- ONLY YOU -

4

-פרק מספר 4-
| נ.מ - פליקס |

זוג גברים שהיה בזירה החל להכות אחד את השני כשאחד מהם נפל ודם יצא מאפו.
התחלתי לפחד בטירוף , המראה גרם לי פשוט להצמד להיונגין בלחץ.
״ליקס.. הכל בסדר?״ הוא שאל והנהנתי בפחד.
״היי.. תסתכל עליי״ הוא אמר והבטתי בו.
״מה מפחיד אותך? אני פה״ הוא אמר וליטף את שיערי.
״ה-הדם על ה- האף שלו״ מלמלתי בלחץ.
היונגין לא הבין עד שפנה להביט מאחוריו על הזירה ואחז את ראשו.
״פאק.. אני מצטער שהיית צריך לראות את זה , שכחתי מזה לגמרי״ הוא אמר בחרטה.
״אתה.. גם עושה את זה?״ שאלתי והבטתי בעיניו בפחד.
״לפעמים..״ הוא אמר והתרחקתי ממנו מעט.
״היי.. אתה יודע שאני לעולם לא אפגע בך״ הוא החזיר אותי קרוב אליו ופשוט הנהנתי.
״בוא נלך הביתה.. נדבר על זה״ הוא אמר והתניע את הרכב.

הגענו הביתה והיונגין הושיב אותי על הספה.
״אני הולך לשם כדי לפרוק קצת עצבים.. אתה יודע שלעולם לא אשתמש כלפיך באלימות. לעולם ליקס. אתה הדבר הכי יקר לי בעולם״ הוא אמר וליטף ראשי.
״אני יודע.. זה פשוט ש.. זה מסוכן היונגין , אתה לא צריך להוציא את העצבים שלך במכות. אפשר פשוט.. לדבר״ אמרתי בלחש והבטתי בעיניו.
״זה עד כדי כך מפחיד אותך שאני עושה את זה?״ הוא שאל.
״אני רק מייעץ לך להפסיק.. אני לא הבן זוג שלך שאגיד לך מה לעשות..״ אמרתי ושיחקתי באצבעותיי.
״מה שתגיד לי לעשות אני אעשה , הדעה שלך חשובה יותר משל כל אדם אחר״ הוא אמר והפרפרים בבטן שלי התעוררו לחיים.
״אז בבקשה תפסיק עם זה , אני מפחד שתפגע. זה מסוכן היונגין״ אמרתי בכנות.
״בסדר. אני אפסיק , מבטיח״ הוא אמר וליטף את שיערי.
״תודה שאתה דואג לי.. אתה חמוד״ הוא הוסיף וחייכתי קלות.
״למי אני אדאג אם לא לך , עד שיהיה לך מישהו..״ אמרתי בלחש.
״שלא תעז להפסיק לדאוג לי גם אם יהיה מישהו.. אבל לא יהיה״ הוא אמר.
״מה זאת אומרת לא יהיה? אתה לא רוצה זוגיות?״ שאלתי מפחד מהתשובה שעומדת להגיע.
״רוצה.. אבל אני חושב שהלב שלי שמור בערך מאז שנולדתי״ הוא אמר והבעה מבולבלת כיסתה את פניי.
״שמור? אתה מתכוון שאתה כבר מאוהב במישהו?״ שאלתי כשהלב שלי דפק בחוזקה.
״נניח.. אני לא אגלה לך , אז תפסיק לחקור ילד שובב״ הוא אמר ובלגן את שיערי בחיוך.
״בסדר בסדר אני הולך להתקלח״ אמרתי וקמתי לקחת מגבת.
״אם תצטרך עזרה שם בפנים..״ הוא קרא בזמן שעליתי למקלחת.
״היונגין אתה עם השורה הגרועה הזאת כבר מגיל חמש תפסיק עם זה״ צעקתי וצחקתי בקול.
״שורה גרועה? תזהר שלא איישם אותה יום אחד״ הוא צעק לעברי וסגרתי את דלת המקלחת , מקווה במוח שלי שהוא אשכרה יעשה את זה.

יצאתי מהמקלחת , היונגין ישב על המיטה בחדר והביט בי מייבש את שיערי.
״תכף אני צריך לצאת.. קראו לי לקריאה הבאה שתהיה״ הוא אמר.
״אני שמח שאתה עדיין מתנדב במד״א.. אתה אדם טוב היונגין״ אמרתי בחיוך.
״אתה חושב?״ הוא שאל.
״ברור , הכי טוב שאני מכיר. רק תזהר.. אוקיי?״ שאלתי והתיישבתי לידו.
״מממ מבטיח״ הוא הנהן כשלקח את המגבת מידי והתחיל לייבש את שיערי.
״אתה מתעקש לייבש לי את השיער מאז שאנחנו קטנים.. אתה לא מתעייף?״ שאלתי בכנות.
״אני לא מתעייף משום דבר כשזה נוגע אליך״ הוא אמר ולחיי הסמיקו בזמן שהוא המשיך לייבש את שיערי.
״זה בסדר.. זה יבש כבר. תודה , בהצלחה בהתנדבות״ אמרתי ויצאתי מהחדר.

הלב שלי דפק בחוזקה שלא יכולתי להשאר איתו באותו חדר.
זה כזה טיפשי.. אנחנו חברים מגיל קטן ואני פשוט הורס את זה עם הרגשות שלי.
הפלירטוטים של היונגין תמיד היו , מגיל שש הוא כבר היה מתחיל להציק לי עם המשפטים האלה.
אני יודע שהוא לא מתייחס אליי באותו אופן שאני מתייחס.
אבל לא משנה באיזה אופן הוא מסתכל עליי אני תמיד אדאג לו ואוהב אותו יותר מהכל.