הגעתי הביתה וראיתי שאבא לא נמצא, שמחתי לראות שהוא לא כאן אבל גם התאכזבתי.
מה ביקשתי אבא שיאהב אותי? זה כזה פאקינג מסובך?
נכנסתי לחדר של אמא ואמרתי עם חיוך ״הפתעה״
אמא הייתה נראית מופתעת והיא חייכה חיוך גדול, לפחות יש לי אותה, אני לא צריך אף אחד בעולם המזדיין הזה חוץ ממנה.
״דיןן מה אתה עושה פה?״ היא שאלה בהלם ובחיוך ענק.
״חזרנו מוקדם בגלל מזג האוויר״ אמרתי לה והתיישבתי על המיטה.
״כן באמת חם היום מאוד״ היא אמרה ותפסה לי ביד.
״איך היה לך אמא? הרגשת בסדר?״ שאלתי בדאגה והחזקתי לה את היד חזק.
״היה לי בסדר חמוד שלי תודה, איך היה לך?״ היא שאלה בסקרנות.
״היה טוב״ אמרתי לה בחיוך.
״אבא טיפל בך?״ שאלתי בדאגה.
״דין הכל בסדר, מספיק, לא שלחת תמונות חצוף אחד״ היא אמרה ועשתה מבט עצבני בכאילו.
״מצטער אמא שכחתי לגמרי״ אמרתי לה והמשכתי להחזיק לה את היד.
״אני אסלח לך הפעם״ היא אמרה בחיוך והתקרבה לחבק אותי.
חיבקתי את הגוף הצנום שלה וקיוויתי שאני לא מכאיב לה, נרגעתי תחת המגע שלה והתאמצתי שלא להישבר.
זה הדבר האחרון שאמא צריכה כרגע.
״טוב אני אלך לאכול משהו, אני גווע״ אמרתי לה והחזקתי את הבטן שלי.
״בטח לך״ היא אמרה וחייכה.
יצאתי מהחדר שלה לכיוון המטבח וראיתי תיק על הרצפה, הסתכלתי עליו בבלבול כי הוא לא היה כאן כשהגעתי.
״שלום אח קטן״ קיידן אמר מהמטבח והרגשתי אגרוף בלב.
״שלום קיידן״ אמרתי ופתחתי את המקרר, לקחתי חבילה שלמה של גבינה צהובה והתחלתי לאכול אותה.
״עדיין עם האכילה רגשית המטופשת הזאת?״ הוא שאל וצחק.
״כן״ מלמלתי והמשכתי לאכול.
״אלוהים זה כזה פתטי״ הוא אמר ולא הפסיק לצחוק, כיווצתי את היד שלי לאגרוף והתאפקתי לא לדפוק לו בוקס לפנים.
״אני רואה שחזרת״ אבא אמר לי בקור והלך לחבק את קיידן, הרגשתי צביטה מעצבנת בלב.
אותי אבא אף פעם לא חיבק, אפילו לא פעם אחת.
״כן חזרתי״ אמרתי בסבלנות.
״טוב כפי שאתה רואה אחיך הגיע מוקדם אז אתה תפנה לו את החדר״ אבא אמר וטפח לקיידן על הכתף.
״אני לא מבין למה אני צריך לצאת מהחדר שלי, לקיידן יש את החדר הישן שלו״ אמרתי בבלבול וכבשתי את הדחף לאכול, אין לי כוח לירידות שלהם.
YOU ARE READING
ביחד ולבד
Romance*זהו הספר השלישי בסדרת קרובים ורחוקים ואפשר לקרוא אותו כספר בודד אבל מומלץ לקרוא את הראשון והשני קודם* דין הוא הילד הכי מצחיק שתפגשו, מכל דבר קטן הוא יעשה בדיחה ויצחק על הכל. אבל זה לא באמת, בתוך כל ההומור הזה הוא מסתיר כאב ונראה שאין מי שיבין אותו...
