-פרק מספר 15-
| נ.מ - היונגין |״בוקר טוב ג׳יני.. ישנת טוב?״ המלאך שלי שאל בקול מתוק כשהתעוררתי.
״אתה ישן איתי , למה שלא יהיה טוב?״ אמרתי והוא גיחך והתקרבתי לנשק אותו.
״עוד לא צחצחתי!״ הוא עצר אותי.
״לא ממש אכפת לי״ עניתי והגנבתי נשיקה מהירה.
״היונגין!! אתה גנב נשיקות!״ הוא האשים אותי.
״אני גם גנב בתולים״ אמרתי בהתגרות והוא הבין והכה את כתפי.
״אני הולך מכאן״ הוא אמר במבוכה מטורפת וקם מהמיטה.
״לאן אתה הולך?״ שאלתי בצחקוק.
״הרחק ממך״ הוא אמר בגיחוך.
״אין לך סיכוי להיות רחוק ממני אפילו לא לשניה״ אמרתי בכנות.
״בסדר הוואנג.. שמעתי״ הוא אמר וגרם לי לגחך.
״אבל ברצינות ליקס.. אחרי אתמול , אני מתכוון לרצוח אותו״ אמרתי ברצינות והוא התיישב לידי.
״היונגין די.. אני לא רוצה שתתחיל לריב אתה תפגע וזה הדבר האחרון שאני צריך״ הוא התחנן ואחז בידי.
״פליקס.. אני לא מלאך כמוך. אני לא יכול לשתוק כמו כוסית כשמנשקים את הבן זוג שלי״ אמרתי בקשיחות.
״אני יודע.. אני רק מתכוון ש.. תנסה לדבר איתו קודם?״ הוא אמר בעצב והסתכל בעיניי.
״אני אנסה.. מבטיח״ אמרתי בחצי חיוך וליטפתי את לחיו.
״בוא נלך לעשות סיבוב בחוץ..״ הוא אמר ומשך את ידי מחוץ לוילה.הסופ״ש הזה עבר במהירות וכבר הגיע הזמן לחזור הביתה.
חזרנו לוילה וארזנו את המזוודות ומיד יצאנו החוצה לרכב.
״ביי לכם! תודה שזרמתם על הדבר הזה בהתרעה כל כך קצרה שלי!״ תום קרא והנהנו.
״ביי.. נתראה״ ריין נופף אלינו ואף אחד מאיתנו לא הגיב.
נכנסנו לרכב והתחלתי בנסיעה.| נ.מ - פליקס |
״ליקסי בייבי.. אנחנו בבית״ יד עדינה ליטפה את ראשי.
״ממ..״ מלמלתי בעייפות ויצאתי מהרכב.
שילבתי את ידי בשל היונגין ונכנסנו הביתה כשהוא היה נראה לי לא כל כך טוב.
״היי.. הכל בסדר?״ שאלתי בדאגה והבטתי בפניו המודאגות. צדקתי , באמת יש משהו.
״כן.. זה רק ש.. אני צריך לדבר איתך״ הוא אמר ונלחצתי בטירוף.
״היונגין הכל בסדר? אתה מלחיץ אותי..״ אמרתי בכנות
כשהתיישבנו בספה.
״הכל בסדר..״ הוא אמר.
״אתה לא משכנע במיוחד״ אמרתי והוא הביט בעיניי בעצב.
״ליקס.. אני לא אהיה כאן שבועיים״ הוא אמר ואחז בידיי.
״מ-מה?״ שאלתי המום.
״קיבלתי שיחת טלפון דחופה בנסיעה.. הם צריכים אותי בהתנדבות״ הוא הסביר.
״אבל.. זה לא כל כך רחוק מכאן.. נוכל עדיין להפגש!״ אמרתי בתקווה.
״זה העניין.. העבירו אותנו מכאן , אהיה במרחק חמש שעות נסיעה״ הוא אמר בעצב וליבי נעשה כואב.
״היונגין.. איך אוכל להסתדר בלעדיך שבועיים? לא רוצה! אני לא אוכל ולא שותה ולא ישן דקה עד שתחזור.״ אמרתי בבכי.
