- ONLY YOU -

16

-פרק מספר 16-
| נ.מ - פליקס |

היונגין הלך והתחושות מתחילות להתעכל.
שבועיים לבד? כל כך משעמם.. ומה אני אמור לעשות? הוא הרגע הלך ואני כבר מתגעגע אליו. זה הולך להיות קשה..
לא היה לי חשק לעשות כמעט כלום אז פשוט נכנסתי למיטה וניסיתי להרדם קצת.
אחרי עשר דקות התעוררתי. שום דבר לא יכול לגרום לי להרדם כמו החיבוק שלו , להרגיש את חום גופו ואת הנשיקות שלו על פניי.
אני אצא מטופש אם אנסה להתקשר? הוא הרגע עזב.
צליל הטלפון קטע את מחשבותיי.

*היונגין שלי - שיחה נכנסת*
״היונגין? קרה משהו?״ שאלתי בבהלה.
״לא.. רק התגעגעתי״ הוא אמר וחייכתי כמו טיפש לעצמי.
״גם אני.. התלבטתי אם להתקשר או לא״ אמרתי בכנות ונשכבתי בחיוך על המיטה.
״התלבטת? אל תתלבט , תתקשר אליי , אני רוצה לשמוע את הקול שלך״ הוא אמר.
״ממ בסדר , כמה זמן נשאר לך עד שתגיע?״ שאלתי.
״שעתיים בערך.. מה אתה עושה עכשיו?״ הוא שאל.
״מנסה להרדם.. זה לא כל כך עובד״ אמרתי בכנות.
״שאשאר על הקו בזמן שתנסה לישון? אשמיע לך את קולי״ הוא אמר וחייכתי לעצמי.
״זה רעיון טוב.. תודה היונגין.. לשמוע אותך זה הדבר היחיד שיכול לעזור״ אמרתי ועצמתי את עיניי.
הוא התחיל לדבר ולעודד אותי עם השטויות שלו במשך כמה דקות.
״ואלה היו.. מאה הדברים שאני אוהב בך. אני בטוח שכבר נרדמת מהחפירה הזאת אבל.. אני שמח. אני אוהב אותך בייבי״ זה הדבר האחרון ששמעתי לפני שנרדמתי בחיוך.

התעוררתי מאוחר יחסית.. היונגין בדרך כלל מעיר אותי עם התזוזות שלו לפנות בוקר.. אפילו לזה אני מתגעגע.
התלבטתי אם לאכול דגנים כי בכלל לא רציתי אוכל אבל נזכרתי שהבטחתי להיונגין שאדאג לעצמי.. אז פשוט עשיתי זאת.
אכלתי את ארוחת הבוקר וכשסיימתי נשכבתי באנחה על הספה.
הדלקתי טלוויזיה ואפילו קראתי ספר.. הדבר היחיד שאני רוצה לעשות זה לדבר איתו.
אני מפחד להפריע לו לכן אני לא מתקשר.. פשוט מחכה לשיחה ממנו במשך היום.