The night we met

9

לורן

עבר כבר שבוע ממתי שראקס התחיל לאמן אותי ואפשר לומר שנהייתי די טובה בזה..

"בוא לכאן מתאגרף קטן" אמרתי מסמנת עם הידיים לראקס שיתקרב אלי והוא חייך נושך את שפתיו. "את חושבת שאת תצליחי להפיל אותי מממ?" הוא אמר וחייכתי מהנהנת. הוא עשה צעד מהיר לכיווני ובעטתי בו ותוך שתי שניות מצאתי את עצמי על המזרן.

"נו באמת.." מלמלתי והוא צחק. "מתישהו תצליחי" הוא אמר וגילגלתי עיניים. "שוב פעם" אמרתי והוא שלח את ידו עוזר לי לקום. "תחזקי את הרגליים" הוא אמר וזה מה שעשיתי מסתכלת בעיניו. "קדימה" אמרתי כשעלה לי רעיון לראש. "בטוחה?" "נו!" צעקתי והוא הנהן.

הוא שלח בעיטה לעבר המותניים שלי ונתתי לו לפגוע. "אחח!" צעקתי מתקפלת על הרצפה 'מכאבים'. "פאק.." ראקס מלמל מתכופף לכיווני מרים את ראשי אליו. "את בסדר?" שאל מביט במותניים שלי וחייכתי חיוך קטן קופצת עליו מעיפה אותו אחורה. אך זה לא נגמר בזה וראקס העיף אותי באוויר והנחית אותי בין רגליו שמחזיק את ידיי באיקס מאחוריי הגב.

"מממ אני אוהב את התנוחה הזאת" הוא לחש לי באוזן והרגשתי את גופי מתחמם. "תשחרר.." נאנחתי והוא הידק את האחיזה. "תשתחררי לבד" הוא לחש פעם נוספת מרעיד את האזור בין הרגליים שלי. "אין בעיה" אמרתי מעיפה את ראשי אחורה פוגעת בראשו מצליחה להשתחרר מהידיים שלו קמה במהירות.

"ישש!" צעקתי בהתלהבות שומעת אנחה כבדה מאחוריי. הסתובבתי רואה את ראקס מחזיק באף ישר שקלט שאני מביטה בו הסתובב לכיוון הנגדי אבל כבר הספקתי לקלוט את הדם שירד לו מהאף. "אתה מדמם!" צעקתי ממהרת אליו והוא התרחק. "אני בסדר.." "אתה לא תראה לי!" אמרתי חופרת לו והוא נכנע מסתובב אלי.

"שיט.." מלמלתי והוא החזיר את היד לאף מביט בעיניי. תפסתי בידו לוקחת אותו לכיוון השירותים. נכנסנו והוא חייך. "מזכיר לי משהו.." הוא מלמל והפנים שלי התחממו. "תפסיק זה לא הזמן!" אמרתי מפעילה את המים מסמנת לו לשטוף את הפנים. הוא עשה את זה והבאתי לו נייר שיחזיק באף.

"אני מתאגרף לורן אני קיבלתי מכות גרועות יותר" הוא אמר ונאנחתי מסתכלת על האף האדום שלו. "אני מצטערת לא התכוונתי" אמרתי והוא חייך. "אל תדאגי לי" "אני דואגת" אמרתי ונהיה שקט. אף אחד לא אמר משהו וזה נשאר ככה עד שפתחתי את פי לדבר.

"השעה כבר מאוחרת עדיף שנלך כבר" אמרתי והוא הנהן מסכים איתי. יצאנו מהמכון אחרי שכיבינו את כל האורות ונעלתי את המקום הולכת אחריו לכיוון הרכב. נכנסנו והוא התחיל בנסיעה. "יש לך תוכניות להמשך היום? הוא שאל והבטתי בו מבולבלת. "תעני" "לא" אמרתי והוא שינה מסלול.

