התאומות קיפוסטר (שומרת הערים האבודות)

על מורים חדשים, התחמקות מהמופע ועל ההתנהגות המוזרה של זאק

נ.מ זאק

"סליחה? ואני לא סבא?" קרא האיש בעל השיער הארוך, שכנראה נקרא לורד קסיוס, במלכותיות מוגזמת. "אתה אפילו לא קרוב לזה" סיננה אמי בכעס. "בתור אבא של אביך, אני חושב שמגיע לי את הכבוד, במיוחד אחרי כל מה שעזרתי לו" "עזרת לו?" הגיעה פתאום ילדה נוספת, דומה מאוד לאמי, אבל לא זהה לה. "הרסת לו את החיים!" "לא הרסתי שום דבר, אני לא יודע מה בני מקשקש" "הבן שלך הוא האבא הכי מדהים בעולם כולו!" רתחה אמי. "על זה אני יכול לחלוק" צחק גריידי. "אממ, אמי, את יכולה להסביר לי מה קורה כאן?" שאלתי. "זה סבא שלי, סבא גריידי. וזה.. זה לורד קסיוס. אבא של אבי, קיף סנסן". "אחרי מה שהוא עשה לאבא שלי כל ילדותו שישכח ומהר מאיתנו" ליגלגה לני. "גברת צעירה, אני מבקש ממך להירגע, כי אם תמשיכי ככה אני אדאג לך לריתוק רשמי מפוקספייר" חייך בחיוך מרוצה. "אתה לא יכול לעשות את זה!" "דווקא כן. למעשה, בדיוק בגלל אנחנו כאן" הודיע גריידי למבטינו המבולבלים. "זאק, קיבלתי מחברי המועצה את המידע שקיבלת את יכולת המסמר. יכולת נדירה מאוד בימינו, ואין בשבילה כמעט מורים. לכן, התבקשתי להיות המורה שלך ליכולת" "תודה" חייכתי במבוכה. "אז איך זה קשור אליך?" שאלה אמי את לורד קסיוס. "למעשה, אני המורה לאמפתיה בפוקספייר עכשיו. המורה שלך" הבליט לורד קסיוס. "אתה לא" היא הביטה בו ופניה האדימו. היא תפסה בתיקה וברחה משם בריצה, עדיין לבושה בתחפושת המוכתמת, עד שלא ראיתי אותה.

נ.מ אמי

הוא לא! הוא פשוט לא! רצתי מבלי להסתכל לאחור. הגעתי לאזור הגבעות שמעל פוקספייר, והתיישבתי על הגבוהה ביותר. התחפושת התלכלכה עוד יותר, אבל הדבר האחרון שהיה לי אכפת ממנו הוא הטקס המטופש הזה. הרכנתי ראשי אל כפות ידיי ודמעות כעס זלגו ללא רצוני מעיניי. אף פעם לא הגבתי בצורה כל כך עצבנית. יותר מתאים ללני לעשות את זה. אני לא מאמינה, למה דווקא אני קיבלתי את לורד קסיוס? למה? אני שמחה על היכולת שלי והכל, אבל אני לגמרי מוכנה לוותר עליה בשביל לא ללמוד איתו. "הטקס עומד להתחיל תוך מספר דקות" שמעתי ממערכת הכריזה המוזרה של פוקספייר את קולו של המנהל ג'ונסון. מבעד לגבעות ראיתי את חצר בית הספר המתמלאת בתלמידים מכל שכבות הגיל, אפילו תלמידי העילית. קבוצה של שלדגים מעופפים עמדה ליד הבמה, מתכוננת לעלות למופע. חברי המועצה ישבו על כיסאות מיוחדים לצידי הבמה, איתם ישבו המנהל וצוות המורים. אימא לא הייתה שם, מה שהביא אותי לדאגה. דאגה גדולה. התלמידים החלו לעלות לבמה ובראשם אמי, מדייקת בכל צעד. "היי" שמעתי קול וקפצתי בבהלה. "סליחה, לא התכוונתי להבהיל" התבייש זאק. "לא, זה.. זה בסדר" ניגבתי את הדמעות לפני שהוא ישים לב אליהן. "מה אתה עושה כאן?" "מתחמק מהמופע הזה" הוא גיחך, וגם אני חייכתי. "מה קרה שם מקודם?" הוא שאל ומיד התחרט כששם לב לאי הנוחות שחשתי. "לא התכוונתי לשאול, את לא חייבת לשתף" התכוונתי להמשיך לשתוק, אך המילים בקעו מפי כהקלטה מתנגנת. "לורד קסיוס, הוא התנהג לאבא שלי כל הילדות ממש נורא. הוא הרס אותו. כל הזמן ציפה ממנו להיות מושלם ולא הסתפק ממנו. גרם לו לאכזבה. לא מספיק מה שקרה עם אימא שלו" "אימא שלו?" הוא התעניין "בוא, נחזור לפוקספייר. הטקס כבר נגמר" הצבעתי לעבר החצר, ממנה התרוקנו לאט ילדים, בניסיון להעביר נושא. זאק כנראה הבין את הרמז והתרוממם מהקרקע.
אימא עדיין לא נראתה שם, וזה הדאיג אותי מאוד.

