- ONLY YOU -

19

-פרק מספר 19-
| נ.מ - היונגין |

הלב שלי הפסיק לתפקד. נכנסתי ללחץ מטורף חשבתי שאני עומד למות.
חבריי ממד״א היו סביבו כשאחד מהם צעק לי.
״היונגין!! אתה מכיר אותו???״ הוא שאל בלחץ.
״הוא.. הוא הבן זוג שלי״ מלמלתי בהלם.
״פאק! היונגין תטפל בו! אתה יודע מה לעשות צא מההלם!״ הוא צעק לי.
״היונגין מהר!! הוא מאבד המון דם , צא מזה!״ הוא צעק לי חזק יותר וירדתי במהירות על ברכיי.
דמעות בלתי רצוניות ירדו מעיניי ללא הפסקה כשהתחלתי לטפל בו במהירות.
גופו הקטן והעדין היה כולו מכוסה בדם.
לא הבנתי את גודל האירוע כשאותו חבר צעק: ״תעשה את זה זריז , הוא נדקר!״ והרגשתי את ליבי מתכווץ.
לא יכולתי להפסיק את הדמעות אך ליפפתי במהירות תחבושת מסביב לבטנו , מנסה לעצור את הדימום.
״הניידת פה! תעלו אותו מהר!״ מישהו צעק מאחוריי והם העלו אותו על אלונקה ועליתי ביחד איתם על האמבולנס.
ישבתי לידו ואחזתי בידו , לא מפסיק לבכות.
״אל תלך.. תהיה חזק , תלחם בשבילי״ בכיתי וליטפתי את פניו המלוכלכות.
״הוא יהיה בסדר היונגין , תהיה חזק בשבילו , תאמין.״ חברי ניחם אותי וליטף את גבי.

הגענו לבית החולים והם ישר רצו והכניסו אותו לניתוח.
חיכיתי בחוץ במשך שלוש שעות.. עד שהניתוח יסתיים.
לא יכולתי לחשוב או להבין מה קורה , רק התפללתי כל הזמן הזה שהוא בחיים , שאין מצב שהוא עוזב אותי עכשיו.

המנתח יצא אחרי זמן מה ונעמדתי במהרה.
״בבקשה תגיד לי שהוא בסדר״ אמרתי בבכי.
״הוא בסדר נערי.. היה לו המון מזל״ הוא אמר ואחז בכתפי.
״פאק..״ מלמלתי לעצמי והתיישבתי חזרה על הכיסא ואחזתי בראשי בדמעות.
תודה אלוהים.. תודה. זה הדבר היחיד שרציתי , אותו בחיים.
״מתי אוכל לראות אותו? אני חייב לראות אותו!״ צעקתי כשהדמעות פשוט לא מפסיקות לצאת.
״תרגע.. אתה-״ הוא התחיל.
״אל פאקינג תגיד לי להרגע!! הילד הזה הוא החיים שלי! אם יקרה לו משהו אני אהרוג את עצמי!!״ צעקתי.
״בסדר. אני מבין. תוכל להכנס רק עוד כמה דקות כשנעביר אותו לחדר שלו אבל הוא עדיין יהיה מורדם״ הוא אמר והנהנתי כתודה.

