פרק 13❤️

231 14 21
                                    

היי אהובות שלי
גם בזמן תקופת מבחנים מטורפת אני משתדלת לכתוב לכם פרקים מקווה שתאהבו את הפרק קריאה נעימה❤️❤️❤️❤️
****************************************************
_______פרק: 13_______
בלה

פתחתי את עיני בעדינות מנסה להתרגל אל האור שבחדר.
״פאק״ צעקתי, יש גוף שרירי צמוד אלי או שאני מדמיינת לעזאזל?!?!
לקח לי כמה שניות להיזכר במה שקרה לפני מה שמרגיש כמו דקות אבל כנראה עברו כמה שעות..
ניסיתי לזוז אבל הוא לא נתן לי, גם כשהוא ישן הוא שתלטן.
״בוקר״ קול צרוד אמר צמוד לאוזני, פיו היה כל כך קרוב עד שהרגשתי את האוויר החם בתוך אוזני וצמרמורת התפשטה בגופי.
״בוקר״ החזרתי לו וניסיתי לקום כדי שיבין את הרמז ויזוז ממני, הוא גיחך, קם מהמיטה והתחיל למתוח את ידיו.
״טוב שאת לא נוחרת״ ניקולאס אמר וקרץ לי לפני שיצא מהחדר וסגר את הדלת אחריו משאיר אותי בפנים לחשוב.
קמתי לשטוף פנים והתחלתי להתארגן.

