בגיל ארבע

פרק 2

לוקאס:
היא בעטה לי בביצים ,צרחה עלי לעוף החוצה וסגרה לי את הדלת בפנים.
איזה חוצפה.
זה הפאקינג בית שלי, מי נראה לה שהיא בכלל?
מה הבעיה איתה?
אחרי כמה דקות שאני מתקפל מכאבים מחוץ לחדר שלה היא יוצאת החוצה לבושה בשמלה צמודה.
היא עושה לי בכוונה.
היא ראתה אותי שוכב על הרצפה,ואת הזין שלי שבור.
אני ידעתי שהיא תהרוס לי את החיים!
מחר יש בית ספר ואם היא חושבת שאני עומד להיות הבייביסיטר שלה היא טועה ובגדול.
בזמן שאני מתקפל מכאבים על הרצפה ההורים שלי צועקים לי לבוא לאכול את ארוחת הצהריים כבר.
אחרי כמה דקות של כאבים אני הצלחתי לקום ולרדת לאכול.
אני ירדתי ואני רואה את הורי יחד עם הנועה הזאת יושבים בשולחן אוכל ואוכלים את הארוחה, בלעדיי!
״אמא לא הבנתי מה קורה פה, אני אמרתי שאני עוד שנייה יורד״ אמרתי בטון כועס ותוקפני.
״סליחה מותק לא שמענו ונועה אמרה שאתה לא רעב..״ אמרה אימי כשמזגה לי תוך כדי אוכל לצלחת
כלבה מזדיינת אמרתי לעצמי בראש ותוך כדי לקחתי את הצלחת והתייבשתי לאכול..
בסוף הארוחה הלכתי להתקלח ועל הפרנציפ לגמור לנועה את כל המים החמים
נועה הלכה לחדרה והתקשרה למישהי..
המקלחת שלי הייתה צמודה לחדר שלה אז לפני שהתקלחתי הקשבתי לה לשיחה..

נועה:
״וואי תקשיב הילד הזה חי בסרט ברמות, הוא פשוט מגעיל״ דיברתי עם הבן זוג שלי בטלפון ואמרתי לו את כל זה
״נועה תזהרי, אם הוא עושה לך משהו אני בא בטיסה ישר אלי..״ששששש השתקתי אותו..
שמעתי את לוקאס מאזין לי מהדלת של המקלחת..
איך גיליתי אתם שואלים?
הוא כל שנייה עשה דפיקות קטנות כאלה על הדלת.
״אני עוד שנייה חוזרת אלייך״ אמרתי לעידו, הבן זוג שלי
הלכתי בשקט לדלת ופתחתי אותה בזמן שהוא נשען עליה..
פתחתי את הדלת והוא נפל ישירות עליי לתוך החדר שלי.
הוא היה רק עם בוקסר
אני שומעת קולות מהטלפון שלי
״נועה? נועה הכל טוב שם?״ זה היה עידו, מסתבר שלא ניתקתי והוא שמע הכל.
פאק. אמרתי והתכווצתי
״עוף ממני״ צעקתי על לוקאס
״וואו איזי אני לא זה שפתח את הדלת ובזכותו כל זה קרה״
זאת את אשמה״ גיחכתי
״אתה לא אמור להקשיב לשיחות שלא שלך״
״אני..לא.. הקשבתי.. אני פשוט בדיוק... באתי לקחת את המכנס, הוא נפל לי ליד הדלת.״
הוא סגר את הדלת של המקלחת ונכנס להתקלח
אני בינתיים קראתי ספר..
והוא יוצא מהמקלחת ישר לחדר שלי ומתחיל להגיד לי שאני חנונית..
״איכס מה את קוראת ספרים?״ צחק עליי
״לפחות זה יותר מעניין מלראות את הזין שלך מרוח לי על הפרצוף כי הקשבת לי לשיחה״ צחקתי עליו בחזרה
״זה קרה בגללך״ הוא צעק עליי במבוכה
״וואי עוף לי מהחדר״ התעצבנתי עליו, מי הוא חושב שהוא בכלל?
״הוא הלך סוף סוף״ אמרתי לחברתי שהייתה איתי בשיחה בזמן שכל זה קרה..
״וואי אחותי, הכנסת לו בראש, נראה אם הוא עוד פעם יתעסק איתך.״ אמרה חברתי בקול גאה.
״וואי אני עייפה אני חייבת ללכת לישון, נדבר מחר.״ אמרתי וישר ניתקתי.
שנייה אחרי זה דפיקות בדלת נשמעו
אמרתי לעצמי, זה לא יכול להיות לוקאס הוא אפילו לא דופק, מי זה יכול להיות?
זאת הייתה אימו של לוקאס, פאק, כנראה הערתי אותה.
״הי...״
״את ולוקאס למטה עכשיו!״ אמרה לי והייתה תוקפנית מאוד

לוקאס:
אני פותח את הדלת של המקלחת לדלת של החדר שלה כדי להגיד לה להנמיך..
ואז אני רואה אותה קוראת ספר..
במילה אחת, איכס.
מה זה הדבר הדוחה הזה?
יותר מידי מילים, יותר מידי מידע, מה אני אמור לעשות אם דבר כזה בכלל?
מסתבר שאמרתי משהו שלא הייתי צריך להגיד וגיליתי את עצמי מחוץ לחדרה של נועה..
הלכתי לחדרי..
לא עיניין אותי שהיא כועסת עליי
אבל אז אני שומע דפיקות בדלת.
זאת הייתה אימי.
״אתה ונועה למטה עכשיו!״ אמרה בכל תוקפני
״וואו לא צריך להיות עצבנית כל כך תרגעי״ ניסיתי להרגיע אותה
וירדתי עם ידיים מורמות
נועה חיכתה לנו למטה כבר..
איך היא תמיד מגיעה לפני?
התיישבתי בשולחן ממול נועה ואימי באמצע.
״תפסיקו להתנהג כמו ילדים קטנים״ נהמה עלינו
״אתם חושבים שלא שמענו את הריבים שלכם מהחדר שלנו? אתם לא יכולים להסתדר פעם אחת?״ צעקה עלינו
״לוקאס, אתה מחר לוקח את נועה לסיור בכל הבית ספר ולא שאלתי אם אתה רוצה או לא״
״ואת...פשוט... לכי איתו״היא דיברה איתה בקול רגוע, כאילו אני האשם בכל הסיטואציה הזאת.
״לא הבנתי מה עשיתי שאת כועסת עליי ועליה לא?״ נהמתי עליה
״נועה אף פעם לא פגעה בזבוב, ברור שאתה האשם.״אמרה לי תוך כדי שגילגלתי לה עיניים.
״אני עולה לישון, לילה טוב אמא, לילה טוב ילדה״ צחקתי עליה
״לילה טוב, ילד״ חיכתה אותי
״נראה לי שאני גם עולה להתקלח ואז לישון,לילה טוב איזבל״
״לילה טוב ילדים״ אימי אמרה לנו
יום למחרת..

*סליחה שהפרק קצר אבל תחכו למחררר*