עבר זמן מה מאז שדיברתי עם המנתח וקיבלתי את האישור להכנס.
נכנסתי במהרה לחדרו , הוא שכב בבגדי בית החולים עם ידיו על בטנו.
״שיט.. אהבה טהורה שלי..״ לחשתי בבכי ואחזתי את ידו.
מעולם לא ראיתי אותו במצב הזה , הוא היה נראה כל כך חלש ופגיע.
״אתה המלאך הקטן שלי.. כל החיים שלי.. אתה חייב לחיות , אני צריך אותך בסדר??״ ליטפתי בדמעות את לחיו.
״ה..היונגין?״ שמעתי קול קטן קורא בשמי.
״אתה ער.. אלוהים אדירים , אתה ער״ אמרתי בבכי וליטפתי את פניו והוא חייך.
״אתה לא צריך לבכות..״ הוא אמר בשקט ומחה את דמעותיי באצבעותיו הקטנות.
״לא לבכות? יכולתי פאקינג לאבד אותך.. יכולתי להשתגע אם היית מת לי מול הפרצוף אני-״ המשכתי בבכי.
״מול הפרצוף?״ הוא קטע אותי.
״הגעתי לשם.. וטיפלתי בך. טיפלתי בך עד שהגעת לכאן , עד שנכנסת לניתוח המזדיין״ אמרתי בעצב.
״אתה טיפלת בי? ראית אותי במצב הזה.. ובכל זאת טיפלת בי?״ הוא שאל ודמעה נפלה מעיניו.
״בהתחלה לא הצלחתי.. נלחצתי כל כך , לא ידעתי מה לעשות כל כך פחדתי שתמות לי או ששוב אעבור את הסיוט שקרה עם סבא ושוב אאבד אדם שיקר לי.. אבל חבר ממד״א הניע אותי לעשות משהו״ סיפרתי כשהבכי לא פסק.
״היונגין.. אתה הגיבור שלי. אתה הצלת אותי.״ הוא אמר בדמעות וחייך לעברי.
״אתה הגיבור. אתה חזק ליקס.. עברת את הסיוט הזה , אני מבטיח לעזור לך בכל מה שתצטרך בהחלמה״ אמרתי וליטפתי את לחיו
״תודה על הכל.. היונגין , אני אוהב אותך״ הוא אמר וחייכתי קלות לעברו.
״אני אוהב אותך יותר.. שיט , אני לא מאמין שאני מדבר איתך״ אמרתי והפלתי את ראשי על מיטתו בהקלה.
״ברור שכן.. אני חי בזכותך , אתה הגיבור שלי״ הוא אמר וליטף את ראשי.
״ליקס.. אתה ברצינות , נדקרת..?״ שאלתי בכעס.
״כ..כן״ הוא ענה בפחד.
״בבקשה תגיד לי שאתה זוכר מי זה היה , מי היה הבן זונה שניסה לקחת אותך ממני?״ שאלתי בתסכול.
״אני לא.. יודע״ הוא אמר וגירד בעורפו.
״ליקס.. אתה שוב מגרד , תגיד לי מי זה היה״ התחננתי.
״אני לא יכול״ הוא אמר.
״אתה יכול לספר לי הכל פליקס בבקשה״ אמרתי בתחנונים.
״אני לא , אני לא רוצה שתתחרפן היונגין״ הוא אמר ואחז בידי.
״בבקשה״ התחננתי והוא לקח נשימה.
״ריין״ הוא אמר ודמי בעבע.
״סליחה? ריין? ריין ריין??״ שאלתי בעצבים.
״כן.. אני לא בטוח אם הוא יודע שהספקתי לראות אותו אבל הוא פשוט דקר אותי בבטן ורץ״ הוא סיפר וחשבתי שאני עומד לרצוח מישהו.
״פאק. אני עומד לזיין אותו , אני נשבע שהוא לא יחיה יותר״ אמרתי בכעס.
״היונגין.. לא עכשיו , אני צריך אותך איתי עכשיו בבקשה״ הוא התחנן ואחז בידי בחוזקה.
הבטתי לעיניו המתחננות והבנתי שאני לא מסוגל להתעסק בזה כרגע.
״בסדר.. אתה צודק. אניח לזה כרגע.. אבל אחרי ההחלמה שלך , זה הסוף שלו״ אמרתי והוא הנהן בחצי חיוך.
״איך אתה מרגיש? אתה צריך משהו?״ שאלתי וליטפתי את פניו.
״רק אותך לידי״ הוא אמר והנהנתי בחיוך.
״ג׳יני.. החולצה שלך מלאה בדם , לך הביתה להחליף בגדים״ הוא אמר והנדתי את ראשי לשלילה.
״אני לא עוזב אותך לדקה. אני בסדר , אל תדאג לי״ אמרתי והוא הנהן.
״תנסה לישון?״ שאלתי אותו.
״רק אם תישן איתי״ הוא אמר.
״ברור שאשן איתך..״ אמרתי והוא משך אותי לידו.
״ליקס.. אל תזוז יותר מידי״ אמרתי בדאגה והוא בתגובה קבר את גופו הפגיע בתוכי.
״היי.. אתה בטוח שאני זה מה שאתה צריך כרגע?״ שאלתי והוא הביט בי בכיווץ גבות.
״איך אתה שואל דבר כזה.. רק אותך. זה מה שאני צריך.״ הוא אמר וחייכתי וחיבקתי אותו בעדינות.
״לילה טוב יפה שלי.. אני מבטיח שתרגיש טוב יותר בקרוב״ אמרתי ונשקתי לראשו כשהוא נרדם בזרועותיי.