- ONLY YOU -

6

-פרק מספר 6-
| נ.מ - פליקס |

״היונגין , בשביל מה זה היה טוב?״ שאלתי באי סבלנות כשנכנסנו הביתה והתנתקתי מידו.
״בשביל מה? בשבילך!״ הוא אמר בכעס.
״אבל הוא חבר שלך! למה אתה רב איתו ככה , מי ישמע מה הוא כבר עשה!״ החזרתי בכעס.
״הוא פאקינג התחיל איתך! הוא לא פאקינג חבר מזוין שלי!״ הוא צעק בעצבים.
״תמשיך לקלל ככה ואני מפסיק לדבר איתך״ אמרתי באיום אבל התכוונתי לכל מילה.
״אז פאקינג תפסיק! גם ככה לא אכפת לך משום דבר שאני עושה בשבילך. כמו עכשיו נכון?״ הוא כעס והעיף את ידיו באוויר.
״אתה מדבר שטויות , אין לי כוח אליך.. תעזוב אותי״ אמרתי ועליתי בריצה לחדר השינה כשהוא נותר לבדו בסלון.
לפעמים הוא מתנהג כמו אידיוט רציני.. אנחנו רבים על כלום ושום דבר. אפילו אין לי מושג על מה הוא כועס.
אבל אני לא מתכוון לדבר איתו עד שלא יתנצל או לפחות ידבר נורמאלי.

| נ.מ - היונגין |

העצבים שלי היו בשמיים.. כאילו ברצינות , הוא פאקינג משחק אותה חבר שלי ומתחיל עם פליקס.
לעזאזל , כל פאקינג בנאדם שמתקרב אליו מרתיח אותי.
אני שונא את זה.
אני עם ריין גמרתי , חבר שלי הוא לא.
ובאשר לפליקס? אני חייב לפתור את זה איתו.. אני חייב להבין בעצמי , מה אני מרגיש לגביו.

״ליקס?״ לחשתי כשדפקתי על דלתו אך הוא לא ענה.
״ליקסי.. אתה ער?״ שאלתי בשנית כשנכנסתי לחדר ושמיכה כיסתה את כולו.
״בוא נדבר.. אני לא יכול כשאתה כועס עליי״ אמרתי והתיישבתי על המיטה לצידו וליטפתי את שיערו שבצבץ מבעד לשמיכה.
״אני לא רוצה לדבר איתך״ הוא אמר וליבי כאב.
״אני מצטער ליקס.. בוא נדבר , בבקשה״ אמרתי בתחנונים.
הוא הוציא את ראשו מהשמיכה והביט בעיניי בדמעות.
״היי.. למה אתה בוכה?״ שאלתי בלחץ ומחיתי את דמעותיו באצבעותיי.
״כי אני שונא לריב איתך.. ואני שונא שאתה צועק עליי״ הוא בכה. 
״אתה צודק.. אני מצטער , אוקיי? בבקשה תפסיק לבכות״ אמרתי בלחש וליטפתי את לחיו.
״אני מצטער שצעקתי.. זאת לא אשמתך. ריין הוא זה שעיצבן אותי״ אמרתי בכנות.
״למה היונגין? אתם חברים כל כך הרבה זמן.. למה רבת איתו ככה?״ הוא שאל באי הבנה.
״פליקס , הוא רוצה אותך״ אמרתי בכנות.
״וגם אם זה נכון.. אז?״ הוא שאל.
״אתה רוצה אותו?״ שאלתי בטון כבד.
״מ..מה?״ הוא גמגם.
״שמעת אותי , שאלתי אם אתה רוצה אותו״ חזרתי על עצמי.
״לא.. זאת אומרת , אני לא-״ הוא התחיל.
״עזוב. לא משנה. בוא פשוט נלך לישון״ אמרתי ונכנסתי למיטה.
״היונגין.. אל תהיה כזה..״ הוא לחש וניער את כתפי.
״לך לישון פליקס..״ אמרתי והלכתי לישון.

| נ.מ - פליקס |

היונגין כועס עליי עוד מהלילה.. לא יכולתי לישון כשהוא חושב משהו שהוא לא נכון.
אני גם לא מסוגל לריב איתו.. לא רבנו מעולם , אין סיכוי שנתרחק. לא אם זה תלוי בי.

״היונגין..״ ניערתי אותו מוקדם בבוקר.
״מממ״ הוא מלמל בעייפות.
״קום רגע.. אני רוצה להגיד לך משהו״ אמרתי בכנות.
״זה דחוף..?״ הוא פיהק. 
״כן.. בשבילי״ עניתי והוא התרומם והתיישב על המיטה מולי.
״אני לא רוצה את ריין״ יריתי מבלי לחשוב.
״מה?״ הוא מלמל.
״שאלת אותי אתמול.. אם אני רוצה אותו , אז לא. אני לא רוצה.״ עניתי.
״אתה רציני?״ הוא שאל.
״כן״ עניתי.
״למה?״ הוא שאל.
״כי אני לא צריך אף אחד חוץ ממך״ עניתי בכנות.
״אני מתכוון.. אתה מטפל בי הכי טוב , לא שאני אומר לך להיות הבן זוג שלי עכשיו אבל-״ התחלתי והוא קטע אותי עם ידו על פי.
״הבנתי. בסדר. אני לא כועס יותר.״ הוא אמר בחיוך.
״אתה מבטיח?״ שאלתי.
״מבטיח״ הוא אמר וחייכתי.
״מה אני צריך לעשות איתו היונגין?״ שאלתי ברצינות.
״אני מניח שפשוט.. להסביר לו שאתה לא בעניין״ הוא אמר והנהנתי בהסכמה.
״אפגש איתו מאוחר יותר.. אני אסדר את זה״ אמרתי בביטחון.
״אל תיתן לו להשפיע עליך.. בבקשה ממך״ הוא ביקש בתחנונים.
״בסדר. אני לא.״ אמרתי והוא הנהן בחיוך.

הגיע הרגע. קבעתי עם ריין בספסל ההוא שנפגשנו בו כדי לדבר.
״היונגין.. אני יוצא״ הודעתי לו.
״תשמור על עצמך , תזהר ממנו״ הוא אמר והנהנתי.
התקדמתי אל הספסל שעליו ישב ריין בשילוב ידיים.
״היי..״ אמרתי.
״היי פליקס!״ הוא אמר וחיבק אותי במהירות.
״אז על מה רצית לדבר?״ הוא שאל והושיב אותי על הספסל.
״אז זהו ש.. רציתי לשאול.. אתה בעניין שלי?״ שאלתי במבוכה.
״כמובן. זה לא נראה לעין?״ הוא אמר בביטחון.
״הו.. אממ.. בערך.״ השבתי והוא גיחך.
״רק רציתי להגיד ש.. אני לא כל כך פנוי לזוגיות כרגע.. אני מצטער״ אמרתי בכנות.
״אפילו לא ניסינו.. אני מבטיח שאתה יכול להיות מאושר איתי״ הוא אמר ברכות ורכן לכיווני.
״אני לא-..״ מלמלתי כשתוך שניה הרגשתי את שפתיו על שפתיי.

״מה לעזאזל?!״ צרחתו של היונגין נשמעה ברקע. שיט.