נגיעה מתוקה

פרק חמש❤️

היי לכולם לפני שתקראו את הפרקים הבאים בבקשה תקראו את הטריגרים שאני רושמת כי הפרקים הבאים יכולים לזעזע המון אנשים ולא מתאימים לכל אחד.

טריגרים:
*התעללות
*קללות
*אונס
*הטרדות מיניות
*ניסיון התאבדות
*אלימות
*חטיפה
*רצח
*בולי
*פגיעה עצמית
**********************************************************************************

פרק: 5
איזבל

אני וליאם יושבים בחדר שלי על המיטה הגדולה והלבנה שלי עם המיליון כריות, צופים באיזה סדרה שליאם אוהב.
"בלי" ליאם אומר בכזאת מתיקות בזמן ששם את ראשו הקטן והחמוד על רגלי "אמ?" היממתי בקול שקט עצלנית כדי לדבר.
"היום בגן ביקשו מכל אחד מהילדים להביא תמונה של ההורים שלו, אז ביקשתי מדוד סטיב תמונה של אמא ואבא" אוי אלוהים, עצמתי עיניים מנסה לעצור את הדמעות שמאיימות לבוא ובולעת את הרוק, בתקווה שייקל על הכאב בגרון שאני מרגישה עכשיו "הוא נתן לי מכה בלחי" ליאם אמר וירד לו דמעה מהעין "הוא צעק והכריח אותי לומר מאה פעם שהוא אבא שלי ושאמא מתה ממחלה" לא הצלחתי יותר לעצור את הדמעות והן התחילו לבוא במהירות "אני מצטער בלי, לא התכוונתי לגרום לך לבכות" ליאם אמר והשפיל את ראשו "הי הי, תסתכל עלי ליאם" אמרתי והרמתי לו את הראש "זה לא אשמתך" אמרתי וחייכתי אליו, "אתה יודע מה?" חייכתי אליו "יש לי רעיון, אני שנייה באה" אמרתי והלכתי לארון שלי ופתחתי את המגירה השלישית בין זאת של ההלבשה התחתונה לבין זו של הגרביים והוצאתי את הקופסא החומה בת המאה בערך.. "מה זה בלה?" ליאם שאל בקול שקט וצרוד של אחרי בכי.
הנחתי את הקופסא על המיטה ליד הרגליים שלו, "תפתח אותה" ליאם הסתכל עלי במבט שואל "תפתח אותה לוצ'י" ליאם לקח את הקופסא והרים את המכסה חייכתי אליו "זה דוד סטיב?" הוא שאל לא מבין, צחקתי "לא, זה אבא ואמא ביום החתונה שלהם" אמרתי וחייכתי אליו ליאם חייך אלי בחזרה וחיבק אותי, "תודה בלי" חיבקתי אותו בחזרה.
אני שמחה שהוא לא יהיה היחיד שלא אביא תמונה, אבל קצת עצוב לי שעכשיו לא יהיה לי תמונה שלהם, כל שאר התמונות נשרפו ביחד עם הגופות שלהם בגללו.

"ילד בוא כבר, אתה מאחר לשיעור כדורגל שלך" סטיב נכנס לחדר שלי בעצבים ואמר.
ליאם שם מהר את הקופסא מתחת לשמיכה, לקח את התיק שלו ורץ למטה.
סטיב התקרב עלי וחייך, אין לו ריח של אלכוהול או סימן של מחט, הוא לא שיכור ולא מסטול הוא לא יעשה לך כלום איזבל תנשמי, "את" הוא אמר ותקע לי אצבע בחזה "תביא לי את המפתחות לחדר שלך"הוא אמר בחיוך זדוני ואני הסתכלתי אליו לא מבינה נה הוא עוד רוצה ממני "עכשיו" הוא צעק וסגר את הדלת ששנינו בפנים לבד,בלעתי רוק מפחדת ממה שיעשה לי.
"קומי כבר להביא לי!" הוא צעק קמתי בזהירות פונה לכיוון השידה שלי ופותחת את המגירה השנייה שלי מרגישה אותו מסתכל לי על הגוף, שופט ובוחן אותו, יש לי להקיא.
הוצאתי את המפתחות והבאתי לו ליד, "יופי" הוא אמר מחייך אלי, מלטף לי את הלחי ואני מזיזה אותה לצד, הוא דוחף אותי ומפיל אותי למיטה ועולה מעלי.
אני עוצמת עיניים ומתפללת בלב שילך מפה,אבל הוא לא הולך,אני מתפללת שמישהו יכנס בדלת והוא יהיה חייב לזוז, אבל אף אחד לא נכנס והוא עדיין מעלי תופס לי בידיים שלי ביד אחת שלו ובשנייה מזיז לי את הצוואר הצידה כדי שתהיה לו גישה אל הנקודה שהוא אוהב בצוואר שלי, מזיז את השיער שלי ומתחיל ללקק את המקום "בבקשה תפסיק" אני מתחננת עליו והדמעות מתחילות לרדת, אני לא מצליחה לעצור אותם.
הוא גונח ואני חושבת שאני הולכת להקיא, הוא תופס לי בצוואר ואני לא מצליחה לנשום "בב.. בבקשה ס.. סטי..ב" הוא מצקצק בלשונו "תקראי לי אבא" הדמעות לא מפסיקות לרדת "בסדר,א.. אבא" הוא מחייך "תגידי את זה שוב" "אבא" הוא גונח וקם מעלי ,לוקח מהמיטה את המפתחות ויוצא מהחדר.
הוא נועל את הדלת בזמן שאני בפנים.
אני רצה לאסלה מקיאה צורחת ובוכה לא יודעת מה לעשות עם עצמי.
אני קמה מהרצפה ומסתכלת במראה, מזיזה את השיער ורואה את הסימן האדום שנהיה לי והולכת להקיא שוב..
**********************************************
אני יודעת שלא הייתי פעילה הרבה זמן ושהפרק קצר אבל אני ממש עמוסה בלימודים והפרק היה ממש קשה לכתיבה ולא יכולתי להמשיך אותו חשוב לציין שאני בכיתי בזמן שכתבתי אותו מצטערת אם אתם מכירים את ההרגשה ושתדעי שאתם תמיד יכולים לדבר איתי❤️
אם אהבתם אני אשמח שתעשו לי כוכב לפרק ותרשמו בתגובות מה חשבתם תודה ולילה טוב