״בלי, התעוררת!״ ליאם צעק בחיוך, רץ אלי ומחבק אותי.
״היי ילדון״, אמרתי לו ובילגנתי את שיערו השטני, הוא צחקק ונתן לי נשיקה בלחי.
אויש אני פשוט מכורה לדבר המתוק הזה.
״לא ראיתי אותך כבר חמש ימים, התגעגעתי אליך מאוד בלי״ ליאם אמר ועיניו הגדולות ניצצו.
״אתה מתכוון חמישה ימים, ילד״ מה, זה היה טיילר.
למה הוא בבית שלי אומייגאד, ״טוב לדעת שאת חייה בלה, ישנת כמו חמור כמעט שבוע ברציפות״ טיילר אמר והתיישב על הספה בסלון ליד ניקולאס.
״למה אתם כאן בכלל?״ שאלתי אותם בזמן שישבו רגל על רגל בסלון שלי.
שלי!
״בגלל המחלה שלך״ דוד סטיב נכנס מאחורי בקול זועם ופרצוף ממורמר, שיט.
לרגע שכחתי ממנו.
״ובגלל העורך דין שלהם״ סטיב אמר בעצבים והסתכל על טיילר שחייך בזמן שכל הפה שלו פנקייק.
אני חושבת שהגעתי ליקום מקביל שום דבר פה לא הגיוני.
״אז הסברת לה כבר את החוקים?״ דוד סטיב שאל והסתכל על ניקולאס שהסתכל עלי ואמר ״בדרך לבית ספר״ וסטיב הינהן ולקח את המפתחות שלו מהמזנון, ״בוא ליאם שאני לא אאחר לעבודה שוב״  הוא אמר ופתח את הדלת ״אני מזהיר אותך דיימונד, בלי שום נשיקות וכאלה שלא קשורות לשינה״ הוא אמר והצביע על ניקולאס שהרים את ידיו כחף מפשע וחייך.
״אני זז, איזבל יש לך חמישה ימים להשלים עכשיו, תעשי את זה היום״ הוא אמר וסגר את הדלת.
״אלוהים הוא כזה רגזני״ טיילר אמר וניקולאס נתן לו מכה בכתף ואמר לו ״דיי כבר יא טמבל״.
״דיי כבר יא טמבל״ טיילר חיכה אותו בקול ציפציף ועשה עם הידיים שלו תנועות חזקות, שני דפוקים..
״טוב אני עף מפה יש לי אימון וניק, תזכור מה יונתן אמר לך על איחורים״ טיילר אמר והזהיר אותו סוגר את הדלת אחריו גם הוא.
״תחליפי לתלבושת בית ספר ונצא״ ניקולאס אמר והתיישב על הספה, ״אני מתחילה היום בתשע, תצא אתה אני יגיע אחר כך״ אמרתי לו מתקדמת לדלת כדי לפתוח אותה בשבילו, מסמנת לו שילך, ״תראי בילבי״ ניקולאס התחיל להגיד ועצר לרגע בזמן שהתחיל להתקדם אל כיווני.
״לא ממש שאלתי אותך אם את רוצה.״ הוא אמר בטון כזה מתנשא וחייך אלי.
״לא ממש אכפת לי אני אגיד לך את האמת״ אמרתי לו ושמתי בתוך הכוס שעל השיש שוקולית.
״לא נראה לי שהבנת אז אני אסביר לך יותר ברור.
או שתלכי עכשיו בעצמך להחליף בגדים לתלבושת בית ספר.
או שאני ארים אותך למעלה בעצמי והלביש אותך, תבחרי״ הוא אמר וחייך אלי במבט ניצחון.
״אתה לא תעז״ אמרתי לו, אבל ידעתי שיש לו אומץ לעשות את זה אז התרחקתי קצת לאחור.
״אני פשוט אספור עד שישים, אם את לא תהיי פה בתלבושת בית ספר עד אז אני יעזור לך קצת״ הוא אמר וחייך אלי.
חתיכת בן זונה.
״אחד״.
״שתיים״.
אני לא מטומטמת עד כדי כך ואני יודעת שהוא באמת יעשה את זה, רצתי למעלה לחדרי ונעלתי את הדלת במנעול המזוין שכבר שבור והתקשרתי אל היחידה שיכולה להוציא אותי מהסיוט הזה, אנה.
״תודה רבה באמת שנזכרת לחזור אלי חתיכת קופה״ אנה אמרה מהצד השני של הטלפון בעצבים.
״אני צריכה עזרה, בואי לקחת אותי מפה״ אמרתי לה בלחץ בזמן שהחלפתי לחצאית של הבית ספר ולפוטר כחול רויאל שגדול עלי באיזה עשר מידות.
״אז אני מבינה שנהנת לישון מחובקת לניק דיימונד״ אנה אמרה וצחקה, ״איך את יודעת?״ שאלתי אותה ״ציפור קטנה שלחה לי תמונה שלך, ממש הזלת עליו ריר״ היא ירדה עלי וצחקה ״חה חה את פשוט קורעת, מה טיילר אמר לך?״
*דפיקה בדלת* ״בילבי עבר שישים שניות אם לא תפתחי לי אני פשוט אפרוץ את הדלת ושנינו יודעים שאני מסוגל״ ניקולאס אמר מהצד השני ואני צחקה ״בבקשה בואי מהר״ התחננתי אל אנה ״אני בחוץ חכי דקה״ אנה אמרה ושמעתי את הדלת של האוטו שלה נסגרת ״אין לי דקה בואי כבר״ צעקתי לה בשקט ״איזבל תפתחי את הדלת המזוינת״ ניקולאס צעק.
פתחתי את הדלת מחייכת אליו הוא פתח את הפה כנראה כדי להגיד לי משהו מעצבן אבל הפעמון שמבשר שמישהו הגיע קטע אותו.
״עם מי דיברת בטלפון?״ ניקולאס שאל והתחיל לרדת במדרגות לכיוון הדלת.
שתקתי.
לא היה לי ממש רצון לדבר איתו.
אני פתחה את הדלת בחוזקה ומשכה לי בשיער ״היי!״ אמרתי לה והיא קטעה אותי עם ידה
״חמישה ימים מזוינים לא שמעתי ממך״ היא צעקה עלי ונתנה לי חיבוק ״מותר לי״ היא חייכה בניצחון.
״היי ניק״ היא אמרה לו, נותנת לו חיבוק קטן.
״עדיין מנסה לשגע את טיי?״ הוא שאל אותה מגחך ״מה אתה חושב?״ היא אמרה לו מצחקקת.
״הוזמנתי כדי להציל איזה גמדה ממפלצת משוגעת״ היא אמרה לו קורצת לי ומחייכת.
ניקולאס הסתכל עלי במבט בוחן, לא החזרתי לו מבט.
״אני מבין.״ הוא אמר ונעמד.
וואו זה היה הרבה יותר קל משחשבתי.
״בן זונה!״ צרחתי עליו בזמן שאני על הרצפה צוחקת.
״תוריד אותי עכשיו ניקולאס אני לא צוחקת איתך״ הוא שם אותי על הכתף שלו לעזאזל איתו.
״אני חושב שלא בילבי״ הוא אמר ושם יד אחת על הגב שלי ואת השנייה על הירך שלי כדי שלא אפול, גלי עונג זרמו בכל גופי.
לקח לי כמה שניות כדי לחזור לפוקוס.
״אני מזהירה אותך ניקולאס! תוריד אותי עכשיו״ צעקתי עליו בשיא הרצינות בזמן שהוא מצחקק לו ואנה מצלמת את המתרחש וצוחקת  ברקע.
״בסדר, אני אוריד אותך״ הוא אמר לי ונשמתי בהקלה ״כשנגיע לאוטו״ הוא אמר וקרץ אל אנה בזמן שפתח את הדלת של הבית.
״אני שונאת אותך״ צעקתי עליו
״לא, אני שונאת את שניכם״ אמרתי.
ניקולאס הוריד אותי כשהגענו אל מחוץ לאוטו שלו מחזיק בידי ״כדי שלא אברח״ ופותח את הדלת, דוחף אותי לבפנים ושם לי חגורה ״אני יודעת לשים בעצמי ניקולאס״ אמרתי לו וגלגלתי עיניים, הוא חייך וסגר את הדלת.
פתחתי את החלון והסתכלתי על אנה שעמדה מחוץ לאוטו בעיניי כלב ואמרתי לה בלי קול ״תעזרי לי״ היא צחקה, גילגלה עיניים והתחילה להתקדם אל האוטו האדום שלה.
״ביי ניק, נתראה בבית ספר״ היא אמרה ונכנסה לאוטו וניקולאס החזיר לה ביי.
ניקולאס נכנס לאוטו, מתניעה אותו.
״איזה באסה שהאוטו שלך בתיקון כי תקעת אותו במכונית שלי אה בלה״ הוא גיחך וקטל אותי, מניאק.
הוא התחיל לנסוע ואני בידיים משולבות הסתכלתי עליו מתכננת את המוות שלו בראשי.
״די להסתכל עלי כאילו הרגתי לך את החתול״ הוא אמר בזמן הרמזור האדום והפנה את המבט אלי.
״ירוק״ אמרתי לו מסננת לו שיסתובב חזרה וייסע כבר וכך הוא עשה.
״בואי הגענו.״ הוא אמר ויצא מהדלת.
יצאתי אחריו, טרקתי את הדלת והתחלתי להתקדם לכיוון הכיתה שלי בלי להודות לו או משהו כזה שלקח אותי וזה.
״נתראה בשמונה בילבי״ גילגל לי עיניים ועשיתי לו אצבע משולשת.
״לא אנחנו לא ניקולאס״ אמרתי לו והוא חייך והלך לכיוון המגרש,שמוק..

****************************************
סורי שהפרק קצר תכתבו לי מה אתן חושבות ותעשו לייק אם אהבתן אוהבת❤️❤️❤️❤️

נגיעה מתוקהWhere stories live. Discover now