The night we met

8

לורן

״מחר המכון איגרוף סגור הוא אמר שתפגשי אותו שם באחד״ סוזנה אמרה יוצאת מהשירותים והבטתי בה מבולבלת. ״הוא הסכים?״ שאלתי והיא חייכה קופצת על המיטה. ״בהחלט״ אמרה וחייכתי חיוך קטן.

״אמרת לו למה?״ ״לא אמרתי לו רק שאת צריכה לדבר איתו פנים מול פנים הוא ישר הביא את המקום הזה״ היא אמרה והפה שלי נפתח בהלם. ״סוזנה!״ ״תרגעי יהיה לך את האומץ לומר לו!״ היא אמרה ונאנחתי מדמיינת את עצמי אוכלת לה את כל העוגיות האהובות עליה.

״אוי אלוהים זה יהיה מזעזע..״ ״זה לא, תרגעי״ היא אמרה והנהנתי לאט. ״אם משהו יוצא משליטה אני מאשימה אותך״ ״אין בעיה״ לחצנו ידיים כהבטחה וקמנו מהמיטה. ״עכשיו נלך להכין משהו לאכול למה אני גוועת״ אמרתי והיא צחקה. ״כן גם אני״.

-

״נו איפה הוא״ אמרתי לסוזנה בטלפון והיא נאנחה אולי מיליון פעם מנסה להרגיע אותי. ״הוא אמר באחד השעה אחד ורבע!״ אמרתי. ״אז הבן אדם מתעכב לו״ היא אמרה ובדיוק הדלת של המכון נפתחה.

״אוקי הוא כאן אני אדבר איתך אחר כך ביי״ אמרתי מנתקת את השיחה. ראקס נכנס למכון..עם בגדים אפורים כמו תמיד. עיניו נתקלו בשלי ולהט הופיע בהן. ׳אולי זה לא היה רעיון מעולה..׳ חשבתי נשענת על השולחן יושבת עליו.

״לורן״ ״ראקס״ אמרתי והוא התקדם לכיווני בוחן אותי מעלה ומטה. ״רצית לדבר איתי?״ ״כן..יש לך זמן?״ ״כן פיניתי את מה שהיה לי״ הוא אמר וקפאתי. ״פינית?? קרב??״ שאלתי והוא צחק. ״אל תגזימי״ הוא אמר ונשמתי בהקלה. ״יופי״

מלמלתי והוא הנהן. ״מה העניין טייט״ הוא אמר ואפילו לא הייתי מופתעת שהוא יודע את השם משפחה שלי. ״אני צריכה את העזרה שלך״ אמרתי והוא הנהן מחכה שאמשיך. ׳זה קשה.׳

״אני רוצה שתאמן אותי להגן על עצמי״ אמרתי והוא כיווץ את גבותיו בבלבול. ״מה?״ ״אני רוצה שתעזור לי..בבקשה ראקס״ אמרתי והוא התקרב כמה צעדים לכיווני ובלעתי את רוקי.

״למה?״ הוא שאל את השאלה שמחקה לי את כל מה שהיה לי בראש. ״למה?״ חזרתי על השאלה שלו והוא הנהן לאט לא עוזב את עיניי. ״אה..אני פשוט רוצה ללמוד״ אמרתי והוא גיחך. ״את צריכה להיות משכנעת יותר״

הוא אמר ונשכתי את שפתיי מתאפקת לא להעיף לו בוקס לפנים היפות האלה. ״בבקשה ראקס..״ מלמלתי והוא התקרב יותר עד שלא היה מרווח בנינו ויכולתי להרגיש את נשימותיו עליי. ״עבר קצת זמן מאז ששמעתי אותך מתחננת״

הוא אמר והרגשתי את פניי מתחממות והוא חייך. ״אעזור לך..״ הוא אמר וחייכתי. ״בתנאי״ ו..החיוך ירד. ״כן? איזה״ ״אני רוצה שתהי הבת זוג שלי לאיזו מסיבה חשובה״ הוא אמר והפה שלי נפתח בהלם.

