בגיל ארבע

פרק 22

נועה:
אנחנו יצאנו מהמונית ואני הייתי עצבנית על לוקאס שבכלל לא דיבר איתי על זה שקאי יהיה שם.
הלכתי לספסל מאחוריי המגרש וחייגתי לקלואי, לפני שהספקתי להתקשר ראיתי אותה רצה אליי.
כנראה לוקאס הספיק להתקשר אליה לפניי...
״נועה..״ היא התכופפה על ברכיה ושלחה אליי חיוך עצוב ״מה קרה לך?״ היא שאלה ושמה את ידיה על ברכיי.
התחלתי להסביר לה למה אני לא רוצה ללכת למגרש.. וגם על קאי..
״אני הולכת לתת לבן זונה הזה מכות!״ היא התעצבה וקמה על רגליה.
״לא, זה בסדר״ תפסתי אותה בידיה וחייכתי אליה שדמעה ירדה מעייניי.
קלואי נאנחה והסתכלה על קאי במגרש בשנאה, אבל לבסוף התיישבה לידי ושמה את ידה על עורפי.
״בואי.״ קלואי נאמדה והושיטה לי יד.
״את תיקחי אותי הביתה?״ הרמתי את ראשי והסתכלתי אליה בעצב.
״נראה לך? את עכשיו באה איתי למגרש ואנחנו נראה לקאי מה זה!״ היא התלהבה ומשכה בידי כדי שאקום.
היא משכה אותי לשירותיי בנות ואמרה ״טוב..בואי נסדר אותך.״ היא לקחה את החולצה שלי והורידה לי אותה עד שראו לי את החזיה ואת הציצי.
אחריי זה היא הוציאה מהתיק שלה נרתיק קטן עם איפור וסידרה את המייקאפ שלי.
״קלואי אני לא חושבת שזה נחו..״ הבטתי בעצמי במראה ונראיתי כמו זונה.
את זונה ואת שרמוטה לכי תמצצי לאחותך, אה שכחתי, היא מתה. ככה הבנות מבית ספר הקודם אמרו לי
״שששש״ השתיקה אותי קלואי וסובבה אותי בחזרה אליה. ״את נראית מדהים״ היא התלהבה ומחאה כפיים.
״עכשיו בואי, כשקאי יראה אותך הוא ירצה למות!״ היא צעקה וחיבקה אותי.
היא דחפה אותי מהשירותים וכשיצאנו לא ראינו את הבנים בחוץ.
״את חושבת שהתחיל המשח?״ היא שאלה ונעמדה במקום.
״אני לא יודעת אבל בואי נלך לבדוק״ עניתי והלכנו למגרש.
בדיוק שהגענו השופט שרק, לוקאס היה מרוכז במשחק כך שלא הבחין בי שנכנסתי בשער.
הסתכלתי על עצמי דרך המצלמה של הטלפון ולא הרגשתי טוב עם איך שאני נראית..החולצה..
״קלואי את יכולה לסדר לי את החולצה בבקשה? רק טיפה תרימי אותה עם את רוצה שאני אשאר ככה״ ביקשתי והחזקתי בידיה.
״אבל את מהממת ככה״ היא ענתה והסתכלה עליי.
או יותר נכון על הציצי שלי
״קלואי!״ התעצבנתי וכיסיתי את עצמי עם כף ידי.
״נועה הציצים שלך לוהטים״ היא חייכה והורידה את ידי מהחולצה.
אלוהים תן לי כוח.
״תודה קלואי״ חייכתי אליה ועם מבט של ״סתמי כבר״
התיישבתי בכיסא מאחוריי והסתכלתי על המשחק אימון הזה שלהם.
לאחר כמה דקות אני רואה את קאי רץ אל תוך הרגליים של לוקאס.
בן זונה
לוקאס לא נפל על הריצפה אבל האידיוט שנכנס בו כן
קמתי על רגליי בבהלה ורצתי אל המגרש.
ללוקאס.
כשהגעתי אליו הודעתי לו שאני הולכת לדבר עם המאמן.
רצתי לכיוון המאמן שליווה את קאי יחד עם אחד מחבריי הקבוצה של לוקאס ואלכס.
״סליחה?״ הקשתי על גבו עם אצבעותיי.
הוא הסתובב להביט בי ואמר לבחורים להמשיך לכיוון הספסל.
״אני לא רוצה לעשות בעיות אני רק רוצה להגיד שראיתי מהספסל שם״ הצבעתי על הספסל ואז המשכתי ״שקאי הוא זה שנדחף לרגליים של לוק.״ הסברתי לקחתי נשימה והמשכתי ״לוק לא אשם, אני אומרת לך״ הרמתי את סנטרי להביט בו וקיוויתי שיאמין לי.
״אני מבין שאת רוצה להגן על חבר שלך אבל לוקאס אשם, אני ראיתי מה קרה, אני לא רק המאמן פה אני גם השופט.״ הוא ענה והסתובב חזרה לכיוון הבחורים.
