בגיל ארבע

פרק 10

לוקאס:
הלכנו לאכול.
אבל שתי המטורללות היו איתנו שוב פעם במעלית.
איך דווקא הן?
״תתעלמי מהן״ לחשתי לנועה אחרי כל הפרצופים שהזונות האלה עשו לה.
איך שיצאנו מהמעלית חיכה שם בחור גבוה עם שיער שחור.
הג׳ינג׳ית שהיא הנורמלית מבין שתיהן הלכה למסדרון והבלונדינית..
אותו בחור והיא התחילו להתמזמז לנו בפרצוף.
הוא מצץ לה את כל הפנים.
הלשון שלו נכנסה כל כך עמוק לפה שלה שהיא יכלה לבלוע אותה.
בזמן שכל הלשון שלו בתוך הגרון שלה היא הרימה עליי ועל נועה אצבע משולשת והסתכלה עליי בזמן שהם מוצצים אחד לשני את הפרצוף.
״איכס למה סרט פורנו זה הדבר הראשון שאני צריכה לראות על הבוקר?״ נועה אמרה והסתכלה על הבלונדה בפרצוף נגעל
״עזבי את המטורללת הזאת״ הסתכלתי גם בפרצוף נגעל. ״בואי נלך לאכול״ סובבתי אותה שתסתכל עליי ולא על הגועל שם ואמרתי.
״אוקיי,בוא נלך.״ חייכה נועה ומשכה בידי כדי שאבוא איתה לחדר אוכל.
&&&
״תקשיב..״ אמרה נועה אחרי רבע שעה כשלקחנו כבר את האוכל והתיישבנו בשולחן כדי להתחיל לאכול.
״אני ממש מצטערת על מה שקרה אתמול..זה..זה לא היה אמור לצאת ככה..״ אמרה ושיחקה עם האוכל יחד עם המזלג.
״הכל טוב.״ מיהרתי להגיד לפני ששוב פעם תתחיל שיחה מביכה..
״לא לא הכל לא טו..״קטעתי אותה לפני שהיא תתחיל להאשים את עצמה
״נועה..״ אמרתי
״הכל טוב זה היה שטויות״ הסברתי לה
״בטוח?״
״בטוח.״
היא חייכה אליי, היא כל הזמן מחייכת.
אלוהים אדירים החיוך שלה כל כך מושך
היא כזאת מושלמת
״הי נועה״ מישהו קרא בשמה בזמן שהיא באה לתת ביס באוכל שהחזיקה.
לא עוד פעם..
זה היה הקאי הזה.
מה הוא עושה פה?
הוא התקרב לשולחן שלנו ואמר..
״מה אתם עושים פה?״
״אוכלים״ עניתי בעוקצנות כדי שישחרר אותנו כבר
״כן טוב..בכל מקרה רציתי לשאול אותך אם את רוצה לבוא איתי למסעדה בערב אם זה מוצאת חן בעינייך פשוט היום היה לי אימון רק בבוקר וכל הצהריים והערב שחררו אותנו לעשות מה שאנחנו רוצים״אמר קאי והסב את מלוא תשומת הלב אל נועה
״אה..״ נועה הסתכלה עליי וסימנתי לה אם הראש שלא.
״אני יודע שאתה לא מת עליי אבל זה לא זכותך להגיד לנועה מה לעשות ומה לא״ קאי אמר ובאותה שנייה חטפתי את כל העצבים שלי עליו
״תקשיב לי טוב חתיכת בן זונה, אם אתה לא לוקח עכשיו את הביצים שלך ועף מהשולחן שלנו אני אקח אותך מהביצים שלך בעצמי שמעת?״ ואז אתיישבתי ונרגעתי
״לוקאס!״ צעקה נועה ומשכה אותי מהיד למחוץ לחדר אוכל.
״מה זה היה עכשיו?״ צעקה ״מה קורה לך?״ הוסיפה
״אה..אני..״
״אתה יודע מה, קאי צודק. אתה ממש לא מחליט עליי ואני לא אתן לך להרוס לי, עד שסוף סוף מישהו חוץ מעידו שאחותו שידכה לי הוא הילד שבאמת התחיל איתי. אתה לא מבין את זה כי את פופולרי בית ספר ולא מכיר את התחושה של להיות בצד״
או מה את אומרת.
איך שנכנסת אלינו הביתה אני כל הזמן בצד שזה מדובר בעיניינים משפחתיים
״אז לכי, לכי איתו ותראי מה הוא רוצה, אם קורה משהו..את לא מתקשרת אליי.״ אמרתי ועליתי בחזרה לחדר.