הוא הביט בשפתיי הפתוחות וחיוך קטן עלה על פניו. ״כן..או לא?״ הוא שאל. ׳אני חולמת?׳ חשבתי מנערת את ראשי. ״שמעתי נכון?״ ״כן את שמעת נכון״ הוא אמר והנהנתי לאט. ״אז?״ הוא שאל ונאנחתי. ׳תגידי כן.׳ ״נעשה את זה״ אמרתי והוא הביא לי את היד שלו ולחצתי לו אותה.

״אוקי בואי נתחיל״ הוא אמר פותח את החליפה שלו מוריד אותה נשאר עם חולצת כפתורים לבנה מגלגל את השרוולים נראה אלוהי. ׳אלוהים ישמור..׳. ״אני אוהב את המבט הזה״ הוא אמר והרמתי גבה. ״איזה מבט?״ שאלתי והוא חייך חיוך קטן.

״המבט שלך כשאני מחרמן אותך״ הוא אמר והפנים שלי התחממו. ״לא נכון״ שיקרתי והוא הנהן לאט זז ממני. ״בואי אחרי״ הוא אמר הלך לכיוון חדר האימונים. ׳איך הוא ידע׳.

נכנסנו והבטתי בו רואה אותו מוריד נעליים ועשיתי אחריו. ״תעלי על המזרן״ עשיתי את זה והוא עמד מולי מחייך. ״רגליים״ הוא אמר פותח לי אותם עם הרגל שלו תופס לי בידיים מרים אותם מעלה. ״תחזקי אותם״

הוא אמר והנהנתי משאירה אותם באוויר. ״נו תנסה״ אמרתי והוא הרים גבה. ״את כל כך בטוחה בעצמך עכשיו?״ ״מפחד?״ שאלתי והוא חייך משועשע. ״בטוחה?״ ״קדימה״ אמרתי והוא נשך את שפתיו מהנהן.

הוא בעט לי ברגל מקפל אותה שאני על הברכיים. ״מממ זה נראה מעניין״ הוא מלמל מלטף את שיערי והרגשתי זרמים עוברים בכל גופי. ״אידיוט!״ אמרתי קמה במהירות שומעת אותו צוחק.

״ראקס״ אמרתי והוא הזיז את ראשו מחכה להמשך. ״תוכל ללמד אותי להשתחרר מאחיזה חזקה..״ מלמלתי מקבלת את האומץ לומר את זה. הוא הביט בעיניי מכווץ את עיניו נשען אחורה על ערימת המזרנים.

״לורן..אם לא תשתפי אותי ממה את בורחת אני לא אוכל לעזור לך״ הוא אמר ונאנחתי. ״מי אמר שאני בורחת אני פשוט-״ ״תחסכי ממני אני לא מטומטם״ הוא אמר והתקרבתי אליו. ״לא אמרתי את זה״ ״תגידי לי מה קרה״ הוא אמר בטון עדין ונאנחתי מתיישבת לידו מביטה ברצפה.

״לפני שנתיים האקס שלי ניסה לאנוס אותי״ אמרתי מרימה את עיניי אליו רואה שהוא כבר מביט בי. ״לפני חודש, לפני שעברתי לכאן..במסיבת פרידה שלי הוא שלח לי הודעה מאיימת שהוא לא יוותר עליי ושלא אצליח לברוח ממנו,״

עצרתי מחכה לתגובה ממנו אבל היא לא באה. ״אתמול ההתקף חרדה שלי..הוא קרה בגללו, הוא שלח לי הודעה ורשם בה ׳מילאנו אה...זה חדש׳ וזה הפחיד אותי..הוא השיג את המספר שלי , והוא יודע באיזה עיר אני נמצאת, אני לא יודעת מה עוד הוא יודע״

אמרתי מביטה בעיניו שהביטו בי בהבעה לא מובנת. ״אז ביקשתי ממך כי אני לא רוצה שאם יקרה משהו לא אדע להגן על עצמי״ אמרתי והוא הנהן לאט. ״המצב הזה לא יגיע״ הוא אמר מנסה להרגיע אותי וחייכתי חיוך קטן. ״זה בסדר ראקס״

״אני רציני, ואני אעזור לך״ הוא אמר קם מהמזרן עוזר לי לקום. אני לא יודעת מה קרה לי באותו הרגע אבל משום מקום יכולתי להרגיש מיליון פרפרים מסתובבים בבטני.

(:(