היום זה היום של הטיול הגדול, אני מתרגשת בטירוף חיכיתי לזה מכיתה י ושום דבר לא יהרוס לי את השבוע המדהים הזה.
״אופפפ״ אמרתי בעצבים.
״מה קרה מתוקה?״ אמא שאלה אותי בדאגה ונכנסה לחדר שלי.
״המזוודה לא נסגרת לי״ אמרתי בכעס והתיישבתי עליה.
״אליס את באמת צריכה לקחת את כל זה?״ אמא שאלה וצחקה.
״כן בואי״ אמרתי לה כדי שתתיישב גם, היא התיישבה ולבסוף המזוודה נסגרה.
״ביי אמא״ אמרתי לה ויצאתי מהאוטו כשהגעתי לבית הספר.
״ביי מתוקה תהני, תשלחי לי תמונות ואם קורה משהו תתקשרי״ אמא אמרה עם דמעות.
״בסדר אמא להתראות״ אמרתי לה בחיוך והודיתי על ההפוגה הזאת מהבית.
״יואוווו אני לא מאמינה שהיום זה הטיול״ אמרתי בהתרגשות לנינה כשנכנסתי לכיתה.
״מה זה אליס הבאת את כל הבית?״ היא שאלה אותי וצחקה.
״מה לכי תדעי מה יהיה אני צריכה להיות מוכנה לכל מקרה״ אמרתי ברצינות ונינה לא הפסיקה לצחוק תוך כדי שהיא מתיישבת לידי.
אני חולת שליטה וסדר אני שונאת שקורה משהו שאני לא מוכנה אליו זה מעצבן אותי, אז כן הבאתי את כל הבית.
״אחרי הטיול נלך לשם?״ שאלתי בלחש ונינה הורידה את החיוך.
״כן אני מניחה שכן״ היא אמרה והסתכלנו אחת על השנייה בהבנה.
״היי נינה, היי אליס״ דין אמר כשהוא נכנס עם שקית ענקית של אוכל.
״מה זה כל זה?״ נינה שאלה וצחקה.
״מה אני בן אדם רעב לכי תדעי מתי נאכל שם, אני מתכונן לכל תרחיש״ דין אמר ברצינות.
ראיתי שנינה מסתכלת עליי אבל התעלמתי ״דביל״ מלמלתי בכעס, אני לא יודעת למה אני עדיין מתנהגת אליו ככה
המילים שאמרתי לא היו במקום בכלל ואני יודעת שאני אמורה להתנצל אבל אני לא מסוגלת.
״נו אליס די אני מצטער לא התכוונתי״ דין אמר לי והתיישב מולי.
״דין אולי תעזוב אותי בשקט כבר?״ שאלתי בכעס והורדתי את המבט, אני לא יכולה להסתכל עליו במיוחד לא בגלל המילים שאמרתי לו.
״כן..בסדר..אני אלך״ הוא אמר והיה לו מבט מאוכזב, הוא הלך למקום שלו והרגשתי תחושה מעצבנת בלב.
״אליס מה זה היה?״ נינה שאלה אותי כלא מבינה.
״אני באמת לא סובלת את הבן אדם הזה״ אמרתי בכעס.
״אבל למה?״ היא שאלה.
״ככה״ אמרתי בלי להוסיף יותר מדי, האמת שאין לי מה להוסיף, אני לא יודעת למה אני שונאת אותו כל-כך.
YOU ARE READING
ביחד ולבד
Любовные романы*זהו הספר השלישי בסדרת קרובים ורחוקים ואפשר לקרוא אותו כספר בודד אבל מומלץ לקרוא את הראשון והשני קודם* דין הוא הילד הכי מצחיק שתפגשו, מכל דבר קטן הוא יעשה בדיחה ויצחק על הכל. אבל זה לא באמת, בתוך כל ההומור הזה הוא מסתיר כאב ונראה שאין מי שיבין אותו...
