בתור מישהי שאהבה להיות במים ולשחות , אני מתחילה לשנוא את הנושא.
הגל העצום מכה בנו וכל הסירה מתהפכת, אני תופסת הכי חזק שאני יכולה בריידר כשנינו נופלים לתוך המים הקרים, אני בקושי מצליחה לראות משהו, כל המים חשוכים בגלל הגשם והסערה שיש מעלינו.
גל נוסף מכה את הסירה כשאנחנו בתוך המים, הגוף שלי מאבד שליטה ואני מתנתקת מריידר בלית ברירה.
אני מרגישה כמו בובה שמשחקים בה וזורקים אותה מצד לצד, אני מנסה לעלות את עצמי למעלה, החבל שריידר קשר לרגל שלי עוזר לי למשוך את עצמי בכח שנוטר בי.
כשאני סוף סוף מוציאה את הראש מעל המים, הרוח הקפואה מכה בפניי והעיניים שלי שורפות.
הראייה שלי מעט מטושטשת אבל אני בכל זאת מצליחה להגיע קרוב לסירה, אני תופסת את הסירה ומסתובבת מחפשת את ריידר.
הכל שומם פרט לגשם ממשיך לרדת כמו מטר, ברק ענק מופיע בשמיים ורעם חזק מרעיד את הלב שלי.
מגיל קטן אני שונאת ברקים, הם מזכירים לי את הלילות שבהם אבא צועק על אמא ומכה אותה.
הוא לא ידע שהתעוררתי בלילות מהזעקות של אמא, הוא לא ידע שבפעם הראשונה הייתי בסך הכל בת שמונה כשלא הבנתי את מהות הרעש ויצאתי מהחדר עד שהגעתי לחדר הישיבות וראיתי את אמא על הריצפה רועדת מבכי, אבא היה שיכור וצעק עליה מילים שבתור ילדה לא הבנתי אבל ככל שעבר הזמן הבנתי את המשמעות, הוא גינה אותה בוגדת וזונה.
אני זוכרת איך ההסתכלות שלי עליו השתנתה מאותו הרגע, ואם השנים הרגשתי את הצורך להתרחק ממנו כמה שרק אפשר והיום אני מבינה שהתחושות שלי היו נכונות.
אמא אומנם ברחה מהשידוך שלה אבל היא עשתה את זה מאהבה ואבא? הוא ניצל אותה, כמו כל הגברים בעולם. כמו שאנטוניו רוצה לנצל אותי, כמו גבריאל וכמו ריידר..
השם שלו מחזיר אותי למציאות, אני שוחה מסביב לסירה אבל אין זכר לריידר.
אני חוזרת לאיפה שהחבל קשור ורואה את החבל שלו מתוח לתוך המים, אני ממהרת לצלול ומנסה להסדיר את הראייה שלי, הכל כל כך חשוך.
אני אוחזת חזק בחבל שלו ומנסה למשוך אבל נכשלת בתוך שניה, הכפות ידיים שלי נחתכות מהניסיון למשוך את החבל.
אני יודעת שאין לי ברירה אלא לצלול למטה, לרגע אני חושבת להשאיר אותו שם.
הוא אשם שאני כאן, הוא החוטף שלי, המפלצת שאני בורחת ממנה אז למה אני לא מסוגלת?
אני לוקחת נשימה עמוקה רגע לפני שאני צוללת אל החושך, אל המפלצת שלי.
היד שלי אוחז בחבל ואני צוללת הכי מהר שאני יכולה, אני לא מצליחה לראות משהו אבל אז אני מרגישה שאני נוגעת במשהו מוצק.
הגוף של ריידר רפוי אבל הרגל שלו עדיין קשורה לחבל, אני נוגעת בצוואר שלו מנסה למצוא דופק.
הגוף שלו כל כך קר, אחרי שניה אני מרגישה פעימות חלשות, שיט.
YOU ARE READING
לברוח מהגורל
Storie d'amoreפרנקי נולדה לעולם של כאב ודם היא לא בחרה בזה אבל כשאבא שלה משדך אותה לגבר אכזר היא מחליטה לקחת את הגורל לחיים שלי גם אם המחיר לכך הוא לשלב כח עם האויב. איך אומרים? האויב של האויב שלי הוא חבר? טריגרים: תכנים מיניים רצח דם חטיפה הטרדה מינית התקפי חרדה...
