*בתמונה מה שאליס לבשה למסיבה אצל נינה וכריסטיאן*
הלכנו לאכול באיזה בית קפה באזור וראיתי שדין אוכל ברוגע לכן נרגעתי גם.
לאחר מכן דין החזיר אותי הביתה כדי שאוכל להתארגן למסיבה.
התקלחתי מהר ואז התלבשתי, שמתי שמלה שחורה קצרה יחד עם ג׳קט ג׳ינס רחב מעל ונעלתי את הג׳ורדן הלבנות שלנו.
נשארתי עם פזור והשארתי את המראה הטבעי של השיער, לאחר מכן שמתי מסקרה, סומק וגלוס ורדרד שקוף והייתי מוכנה.
יצאתי לכיוון הבית של כריסטיאן ונינה ושמעתי את המוזיקה עד קצה הרחוב.
״נינה המסיבה הזאת מטורפת״ אמרתי לה כשנכנסתי, כמות האנשים הייתה פסיכית בקושי היה אפשר לזוז.
״כן ממש״ היא אמרה וחייכה.
״איך את מרגישה לגבי זה?״ היא שאלה בדאגה.
״לגבי מה?״ שאלתי כלא מבינה.
״לא יודעת להיות במסיבה אחרי מה שקרה..״ נינה שאלה אותי, האמת שקצת קשה לי להיות במסיבות אבל לא נורא.
אני יודעת שאם אגיד לנינה מילה אחת היא סוגרת הכל ולא רציתי שזה יקרה, מגיע לנינה להשתחרר אחרי כל מה שקרה לה.
״בייב אל תהיי מצחיקה הייתי כבר במלא מסיבות מאז״ אמרתי בחיוך ונראה שהיא נרגעה קצת, עדיין לא סיפרתי לה מה קרה עם ג׳ון בטיול.
״אוקיי אבל אם קורה משהו את תגידי לי נכון?״ היא שאלה מודאגת.
״כן אני מבטיחה אבל בואי נהנה״ אמרתי והזזתי קצת את הישבן.
״אל אני אוהבת אותך״ נינה אמרה עם חיוך.
״אני צריך להתחיל לקנא?״ כריסטיאן שאל אותה ועטף לה את המותן תוך כדי שהוא מנשק לה את הצוואר בעדינות.
זה היה חמוד בטירוף.
״תירגע הייתי פה קודם״ אמרתי בעצבים אבל נמסתי מבפנים.
נינה צחקה ואמרה ״תנשמו״.
הסתכלתי על כריסטיאן במבט רצחני ואז הוא אמר ״בסדר בסדר״ והרים את הידיים שלו באוויר כמסמן שהוא נסוג.
הרגשתי סיפוק, אני אוהבת את היחס שלו לנינה.
״אני הולך לקחת לשתות, אתן רוצות משהו?״ כריסטיאן שאל.
״אני אשמח למים״ נינה אמרה לו וחייכה.
״אליס?״ הוא שאל.
״לא.. לא תודה״ אמרתי לו בקול חלש מעט וחייכתי, מאז מה שקרה אני לא לוקחת מאנשים שתייה, לא משנה כמה אני סומכת עליהם.
״בסדר אני כבר בא״ הוא אמר והלך לכיוון המטבח.
״אז זה רשמי?״ שאלתי בהתלהבות.
״אני מניחה שכן, אני אוהבת אותו כל כך אליס״ היא אמרה לי בחיוך והעיניים שלה בהקו מרוב אהבה, זה מהמם.
YOU ARE READING
ביחד ולבד
Romantik*זהו הספר השלישי בסדרת קרובים ורחוקים ואפשר לקרוא אותו כספר בודד אבל מומלץ לקרוא את הראשון והשני קודם* דין הוא הילד הכי מצחיק שתפגשו, מכל דבר קטן הוא יעשה בדיחה ויצחק על הכל. אבל זה לא באמת, בתוך כל ההומור הזה הוא מסתיר כאב ונראה שאין מי שיבין אותו...
