- ONLY YOU -

18

-פרק מספר 18-
| נ.מ - היונגין |

״אני חולם או שהילד שלי בין הידיים שלי עכשיו?״ אמרתי ופליקס הסתכל עליי בחיוך כשהתעורר.
״ממש כאן״ הוא אמר וחיבק אותי חזק.
״כמה התגעגעתי אליך..״ מלמלתי ונשקתי לצווארו.
״מממ.. בוא נשאר ככה עוד קצת״ הוא אמר במתיקות.
״נשאר ככה לנצח״ אמרתי וליטפתי את שיערו.
״הריח הזה.. אני מאוהב״ אמרתי וליטפתי את פניו כשהכרחתי אותו להביט בי.
״מאוהב?״ הוא שאל.
״מאוד. נראה לי שהלב שלי עומד לקרוס מאהבה״ אמרתי והחזקתי את ליבי.
״מאהבה למי??״ הוא שאל בפרצוף קנאי וצחקקתי.
״אליך. אהבה שלא נגמרת.״ אמרתי ונשקתי ללחיו והוא צחקק.
״ולא תגמר..״ הוא התחיל.
״לעולם״ השלמתי ונשקתי לשפתיו.

״אז.. אחרי שעשית לי את המוות ודאגתי לך כמו מטורף , אני מכין לך טוקבוקי״ אמרתי כשירדנו למטבח.
״טוקבוקי שלך?? יששש״ הוא צעק בהתלהבות וחיבק אותי מאחורה.
״בוא אליי״ אמרתי ומשכתי את גופו הקטן לצידי והנחתי נשיקה על שפתיו.
״אני מאוהב בך. בטירוף. ואני אובססיבי אליך. כמו משוגע.״ לחשתי כשפנינו נשארו קרובות.
״אני יותר. אני לא יכול לחיות בלעדיך.״ הוא השיב וחיכחתי את אפו באפי.
״עכשיו , לך לסלון ותשים לך משהו לראות.. תן לי להכין לך לאכול״ אמרתי והוא הנהן וקפץ על הספה.

אייש.. אני נשבע שאני מאוהב פי אלף יותר מהרגע שעזבתי.
מעולם לא היינו רחוקים לכל כך הרבה זמן והמרחק הזה ממנו רק גרם לי להבין כמה אני מתגעגע וצריך אותו.
דאגתי לו כל כך כשהבנתי מתום שהוא לא מתפקד.. לא אעזוב אותו יותר , הוא ברצינות לא מצליח לטפל בעצמו.

״בייבי!! מוכן!״ צעקתי לו מהמטבח.
״יאמייי״ הוא בא בריצה שחשבתי שעוד שניה יחליק.
״ואוו.. הילד שלי השתגע?״ שאלתי בגיחוך ותפסתי אותו במהירות.
״מגעגועים״ הוא אמר והוציא לי לשון.
״אייש.. ממתי הפכת כזה פלרטטן?״ אמרתי בצחקוק וליטפתי את ראשו.
״מאז שהלכת , תום סיפר לי על האקסית שלו ועל הדברים שהם עשו כשהם היו ביחד״ הוא אמר ופקחתי את עיניי בהלם.
״מה?! תום הזה.. אני ארצח אותו.״ אמרתי בשוק שהוא סיפר לו דברים כאלה.
״אבל זה היה מעניין.. הוא סיפר לי שהיא הייתה מציקה ובגלל זה הוא נפרד ממנה , הוא כל כך מצחיק!״ הוא אמר וצחקק.
״הוא לא כזה מצחיק..״ אמרתי בקנאה וגלגלתי את עיניי.
״אתה מקנא??״ הוא שאל בצחקוק כשאחז בפניי להביט בו
״מי מקנא..״ אמרתי.
״היונגיןן אתה הכי מצחיק! אל תקנאא!״ הוא קפץ עליי כקואלה וצחק בקול.
״אני הכי בהכל , אפילו מבשל הכי טוב. קדימה , שב לאכול , אני רוצה לראות אותך מסיים את הצלחת הזאת״ אמרתי והוא ירד ממני
״קלי קלות!״ הוא צעק והתיישב לאכול וגיחכתי לעצמי.
״כל כך טעים!!! אני לא מאמין שלא אכלתי את זה שבוע״ הוא אמר בהתלהבות.
״אכין לך את זה מתי שתרצה אבל זה לא הדבר היחידי שלא אכלת שבוע..״ התגרתי והוא הסתכל לצדדים במבוכה.
״אם תמשיך עם המבט התמים והמתוק הזה , לא תלך שבועיים״ אמרתי והוא הסמיק במהירות.
״אתה משגע אותי״ אמרתי והוא סיים לאכול ומיהר להתיישב עליי.
״אתה יפה״ הוא אמר וחקר את פניי.
״זה נכון.. אבל אתה יותר״ אמרתי בגיחוך והוא גלגל את עיניו.
״אפילו כשאתה מגלגל עיניים אתה יפה , פחדתי שיקחו לי אותך בזמן שלא הייתי״ אמרתי וליטפתי את פניו.
״מי האמיץ שינסה לקחת אותי ממך? אתה מאיים על כל אחד שרק מסתכל עליי״ הוא אמר וגיכחתי כי זה היה נכון.
״אתה מכיר אותי כל כך טוב.. איזה מזל שהרגשת כמוני באותו היום שהתוודתי בפניך״ אמרתי בכנות.
״זה נכון.. רציתי להגיד לך גם אבל פחדתי שתדחה אותי ואהרוס את הכל״ הוא אמר.
״לעולם לא הייתי דוחה אותך , אמרתי לך את זה ואגיד את זה שוב , אתה שלי. אני שלך. מאז ומתמיד. מגיל אפס ולנצח.״ אמרתי והוא חייך ונשק בקצרה לשפתיי.
״אבל עכשיו כשאנחנו ככה.. זאת התחושה הכי טובה שיכולה להיות.״ הוא אמר במתיקות.
״והתחושה היחידה שתרגיש ותזכור לנצח״ אמרתי בחיוך ונשקתי לו עמוקות.

״ג׳יני , אני הולך לסופר ליד הבית.. אני רוצה לקנות מצרכים להכין בראוניז״ הוא אמר.
״יאמי , תחזור מהר , אל תתעכב״ אמרתי והוא הנהן ויצא מהבית.

עבר כבר יותר מידי זמן מאז שפליקס יצא.. אני מתחיל לדאוג.
החלטתי לצאת לסופר הקרוב ההוא כדי לבדוק איפה הוא.
התקדמתי אל עבר האיזור של הסופר כשפתאום ראיתי בחוץ חבורה ענקית של מדא והמון אנשים מבוהלים מתגודדים בקבוצה.
נלחצתי ומיהרתי לראות מה העניין , דחפתי את כל האנשים שמולי כאשר המראה המזעזע ביותר נראה לעיניי.

פליקס שרוע על הרצפה וכולו מדמם , כל חלק בגופו מלא בדם.