-פרק מספר 14-
| נ.מ - פליקס |עליתי לחדר להתקלח ולהחליף לפיגמה.. היונגין החליט שהוא רוצה להשאר עוד קצת בבריכה אז עשיתי זאת לפניו.
לאחר כמה רגעים כשיצאתי אליו לבריכה הוא החליט שהוא גם רוצה להתקלח ולהחליף בגדים אז עלה לחדר.
התיישבתי בחוץ והבטתי על הבריכה היפיפיה.. כשפתאום דמות גברית מתיישבת לידי.
״היי פליקס״ ריין אמר בחיוך.
״הו.. היי ריין..״ אמרתי מעט לחוץ.
״אל תלחץ.. רק באתי לארח לך קצת חברה.. חתכתי אבטיח ואננס רוצה קצת?״ הוא שאל והניח על השולחן את המגש.
״בסדר.. תודה״ אמרתי בחצי חיוך.
״תשמע..״ רציתי להתחיל אך נקטעתי.
״בבקשה אל תדבר איתי על המצב עם היונגין.. בוא פשוט נשאר ככה״ הוא אמר והנהנתי ונשארתי בשקט.
אכלתי מהאבטיח שהביא וכמעט שסיימתי הכל.
״אני רואה שאתה אוהב אבטיח.. טעים? להביא עוד?״ הוא שאל.
״לא.. זה בסדר , תודה לך״ אמרתי בנימוס.
״יש לך גרעין מהאבטיח..״ הוא אמר ושלח את אצבעו לנקות את פי
נלחצתי אך קפאתי ולא הצלחתי לעצור אותו.
תוך שניות שפתיו היו על שפתיי כשהוא אוחז בסנטרי , כנראה שאי התגובה שלי יצרה מבחינתו ׳הסכם׳.
אבל גם אז , קפאתי. לא ידעתי מה לעשות או איך להגיב.״מה לעזאזל פליקס?!״ שמעתי צרחה שאת הקול אני כבר מכיר.
״היונגין.. זה לא-״ התחלתי והוא משך אותי מהיד לחדר במהירות וסגר אחריו את הדלת.
״מה הלך שם?! מוכן להסביר לי?!״ היונגין צעק בכעס.
״תרגע! זה לא מה שאתה חושב!״ אמרתי במהירות.
״אין מה לחשוב.. ראיתי את זה בעיניים שלי״ הוא אמר בקשיחות.
״לא קרה שם כלום! הוא בסך הכל הציע לי לאכול ו-״ התחלתי להסביר והוא נכנס בדבריי.
״איזה יופי.. אז אכלתם ביחד , התנשקתם , עשיתם עוד משהו?״ הוא שאל בכעס ולא עניתי.
״שאלתי אם עשיתם עוד משהו!״ הוא צעק בטירוף ומעולם לא ראיתי את היונגין כל כך עצבני כמו עכשיו.
״לא! לא.. לא עשינו שום דבר. אתה מבין דברים לא נכון! אני לא נישקתי אותו!״ צעקתי בדמעות.
״אני מבין מצוין , ראיתי אתכם. לא התנגדת לו , רצית אותו.״ הוא אמר ונימת עצב נשמעה בקולו.
״זה לא נכון..״ מלמלתי.
״אה זה לא?״ הוא אמר והתקרב אליי בעצבים.
״תסתכל לי בעיניים ותגיד לי שלא בגדת בי עם הבן זונה הזה״ הוא אמר בקשיחות ואחז בפניי כשדמעות עלו בעיניי.
לבגוד? אני?
״לא בגדתי בך. אני לעולם לא אבגוד בך. אם אתה חושב שאני מסוגל לעשות דבר כזה.. כדאי שנעצור את זה עכשיו״ אמרתי פגוע כשהבטתי בעיניו ודמעות נפלו מעיניי. לא חיכיתי לתשובתו והלכתי לישון בחדר אחר.| נ.מ - היונגין |
אני פאקינג מתחרפן! אין לי מושג כבר מה לחשוב.. כל מה שאני יודע זה שאני עומד לרצוח את הבן זונה הזה.
נשכבתי על המיטה ולא הצלחתי להרדם כל הלילה.. אני לא יכול לישון כשהוא לא לידי ובמיוחד כשאנחנו רבים.