״די.. בבקשה אל תעשה את זה , תדאג לעצמך בשבילי , אתה יודע שאני שונא להשאיר אותך לבד..״ הוא אמר בעצב וליטף את לחיי.
״היונגין.. אל תלך.. בבקשה״ בכיתי על ברכיו והוא חיבק אותי בחוזקה.
״אני מצטער.. אני אוהב אותך בבקשה תחכה לי עד שאחזור״ הוא אמר והבטתי בעיניו החומות.
״ברור שאחכה.. היונגין אני תמיד אחכה לך. תחזור מהר בבקשה״ התחננתי ונשקתי לשפתיו בעדינות , הנשיקה שלנו מעולם לא נראתה כך.. מלאת עצב ותחושת פרידה. שפתיו נעו בעדינות על שלי וטעם דמעותיו הגיע אל שפתיי.
״מתי אתה צריך ללכת?״ שאלתי וליטפתי את פניו היפות.
״מחר בבוקר..״ הוא ענה והעביר את אצבעו על שפתיי.
״תעיר אותי. אל תלך מבלי להפרד״ התחננתי כשהדמעות לא מפסיקות.
״כמובן שלא.. אל תגיד להפרד , זאת לא פרידה. אחזור לפני שתשים לב אפילו״ הוא אמר בחצי חיוך מנחם ומחה את דמעותיי.
״תתגעגע אליי?״ שאלתי בלחש.
״כמו מטורף״ הוא ענה וחפן את פניי כשנשק לי עמוקות.
״אתגעגע לכל כולך.. וכשאחזור? אתה תבין בדיוק עד כמה״ הוא אמר וחייכתי אל תוך הנשיקה.
״בוא נלך לישון.. תן לי להסניף אותך עוד קצת״ הוא אמר ועלינו לחדר מחובקים אחד בתוך השני.
״הכל יהיה בסדר נכון?״ שאלתי לפתע.
״בטח שיהיה.. נעשה וידיאו כשאוכל לדבר״ הוא אמר וליטף את ראשי.
״תתקשר בכל פעם שרק תוכל״ אמרתי.
״תבטיח לי שתדאג לעצמך.. כדי שלא אדאג?״ הוא אמר והנהנתי.
״אנסה.. אבל אני לא רוצה לעולם לדאוג לעצמי.. אתה עושה את זה הכי טוב״ אמרתי בעצב.
״אני אעשה את זה עד שנמות , רק צריך קצת עזרה מהילד היפה שלי בשבועיים האלה בסדר?״ הוא אמר וליטף את פניי.
״בסדר.. אני אוהב אותך ג׳יני״ אמרתי וחיבקתי אותו בחוזקה.
״גם אני אותך אהבה טהורה שלי.. זה יגמר מהר אני מבטיח״ הוא אמר ונשק לראשי כשנרדמנו מחובקים.״ליקסי יפה שלי.. אני הולך..״ יד גברית ליטפה את ראשי כשפקחתי את עיניי ולמולי היונגין במדי ההתנדבות שלו.
״אתה תחזור מהר.. נכון?״ שאלתי בעצב ומיהרתי לחבק אותו בחוזקה.
״הכי מהר שאוכל.. בבקשה תדאג לעצמך. בשבילי.״ הוא אמר והנהנתי.
ירדנו לסלון והיונגין נעמד בפתח הדלת , אני בפנים. הוא בחוץ.״אני אוהב אותך.. נפגש בקרוב״ הוא אמר כשהביט בעיניי העצובות.
״גם אני אותך.. נפגש בקרוב ג׳יני״ השבתי ונשקתי לשפתיו בפעם האחרונה לפני שסובב את גבו והלך.

YOU ARE READING
- ONLY YOU -
Romanceהם החברים הכי טובים מאז הילדות. השניים גדלו ביחד , מכירים רק אחד את השני מגיל אפס , דואגים אחד לשני תמיד ומבלים ביחד 24/7. האם חברות ילדות שכזאת יכולה להפוך ליותר? והאם כדאי לשמור רגשות כדי להגן על חברות של שנים?