התעוררתי וראיתי את אליס מחובקת על החזה שלי, עצמתי עיניים והרגשתי נעים.
לאחר מכן הרגשתי את התחבושת שלי ונזכרתי במה שקרה אתמול.
פאק ממש לא התכוונתי לחתוך את עצמי מול אליס אבל לא יכולתי, הכאב שלי בחזה רק התגבר והתגבר עם כל אזכור של אבא, אמא ואחי.
הרגשתי שאם לא אכאיב לעצמי אתעלף או שאמשיך לאכול לאליס את כל הבית והרגשתי ממש לא נעים לעשות את זה.
״בוקר טוב״ אליס אמרה לי וליטפה לי את החזה.
״בוקר טוב״ אמרתי לה וחייכתי.
״אליס אני מצטער״ אמרתי לה והרגשתי מניאק.
״על מה?״ היא שאלה כלא מבינה.
״על אתמול״ אמרתי לה והיא הנהנה.
״זה בסדר דין, זה פשוט שאתה לא יודע איך להתמודד אז אתה משליך את זה בצורה פיזית אני אקח אותך למכון ויהיה טוב
רק תבטיח לי שאתה לא עושה את זה יותר״ היא אמרה בדאגה.
״אני לא יכול אליס״ אמרתי לה בכנות.
הייתי מכור לזה, ככה התמודדותי עם עצמי.
״אז תבטיח לי שתנסה״ היא אמרה בדאגה.
״אני מבטיח״ אמרתי לה בכנות כדי להרגיע אותה.
״יופי״ היא אמרה וליטפה לי את החזה שוב.
״צריך ללכת להמשיך במועדון״ אמרתי לה וקמתי.
״יופיי״ היא אמרה בהתלהבות וצחקתי.
התארגנו מהר וירדנו למטה, ראיתי את אבא שלה יושב בסלון ואמא שלה עמדה במטבח.
״שלום נעים להכיר, אני לריסה אמא של אליס״ אישה חמודה אמרה לי ליד הסלון בחיוך.
״היי נעים להכיר אני דין״ אמרתי לה וחייכתי חזרה.
״זה בעלי רונלד״ היא אמרה והצביע על אבא של אליס.
״שלום רונלד״ אמרתי אבל הוא רק הסתכל עליי, אחרי זה הוא העביר את המבט שלו לאליס בזעף.
״אליס חמודה ראיתי שהמגש של העוף והפסטרמה היו ריקים זה את אכלת את זה?״ אמא שלה שאלה בדאגה.
״כן סליחה אמא״ אליס אמרה לה, למה היא לא סיפרה לה שזה אני?
״קרה משהו חמודה?״ היא שאלה בדאגה ולחץ.
״לא אמא לא קרה כלום סתם הייתי רעבה״ היא אמרה לה בחיוך.
״טוב מתוקה שלי״ אמא שלה אמרה והסתכלה עליה במבט בוחן.
״אנחנו צריכים ללכת, ביי אמא״ אליס אמרה ואמא שלה נפרדה מאיתנו.
״ביי אבא״ אליס אמרה עם קצת תקווה אבל הוא התעלם ממנה, מה זה היה?
״אבא שלך התעלם ממך הרגע?״ שאלתי כלא מבין כשיצאנו מהבית שלה.
״עזוב סיפור ארוך אני אספר לך בהזדמנות״ אליס אמרה ולא לחצתי.
YOU ARE READING
ביחד ולבד
Romance*זהו הספר השלישי בסדרת קרובים ורחוקים ואפשר לקרוא אותו כספר בודד אבל מומלץ לקרוא את הראשון והשני קודם* דין הוא הילד הכי מצחיק שתפגשו, מכל דבר קטן הוא יעשה בדיחה ויצחק על הכל. אבל זה לא באמת, בתוך כל ההומור הזה הוא מסתיר כאב ונראה שאין מי שיבין אותו...
