פרק 19-דין:

26 4 0
                                    

היום הזה עם אליס היה היום המאושר ביותר שהיה לי בחיים מאז שאני זוכר את עצמי, בחיים לא צחקתי בכנות כל כך הרבה, הרגשתי שכל הבעיות שלי בחיים וכל הלחצים פשוט נשכחו.

החזרתי את אליס הביתה והרגשתי חרמן בטירוף בגלל איך שהיא קפצה עליי, הייתי צריך כל טיפת איפוק שיכולתי לגייס כדי לא לטרוף אותה באותו הרגע.

נכנסתי למקלחת וראיתי שאני מלא בצבע, התחלתי לשפשף את כל הצבע עד שהוא ירד ואז נזכרתי במה שקרה עם אליס מקודם ועמד לי חזק.
התחלתי לשפשף את הזין שלי והרגשתי שאני זקוק לפורקן, שפשפתי חזק ומהר והמשכתי להריץ בראש שלי את אליס מעליי נושמת ככה, לא יכולתי יותר וגמרתי.

הרגשתי מבולבל מכל המצב עם אליס עד לפני רגע הייתי בטוח שהיא שונאת אותי ולפני כמה ימים היא הצילה אותי מלמות.
פאק אני לא יודע מה עבר לי בראש שניסיתי להתאבד, איך חשבתי בכלל להשאיר את אמא לבד? כמה אגואיסט אני יכול להיות?!

הרגשתי תחושה מועקתית יושבת לי על החזה וירדתי למטבח, ראיתי את קיידן יושב שם וניסיתי להתעלם.

לקחתי חבילה שלמה של נקניק סלמי והתחלתי לאכול אותו, שמעתי שקיידן צוחק עליי אבל שמתי עליו זין.
הוא יכול לשפוט אותי עד מחר אבל יכול להיות שאם הוא היה נשאר כאן ולא מפיל עליי את כל הטיפול באמא כל האכילה הרגשית המזדיינת הזאת הייתה נמנעת.

״אתה פתטי״ הוא אמר והכנסתי עוד פסטרמה לפה.

״תודה אומרים לי את זה הרבה״ אמרתי וחייכתי, הוא היה נראה מבולבל.
אני יודע שהוא רק מחפש לריב אני לא אתן לו את התענוג הזה, זה לא שווה את זה.

״שווה החברה שלך״ קיידן אמר והפסקתי לאכול.

״סתום תפה״ אמרתי לו בכעס.

״למה? אתה מפחד שהזונה הקטנה תעבור אליי?״ הוא שאל, הנחתי את החבילה של הפסטרמה בשולחן ודפקתי לו אגרוף בפנים.
נראה שהוא לא ציפה לזה והיה מופתע לגמרי.

כשהוא יורד עליי זה באמת לא שווה את המריבה אבל כשהוא יורד על אליס זה שווה לגמרי.

״מה אתה דביל?״ הוא שאל אותי וניקה את השפה הפצועה שלו.

״כן״ אמרתי לו ודפקתי לו עוד ועוד אגרופים לפנים, הרגשתי שאני משחרר עליו את כל העצבים שלי מכל השנים האלו.

״מה זה צריך להיות?״ אבא שאל בכעס ומשך אותי מקיידן בכוח, הרגשתי שזולג לי דם מהלחי אבל כמו תמיד זה היה נעים.

״האידיוט הזה התחיל להרביץ לי פתאום, אבא האכילה רגשית הזאת שלו מחמירה לגמרי״ קיידן אמר לו ושיקר, הצדדים לא היו לטובתי גם אבא שונא אותי וחולה לקיידן על התחת וגם הייתה חבילה של נקניק חצי גמורה על השולחן.

״אבא אני נשבע שזה לא נכון״ אמרתי לו והרגשתי אידיוט שאני בכלל מנסה להסביר את עצמי, המילים שלי נופלות על אוזניים ערלות.

ביחד ולבדWhere stories live. Discover now