רצתי להעמיד מולו וחסמתי לו את הדרך ״אתה סתם מפגר אתה אפילו לא ראית מה קרה!״ צעקתי והצבעתי על קאי.
״אני השופט, אני קובע, אם את לא רוצה שיעיפו את חבר שלך מהנבחרת כדי שתסתמי את הפה!״ הוא איים והתכוון ללכת, לא זזתי. לא היה אכפת לי מה הוא אמר.
״איזה מין שופט אתה?״ צעקתי ועצרתי אותו מללכת
שוב
״המשחק הזה פאקינג מכור״ התעצבנתי, עצרתי לרגע לראות מה הוא יגיד, אבל לא אמר כלום, ולא רק, הוא גם לא זז. אז המשכתי לדבר. ״זה הכל בגלל שהוא חדש, נכון?״ שאלתי ״אתה מגן עליו כי הוא חדש.״ הפעם עניתי לעצמי את התשובה שהוא ידע שהיא נכונה אבל לא רצה לענות עליה.
הצבעתי על קאי וניגשתי אליו.
הצבעתי על רגל ימין שלו ואמרתי ״זה לא היה ברגל שמאל?״ הסתכלתי על המאמן שהסתכל על הרגל של קאי.
הרגל שלו הייתה מונחת על הספסל עם שקית אפונה עליה. ״במגרש הוא החזיק את רגל שמאל, למה פה הוא מחזיק את ימין?״ שילבתי את ידיי והסתכלתי על שקית האפונה שעוד שנייה בעטתי מהרגל שלו.
״אני יודעת שזה מכור,״ עניתי ״או שאתה סתם דפוק.״ גלגלתי עיניים הסתובבתי והלכתי משם.
כשהגעתי ללוקאס ואלכס ראיתי שהם צוחקים ואני לא יודעת אם זה על קאי, על המאמן, או על זה שאני נראית כמו זונה.
״וואי אחותי את ממש נכנסת בו״ קלואי חייכה ושמה את מרפק ימין שלה על כתפי.
״מה עובר לך על החולצה?״ אלכס גיחך והצביעה על גופי.
תודה קלואי
״תסתום זה ממש יפה״ ענתה קלואי ונראתה שנעלבה.
״כן, קלואי ניסתה עליי משהו חדש.״חייכתי לאלכס ואז הפניתי את מבטי לקלואי במבט של ״את הולכת למות עוד שלוש שניות.״
״קלואי את חייבת להפסיק לעשות את זה, זה נורא״ לעג לה אלכס
״אני אהרוג אותך!״ היא צחקקה ורדפה אחריי אלכס בכל במגרש.
כשאני ולוקאס נשארנו לבד הייתה בינינו שתיקה של כמה שניות עד שלוקאס ניסה לפתח שיחה.
״אז..מה קרה?״ איזה יופי של ניסיון..
״סתם.. אני חושבת שמה שקרה ביני לבין קאי לא צריך להיות קשור אלייך עם הוא עצבני עליי זה קשור רק אליי ולא צריך לערב אותך בזה אז התעצבנתי..״ הסברתי ושילבתי את אצבעותיי מאחוריי גבי.
״זה לא נראה כאילו התעצבנת,״ הוא צחקק ״את כמעט הרעדת את כל הבחורים שישבו על הספסל.״ הוסיף
״בסדר..״ עניתי ״מגיע להם״
הוא צחק.
הצחוק שלו היה פשוט..מושלם
כמוהו.
החיוך שלו היה כזה יפייפה..
״את צריכה לסדר את החולצה״ הוא הצביעה על חולצתי אחריי שסיים לצחוק והחזיר אותי להווה מהמחשבות שלי.
״אה, נכון. כן אני יודעת.״ עניתי וניסיתי להעלות את החולצה.
״פשוט קלואי קצת..״
״הגזימה?״ הוא השלים אותי וחייך. ״היא עוד רוצה להיות מעצבת אופנה.״ ענה והביט בקלואי שתפסה את אלכס ותפיסה עליו כמו קופיף.
״הי, זה לא יפה, היא צריכה להשתפר אבל היא תצליח״ עניתי ונעלבתי בשבילה.
״אני בטוח שהיא תצליח, אבל דרושים אימונים.״ הוא הנהן וחייך חיוך כאילו הוא בא לצחוק שוב.
חייכתי אליו והסתכלנו כמה רגעים אחר לשני בעיניים מבלי לומר מילה.
״טוב אני צריך לחזור לבחורים לראות אם ממשיכים את המשחק או שאני אחזיר אותך הביתה.״ אמר והלך לבחורים.
״אם יש לך עוד משחק אני אחזור עם קלואי״ צעקתי לו והסתובבתי ללכת כשרק הראש שלי הופנה ללוקאס.
הוא סימן לי עם האגודלים ונתן כיף לאחד מהבחורים שם.