נועה:
עד שסוף סוף מישהו התחיל איתי הוא בא והורס לי.
מה הבעיה שלו?
גם לו יש חברה.
מה אסור שלי יהיה חבר?
מה הוא אח שלי הגדול?
אח שלי עדיין ישן
את מטומטמת שאמרת את זה?
״לוקאס חכה.״ רצתי אליו ונגעתי בכתיפו
הוא הסתובב אליי.
אבל היה נראה שלא אכפת לו מה יש לי להגיד.
היה כמה דקות של שתיקה בינינו אבל אז החלטתי שאני אגיד לו משהו כדי שאני אשבור את השתיקה המביכה הזאת שנוצרה בינינו.
״תקשיב..״
״אני רוצה לתת לו הזדמנות..״ הוספתי ומשכתי בכתפיי
״אני לא רוצה לריב..״ אמרתי ושחררתי את היד שלי משלו. ״אתה יכול בבקשה לכבד את זה?״ שאלתי כי לא רציתי לריב..
הוא פה בשבילי
פאקינג בשבילי.
״אני מעריכה את זה שאתה מנסה להגן עליי..אבל אני ילדה גדולה..״
״את בטוחה?״ הוא מלמל לעצמו
התעלמתי ממה שהוא אמר.
נועה למה את עושה לו את זה?
הוא דואג לך
״אוקיי בוא נעשה דבר כזה.״ אמרתי וחייכתי
״אני אלך איתו למסעדה בערב ואז אני אחליט מה יקרה.״ הוספתי
״אני אספר לך הכל, מבטיחה.״
״טוב״ הוא ענה ישר אחרי שסיימתי את המשפט
״טוב? אתה בטוח?״ שאלתי שוב וקימטתי את מצחי
״כן, אני בטוח״ ענה וחייך
הוא התקדם כמה צעדים קדימה ואז הסתובב אליי שוב ואמר..
״את באה או לא?״ והמשיך להתקדם
ישר חייכתי וצעקתי לו ״חכה לי״.
רצתי לעברו ואחרי כמה שניות כבר התעייפתי אז המשכתי ללכת.
ניסיתי להדביק את הקצב שלו אבל הוא היה מהיר מיד
״חכה לי, לוקאס!״ צחקתי והתנשפתי כאילו רצתי מרתון.
הוא הסתובב אליי חייך והתקדם אליי.
כשראיתי אותו מתקדם אליי עצרתי במקום.
הוא התקרב אליי וחייך.
הרים אותי על ידו והלך יחד איתי.
״לא ביקשתי שתרים אותי, רק שתחכה לי״ שילבתי את ידיי זו בזו והנחתי את כל משקל גופי על ידו.
״כן אבל אם הייתי מחכה לך היינו מגיעים בערב לחדר״ צחקק לוקאס והמשיך להתקדם איתי על ידיו.
״מה שתגיד, שוויצר, זה לא אשמתי שהצעדים שלי קטנים. כל צעד שלך זה ארבע שלי.״ לעגתי לו
״זה למה אני מרים אותך טיפשונת״ המשיך לרדת עליי
״טוב אז..״ ניסיתי לפתח שיחה אחרת ושהוא יפסיק לרדת עליי
״אז..״ הוא חיכה אותי
״מתי חגגת 17?״ שאלתי והסתכלתי עליו
״לפני חודשיים, מתי את חגגת 15?״
פאק
״אני עוד כמה ימים בת 16״ עניתי
״אה באמת?״ הסתכל עליי ועצר מקום
״כן..זה לא משנה״ הסברתי והסטתי את מבטי ממנו.
״למה? קרה משהו? מישהו עשה לך משהו? תגידי לי מי זה! אני אשבור לו את הביצים!״ אמר והוריד אותי לרצפה בזמן שהוא אוחז בכתפיי
״לא לא, זה לא זה..״ עניתי
״פשוט אף פעם להורים שלי לא היה כסף לעשות לי יום הולדת וכזה.. הם תמיד קנו לי דברים פשוטים כאלה ליום הולדת.. אף פעם לא חגגתי אם חברים ממש..אבל אני עדיין הערכתי את ההורים שלי, הם עשו בשבילי מה שהם יכלו,אמא שלי הייתה רופאה. לאבא שלי לא הייתה עבודה קבועה.. אני תמיד רציתי להיות כמו אמא שלי, להיות רופאה. להציל חיים של אנשים.״ הסברתי
״וואו, אני לא יודע מה להגיד..״ כי גם לוקאס והסתכל לצדדים
״אתה לא חייב..פשוט בוא נשכח שאמרתי לך, טוב?״ לקחתי את ידי ושמתי על הפנים שלו כדי שיסב את תשומת ליבו אליי
״אבל..ששש״ קטעתי אותו
״שוב אבל..אני באמת בסדר, אני פשוט אעבור גם את היום הולדת הזאת וזהו.״ התנשמתי בקול וחייכתי
המשכתי ללכת ולקחתי את לוקאס מהיד שלו.