.״ אמרתי מתוך בושה. ״בכיף״ היא ענתה עם חיוך שהיה דומה לחיוך של אחיה.
חזרתי לחדר של יונתן שחיכה שם ובדק משהו בטלפון.
הוא הרים את הראש מהטלפון ואמר ״את נראת ממש טוב.״ אמר והסמקתי ״זאת אומרת, הבגדים ממש יפים.״ הוא מיהר לתקן.
״תודה״ אמרתי בחיוך רחב. ״בדקתי אוטובוסים, יש אוטובוס עוד 7 דקות כך שנגיע לבית הספר ב8:20.״ הוא אמר ומיד יצאנו לדרך.