- ONLY YOU -

2

-פרק מספר 2-
| נ.מ - היונגין |

״נו היונגין.. אז מה ככה״ תום פנה אליי כשהתיישבנו על הספה במועדון.
״כן , ספר לנו מה חדש״ ריין הוסיף.
תום וריין הם חברים שלי עוד מיימי התיכון , אולי השניים היחידים שסחבתי מהמקום המזוין ההוא.
״מחר זה שנתיים למותה של אמא של פליקס.. אז אני מניח שלא אוכל לבוא איתכם למסיבה מחר. אני צריך להיות איתו.״ אמרתי ושתיתי מהסוג׳ו שבידי.
״אייש היונגין.. אתה באמת הולך להפסיד את מחר? אולי תבוא בכל זאת? יהיה מדהים!״ תום אמר בהתלהבות.
״תום אמרתי לא. אני לא משאיר אותו לבד , במיוחד לא מחר. תגיד תודה שאני פה כרגע , גם ככה הוא לא מאה בלטפל בעצמו״ אמרתי בכעס.
״תום שתוק.. איך פליקס? הוא באמת לא כזה טוב בלטפל בעצמו?״ ריין שאל לפתע והבטתי בו באי הבנה.
״הוא בסדר. אני מטפל בו. תפסיקו לדבר שטויות , בואו נשתה קצת״ אמרתי ועשינו לחיים עם הסוג׳ו שבידינו.

ניסיתי להנות עם החברים הערב אבל אני לא מצליח להפסיק לחשוב על פליקס בבית.
אני מתכוון , הוא לא כזה טוב בלדאוג לעצמו , אני זה שעושה את זה בשבילו רוב הזמן.
השתכרתי מידי.. כואב לי הראש והדבר היחיד שעובר בי זה ריין שפתאום התחיל לשאול על פליקס שאלות.. מה לעזאזל? ולמה אני מרגיש עצבני בגלל זה?
אייש.. יש לי פשוט תחושה שאני צריך ללכת הביתה , משהו מרגיש לי לא בסדר.
״אני זז״ קבעתי.
״כל כך מוקדםם?״ תום צעק.
״פליקס מחכה לוו״ ריין הוסיף בצעקה.
״פעם ראשונה שאתה צודק במשהו. וכמה שפחות את השם שלו בפה שלך.. הלכתי.״ אמרתי ועליתי על המונית הראשונה שראיתי.

| נ.מ - פליקס |

״פליקס??״ שמעתי קול צועק את שמי מפתח הבית.
התעוררתי בבהלה , השעה הייתה שלוש בלילה.
״ליקססס! איפה אתהה?״ הקול התחזק.
ירדתי במהרה במדרגות ופגשתי בהיונגין שרוע על הרצפה.
״היי , היונגין.. אתה בסדר?״ ירדתי על ברכי ואחזתי בראשו.
״פליקסס , כואב לי הראשש״ הוא גנח.
״זה בסדר.. בוא נלך לחדר״ אמרתי בשקט ועזרתי לו לקום על רגליו.
״אייש.. היונגין אתה כבד , תחזיק את עצמך״ גנחתי בכאב ואחזתי בו חזק יותר.
עלינו במדרגות וזרקתי אותו על המיטה.
״פליקס.. הסתדרת בלעדיי?״ הוא שאל במלמול.
״הסתדרתי.. אני בסדר״ עניתי והזזתי את שיערו המזיע מפניו.
״אז אתה בעצם מסתדר גם בלעדיי.. אתה לא באמת צריך אותי״ הוא אמר והתהפך במיטה.
״על מה אתה מדבר.. ברור שאני צריך אותך״ אמרתי כשהוא רץ לפתע לשירותים והחל להקיא.
״אייש היונגין.. למה שתית כל כך הרבה..״ מלמלתי וליטפתי את גבו.
״ריין זיין תמוח.. נראה לי שהוא בקטע שלך״ הוא אמר וקפאתי במקומי.
״מ.. מה?״ שאלתי ללא הבנה.
״זה לא כזה מפתיע.. לא כל כך קשה להתאהב בך״ הוא התיישב על רצפת השירותים ונאנח.
״הא.. היונגין אתה שיכור.. בו- בוא נלך לישון״ נלחצתי והרמתי אותו למיטה.
הורדתי את חולצתו המלוכלכת וכיסיתי אותו בשמיכה.
״אתה תהיה בסדר מחר.. לילה טוב״ לחשתי לו ונכנסתי לישון לצידו.

| נ.מ - היונגין |

פאק.. נדפק לי המוח מאתמול.. אני לא זוכר פאקינג כלום.
התעוררתי לאט והסתכלתי לצידי , פליקס ישן כמלאך שקט וטהור.
״ליקס.. כבר מאוחר , רוצה לקום?״ הערתי אותו בעדינות. 
״כן.. אני קם״ הוא מלמל ועבר למצב ישיבה.
״היי.. אני לא זוכר כלום מאתמול , אמרתי משהו אידיוטי?״ שאלתי והוא שפשף את עיניו העייפות.
״הא.. ל-לא , שום דבר״ הוא מלמל.
״אתה בטוח?״ שאלתי.
״כן.. כן״ הוא השיב והנהנתי.
״הייתי עלוקה אתמול?״ שאלתי.
״לא.. רק חזרת שיכור והקאת קצת.. פשוט הורדתי את החולצה שלך כי היא הייתה מלוכלכת מקיא , וזהו הלכנו לישון״ הוא סיפר והנהנתי בחיוך.
״תודה.. שטיפלת בי״ אמרתי וליטפתי את שיערו.
״בטח״ הוא השיב והשפיל את ראשו.
״אני אלך להתארגן.. אני אצא לסיבוב״ הוא אמר והתרומם מהמיטה.
״רגע.. לבד?״ שאלתי.
״כן״ הוא ענה.
״תרצה שאבוא איתך?״ שאלתי.
״לא.. זה בסדר , תכף אחזור״ הוא השיב ונעלם מהחדר.

הוא מוזר.. זה לא מתאים לו.
אני מתחיל לפחד שאמרתי שטויות אתמול ופאק כמה שאני שונא כשאני משתכר.
אני פאקינג לא זוכר כלום ופליקס.. הוא לעולם לא יגיד גם אם כן.