The night we met

18

לורן

״לורן״ פקחתי את עיניי מחפשת את הבן אדם עם הקול המוכר שהעיר אותי. ״אממ״ נאנחתי קמה לישיבה רדומה. ״כדור״ ראקס אמר מצמיד אותו לשפתיי ופתחתי אותן נותנת לו להכניס את הכדור בניהן.

״עכשיו מים״ הוא אמר ושתיתי נאנחת. ״תחזרי לישון״ הוא אמר אחרי שהניח את ידו על ראשי בודק לי חום והנהנתי נשכבת על המיטה ועוצמת את עיניי בלי לחשוב פעמיים.

אור השמש המסנוורת העיר אותי וקמתי לישיבה מרגישה טוב יותר מאתמול. הבטתי סביבי מגלה שאני לבד. ״ראקס״ לחשתי בתקווה שהוא בשירותים אבל לא היה מענה.

קמתי מהמיטה וכאב חד עטף את בטני התחתונה. ׳לאט לורן..׳. הלכתי לשירותים מצחצחת שיניים ולאחר מכן יוצאת מהחדר הולכת לכיוון הרעש שבא מהסלון.

ראקס שכב שם חסר חולצה עם מכנס הספורט שלו על הספה מרוכז בקרב איגרוף שהופיע בטלוויזיה נראה מושך יותר מתמיד. עמדתי מאחוריו עוטפת את זרועותיי סביב כתפיו מניחה עליו את ראשי.

הוא צחק מנשק את ראשי. ״איך את מרגישה?״ ״כואב לי טיפה הצד אבל יעבור לי״ אמרתי והוא הנהן מסמן לי לשבת לידו וזה מה שעשיתי. הוא הקריב אותי לגופו החם ושכבתי על רגליו שפניי מול שלו.

״איך אמא שלך מרגישה?״ שאלתי כשליטף את שערי. ״היא שכרה לעצמה דירה לא רחוק מכאן היא חזרה לעצמה די מהר״ הוא אמר וחייכתי מהנהנת. ״שמחה לדעת״ אמרתי וצלצול קטע את הרגע.

שלפתי את הטלפון מכיסי רואה את השם של אמא בהצג. ״אמא שלי״ אמרתי וראקס הנהן. עניתי במהירות שמה על רמקול. ״היי אמ-״ ״מתי תכננת לספר לי שאת לא מרגישה טוב!״

היא קטעה אותי בצעקה שלה גורמת לי לכווץ את עיניי לכיוון ראקס המלשין. ״תפסיקי לכווץ לעברו עיניים יקירה״ היא הוסיפה וראקס הביט בטלפון בהלם וצחקתי. ״היא מכירה אותי יותר מידי טוב אל תדאג היא לא כאן״

אמרתי וצחק. ״אממ לא מתוקה שלי תרימו את הראש לכיוון החלון" קפצתי במקום רואה את פניה של אמי המחייכות מביטות בי חזרה מהחלון. ״זה קצת קריפי מצטערת מתוקה פשוט אתם לא שומעים את הדפיקות בדלת״

קצתי בהתרגשות לכיוון הדלת שוכחת מהכאבים וישר שהיא נפתחה ג׳ייקוב אחי הקטן קפץ עליי מעיף אותי אחורה ולפני שפגעתי ברצפה גופו הגדול של ראקס ייצב אותנו. ״תיזהרי..״ הוא לחש באוזניי מעביר בי זרמים נעימים.

״היי ראקס נעים להכיר סוף סוף״ אמא אמרה מושכת אותו לחיבוק. "נעים מאוד" החזיר וחיוך קטן עלה על פניי. "איך את מרגישה מתוקה?" אבא שאל נכנס עם שתי שקיות מפוצצות "מעולה" שיקרתי טיפה עוזרת לו איתן.

"איך ידעתם איפה הבית של ראקס?" שאלתי מבולבלת נזכרת שלא אמרתי להם אף פעם. "אני אמרתי להם הם רצו לבקר" ראקס אמר וחייכתי מניחה נשיקה על שפתיו. "אוקי פוצי מוצי בואו נחמם לכם את האוכל הטעים שהכנתי" אמא אמרה והנהנתי במהירות ממהרת למטבח.

ג'ייקוב התיישב ליידי ואמא ואבא מולי והתחלנו לאכול. "אז ראקס איך קוראים להורים שלך" והנה היא התחילה בחקירה חשבתי נאנחת. "אמא אולי ניתן לראקס קצת לאכול.." "הכל טוב" הוא לחש מנשק את ראשי ולאחר מכן מחזיר את תשומת ליבו אל אמא שלי.

״אמא שלי קוראים לה קלי ואבא נייתן״ ״ואתה מסתדר איתם?״ ״אמא תפסיקי!״ ״מה!״ ״הכל טוב..באמת״ ראקס לחש לי שם את ידו על רגלי. ״אבא שלי בכלא..הוא היה מתעלל בי כשהייתי קטן״

ישר שזה יצא לו מהפה אמא שמה את שתי ידיה על פיה נאנחת. ״אני כל כך מצטערת..״ ״זה בסדר זה היה ממזמן״ ״הוא ניסה להתקשר אליך מאז?״ ״לא..והייתי רוצה גם שלא ינסה״

הוא אמר והיא הנהנה לאט ואבא התיישב לידה שם את ידו מאחוריה על הכתף שלה. ״ואמא שלך?״ ״אמא!״ קמתי מהמקום וראקס תפס את ידי מנסה להושיב אותי בחזרה.

״אני הולכת לשירותים״ מלמלתי משתחררת מאחיזתו הולכת לכיוון השירותים מחזיקה בכיור. ׳חטטנית..׳ חשבתי מפעילה את זרם המים שוטפת את הפנים.

נאנחתי מנגבת אותן וקפצתי במקום רואה את ראקס מהמראה עומד מאחוריי. ״מה קורה?״ הוא שאל וסיבב את גופי שאני מולו שם את שיערי מאחורי האוזן.

״אמא שלי חטטנית אני באמת מצטערת על זה שהיית צריך לענות לה״ ״הכל בסדר נסיכה אני רציתי״ הוא לחש מצמיד את גופי אליו מלטף את גבי. ״אתה בטוח שזה לא מפריע לך?״ ״בכלל לא״ החזיר והנהנתי לאט משתחררת מאחיזתו.

הוא שם יד אחת על פניי מלטף את הלחי שלי. ״מה דעתך שמחר בערב נצא לאכול משהו?״ הוא שאל וחייכתי. ״דייט?״ הוא הנהן והחיוך שלי גדל והנהנתי במהירות.

״אז בואי נחזור בחזרה אל ההורים שלך בסדר?״ עשיתי לייק עם היד נמחצת שוב בחיבוק הגדול שלו. ״מה דעתך שתגיד לבן לבוא ואני אגיד גם לסוזנה וננסה להפגיש ביניהם טיפה?״

אמרתי ממש רוצה שיקרה משהו בין שניהם הם מתאימים. וכנראה שראקס חשב שזה רעיון טוב כי הוא ישר חייך. ״בטח״.

(:(