אנחנו רגילים לישון ביחד מגיל ארבע , כך ששינה בלעדיו זה לא מונח שאני מכיר.
עברו כמה שעות מאז הריב שלנו.. החלטתי ללכת לשמוע מה הלך שם במקום לצעוק כמו אידיוט.
הוא לא יבגוד בי. פליקס לא כזה.נכנסתי לחדרו של פליקס בשקט והתיישבתי לידו.
משיכות אפו נשמעו אל מתחת לשמיכה וליבי כאב.
״פליקס..״ לחשתי.
״לך מכאן״ הוא אמר וחזי התכווץ.
״בבקשה.. אני מצטער. בוא נדבר״ אמרתי מתחנן.
״אמרת לי שבמקום להתאגרף כדי להוציא עצבים אתה מעדיף שאדבר.. תעזור לי בבקשה״ התחננתי והוא הוציא את ראשו מהשמיכה והביט בעיניי.
אפו היה אדום ועיניו מלאו דמעות. המראה הגרוע ביותר שיכולתי לראות.
״פאק.. אני מצטער.. אל תבכה ככה״ אמרתי בעצב וליטפתי את פניו.
״היונגין.. לא בגדתי בך , אני נשבע״ הוא אמר בבכי.
״ששש.. אני יודע. אני מצטער , אני כל כך מצטער..״ אמרתי וחיבקתי אותו במהירות.
״מה היה שם?״ שאלתי והוא פנה להביט בי.
״ריין הגיע לשבת לידי , הוא נתן לי לאכול אבטיח שחתך.. ואז הוא אמר שהתלכלכתי בפה וניקה את זה באצבעו. לא יכולתי לזוז היונגין.. הייתי מופתע ולא ידעתי מה קורה ומה הוא עושה ש-״ הוא בכה בהיסטריה וחיבקתי אותו בחוזקה.
״ששש.. זה בסדר..״ אמרתי ועצמתי את עיניי בחרטה.
״ואז.. כנראה בגלל שלא הגבתי הוא התנפל עליי ונישק אותי בדיוק כשהגעת״ הוא המשיך והבנתי את כל הסיפור. יצאתי כל כך אידיוט.
״שיט.. אני כל כך מטומטם.. אני מצטער , אני מצטער שבכלל יכולתי לחשוב שתבגוד בי.. הגזמתי לגמרי. דיברתי כאילו אני לא מכיר אותך בכלל.. אני כל כך אידיוט..״ אמרתי בחרטה והבטתי סביבי מלחץ.
״היי.. בסדר. זה בסדר. תרגע״ פליקס אחז במהירות בפניי ונשק ללחיי.
״אני מצטער.. אל תפרד ממני בבקשה..״ התחננתי.
״לעולם לא אעשה זאת.. אני אוהב אותך היונגין , בבקשה תסמוך עליי שאתה היחיד בשבילי.. תסמוך על האהבה שלנו.. אני לעולם לא אבגוד בך. לעולם״ הוא אמר ודמעה נפלה מפניי.
״אני מצטער אהבה שלי.. אני מצטער , אני אוהב אותך כל כך , אני סומך עליך ומאמין באהבה הזאת יותר מכל דבר אחר. אני מכיר אותך , אני יודע מי אתה. אני לא יודע מה עבר עליי , אני מצטער״ אמרתי והוא חיבק אותי בחוזקה ונשק לשפתיי.״הכל בסדר.. תפסיק להתנצל.. אני אוהב אותך״ הוא אמר בשקט
״גם אני אותך כל כך. אתה המלאך הקטן שלי.. זה תמיד יהיה , רק אתה״ אמרתי בכנות ונשקתי לראשו.
״בוא נלך לישון.. אף אחד מאיתנו לא הצליח להרדם ללא השני״ הוא אמר וחייכתי.
״מגיל ארבע ולנצח״ אמרתי והוא חייך ונשק לשפתיי לפני שנרדם.

YOU ARE READING
- ONLY YOU -
Romanceהם החברים הכי טובים מאז הילדות. השניים גדלו ביחד , מכירים רק אחד את השני מגיל אפס , דואגים אחד לשני תמיד ומבלים ביחד 24/7. האם חברות ילדות שכזאת יכולה להפוך ליותר? והאם כדאי לשמור רגשות כדי להגן על חברות של שנים?