"אי מה אתה עושה??" "אני רוצה גלידה" הוא אמר וחייכתי. "המתאגרף הקשוח רוצה גלידה?" שאלתי בקול תינוקי והוא חייך חובט על הירך שלי משאיר את היד שם. "את לא נרגעת.." הוא מלמל והנשימה שלי נעתקה. הרגשתי אמיצה אז החלטתי לענות לו. "מממ מה תעשה אם לא?" שאלתי והוא הרים גבה אחת מעלה מופתע.

"אל תנסי אותי" הוא החזיר והזרמים בין הרגליים התגברו. אחרי חמש דקות של סבל הוא חנה את המכונית ויצאנו נכנסים למכולת שהייתה בקצה הרחוב. המוכר הביט בי כשנכנסנו ולא הוריד את מבטו ממני. "משהו מיוחד שאת רוצה?" ראקס שאל והנהנתי לשלילה.

"סומכת על הטעם שלך" אמרתי והוא חייך חיוך קטן הולך משאיר אותי בקדמת החנות. "היי" הסתובבתי לכיוון המוכר שסימן לי להתקרב אליו והרמתי גבה מתקרבת אליו. "היי?" שאלתי והוא חייך. "סליחה רק רציתי לבקש ממך את המספר שלך אולי? את מוצאת חן בעיניי״. חייכתי בנחמדות לא יודעת איך אני הולכת לסרב לו.

הרגשתי זוג ידיים עוטפות את מותניי ושפתיים מניחות נשיקה על צווארי. "הבאתי את הגלידה האהובה עליך נסיכה" ראקס אמר וקפאתי במקום. "אה אני מצטער אני לא ידעתי שיש לך חבר" המוכר אמר וראקס כיווץ את גבותיו לכיוונו ויכולתי לזהות על פניו שהוא מקנא. היה למוכר בעיה קטנה עם המחשב אז חיכינו כמה שניות וחייכתי מתקרבת אל אוזנו של ראקס וגופו התקשח כשהרגיש אותי קרובה אליו.

"מממ מישהו פה מקנא.." לחשתי והוא נשך את שפתיו מוציא את הכרטיס אשראי משלם. "שיהיה לכם לילה טוב" המוכר אמר והחזרנו לו יוצאים מהמכולת. "נשב פה" אמרתי תופסת ספסל. "את זוכרת את המסיבה שאמרתי לך עליה?" הוא שאל והנהנתי. "מה איתה" "היא מחר" הוא אמר והנהנתי פעם נוספת.

"יש לך מה ללבוש?" שאל וחייכתי. "אני מוכנה שבוע מראש" אמרתי והוא חייך והתחלנו לאכול את הגלידה שלנו. "את התכוונת להביא למוכר הזה את המספר שלך?" הוא שאל משום מקום והבטתי בעיניו מהנהנת לשלילה. "למה?" הוא שאל וקפאתי לא יודעת מה לענות.

הוא היה נראה טוב..ממש אני בעצמי לא יודעת למה לא הבאתי לו. 'את יודעת טוב מאוד' מחשבה עברה לי בראש והבטתי בראקס שהסתכל על השמים ובלי לשים לב חיוך קטן התגנב על פניי. 'תפסיקי.' "לא יודעת.." מלמלתי ומבטו עבר אל עיניי והוא השאיר את המבט גורם לפרפרים להסתובב בבטני בחופשיות.

"הגלידה שלך נוטפת" הוא אמר מעיר אותי מהחלום שלי וניערתי את הראש. "שיט.." מלמלתי והוא צחק. "על מה חלמת" "על שום דבר!" אמרתי והוא הנהן. "שנלך?" שאלתי והוא הנהן קם. ניקינו את הידיים עם המגבןנים שלקחנו מהרכב של ראקס ונכנסנו.

"תודה.." אמרתי והוא הביט בי במראה עוצר ברמזור אדום. "על מה" "שקנית לי גלידה" אמרתי והוא חייך מהנהן. הוא הגיע לבית שלי ופתחתי את הדלת יוצאת אומרת לראקס שלום ומתקדמת לכניסה. "לורן" שמעתי אותו קורא לי והסתובבתי. "אה?" "אאסוף אותך בשמונה" הוא אמר וחייכתי מהנהנת. "אהיה מוכנה".

(:(