צעדתי עם זאק לעבר הקפיטריה, והראיתי לו את המקום. הכל היה רועש וצפוף, ובסוף התיישבנו שנינו בשולחן שהיה הכי קרוב לפח, ולכן אף אחד לא רצה לבוא לשבת בו. "אז.. מי ההורים שלך?" הסתקרנתי. הוא חשב קצת לפני שענה. "אין לי ממש הורים. כרגע אני גדל עם ביאנה וטאם, חברי המועצה" "איזה כיף לך!" התלהבתי "אבל מה זאת אומרת אין לך הורים?" הוא נרתע מעט מהשאלה, כאילו משהו מונע ממנו לומר את התשובה. "אני ממש חייב ללכת" הוא קרא פתאום והתרחק עד שנבלע בערמות הילדים. "אוקיי" עניתי, למרות שידעתי שהוא כבר לא שומע.
אחרי דקות רבות שנשארתי לבד, הבנתי שהוא כבר לא יחזור. באכזבה ובכעס רב קמתי וחיפשתי את החדר לשיעור הבא. אמפתיה עם לורד קסיוס. הלכתי באיטיות עד שקבוצת ילדים רצו ונתקלו בי בחוזקה. המשכתי ללכת עד שכקבוצה גדולה יותר נתקלה בי, ילד אחד ילד. "מה קורה?" שאלתי במעט עצבנות. הבטתי לאן כולם רצים, וקלטתי כמעט את כל בית הספר מתגודד סביב משהו אחד. התקרבתי כדי לראות על מה כולם מסתכלים. דרכתי על נוצה כחולה. ממש כמו.. הרמתי את מבטי. זו הייתה לני, דוממת על הרצפה כמו פסל.

היי לכולםם
קודם כל אני ממש מצטערת שלא עליתי פרק כבר הרבה זמן, הייתה לי תקופה עמוסה ולא מצאתי הרבה זמן לכתוב...
תודה ענקית לכולכם, הגענו כבר ל600 צפיות!!❣
היום בפרק סוף סוף דברים מתחילים ממש להסתבך ולהגיע לנקודה חשובה בסיפור😎

רציתי לספר על תחרות שאני ו @8Amalia פתחנו במשתמש שלה, תחרות לסיפורים מגוף ראשון בלבד (שהדמות מספרת על עצמה). כמובן אפשר גם גוף ראשון מתחלף (כמו שאני מחליפה מי מספר בכל פרק או בתוך הפרק), ממש אשמח שתירשמו😍

המטרה לפרק החדש היא... 7 כוכבים✨