לברוח מהגורל

פרולוג

פרנקי בת 18
שכבתי על המיטה וקראתי את "גאווה ודעה קדומה" בפעם המאה בערך, הייתי מאוהבת בספר הזה. חלמתי למצוא אהבה כמו אליזבת' ומר דרסי, הם היו שונאים לאוהבים כל כך מושלמים ותהיתי מה יקרה לאהבה שלי. אבל עמוק בתוכי ידעתי שהכל בגדר החלום וזה רק עניין של זמן עד שאבא ימצא לי את השידוך המושלם בעיניו, כן הייתי רק נכס יקר בשבילו, בתור דון(חבר בכיר במאפיה) ואח של הסגן הקאפו, לאבי הייתה חשובה התדמית אבל בעיקר הכח.

לאחי הגדול דנטה היה יותר מזל מאשר לאחותי הקטנה איזבלה ולי, הוא היה יכול לבחור אם הוא יתחתן אבל אנחנו הבנות היינו צריכות לציית, בעיקר להתפלל שהשידוך לא יהיה מכוער או זקן ואני התפללתי שהוא לא יהיה רוצח אכזר, כי העולם שלתוכו נולדתי היה צמא לדם, המאפיה האיטלקית ידעה רק אכזריות וכאב, כח ושליטה ואני סלדתי מהחיים האלה, חלמתי להיות חופשיה ומשוחררת מכל המנהגים הפרימיטיביים האלה, חלמתי להיות מאוהבת ונאהבת אבל הכל היה באמת בגדר החלום אז הסתפקתי בספרים.
המשכתי לקרוא כשהדלת של החדר שלי נפתחה בעוצמה ואחותי איזי נכנסה בסערה ומיהרה לסגור את הדלת.

"שלום לך, את לא אמורה להיות בחדר שלך?" הרמתי את השמיכה שכיסתה אותי והנחתי את הספר על השידה.

איזי מיהרה לשבת על המיטה וראיתי שהיא לחוצה, היא הייתה צעירה ממני בשנה בלבד והיינו בלתי נפרדות עד שאבי החליט שאנחנו יותר מדי מפונקות וצריכות להיות בחדרים נפרדים.

"אל תדאגי, אבא היקר שלנו הרשה לי לצאת מהחדר, אנחנו צריכות להתארגן" היא קמה מהמיטה שלי והלכה לפתוח את הארון בגדים, קמתי והלכתי אחריה "להתארגן? על מה את מדברת" אבל בתוך תוכי ידעתי איזה יום הגיע והפחד הכה בי.

"לא שמעת? משפחת דה-לוקה מגיעים לארוחת הערב, הולכים לבחור לך חתן" היא ירקה את המילים שלא רציתי לשמוע, "הינה שמלה מושלמת שאבא ירשה לך ללבוש כדי להרשים את האורחים שלנו".

היא הניחה שמלה סטרפלס שחורה ארוכה על המיטה שלי ולידם שמה עקבים שחורים עם רצועות דקות, נגעתי בבד השמלה והרגשתי שאני תכף מקיאה את הארוחה שאכלתי לפני כמה שעות.

"איזי את בטוחה?" ידעתי את האמת אבל שוב ניסיתי להכחיש את היום הזה. איזי הדליקה את מסלסל השיער והזיזה את הכיסא כדי שאוכל לשבת "בטוחה כשמש, הלכתי לספרייה כשראיתי את אבא.הוא נכנס עם הקאפו דה-לוקה למשרד שלו" היא סירקה את השיער שלי והתחילה לסלסל את השיער הבלונידני שלי לגלים עדינים.

"אל תגידי לי שניסית לצותת" הסתכלתי עליה במראה וראיתי אותה מחייכת "נו ברור, מה חשבת שאני אחמיץ הזדמנות לאכזב את אבא היקר שלנו? שמעתי ממש קצת עד שאבא תפס אותי על חם" ראיתי את הכעס בעיניים שלה, איזי הייתה חמת מזג בהרבה ממני ואבא היה הרבה יותר קשוח איתה מאשר איתי אבל ידעתי שאף אחד לא יוכל לשבור את הרוח של אחותי.