בגיל ארבע

פרק 30

נועה:
יצאתי בריצה מהאולם, לא שמתי לב אפילו לאן רצתי.
היה רק מקום אחד שרציתי להיות בו עכשיו, ולשם הלכתי.
טיפסתי עד לפסגה של הצוק ונעמדתי בקצה, הבטתי על המים מתחתיי ועיניי התמלאו דמעות.
״אני מצטערת!״ צעקתי והתיישבתי על הקצה, ״אני מצטערת שלא באתי בזמן לעצור אותך, אני צריכה אותך איתי. אני אוהבת אותך.״ צעקתי לה חנוקה מדמעות ושפתיי רעדו.
״נועה?״ לוקאס התקדם לעברי בצעדים איטיים ואמר.
״לוק?״ לחשתי לו בחזרה והסתובבתי להביט בו ״לוק זה אתה?״ שאלתי והתקדמתי כמה צעדים כדי לוודא שאני לא מדמיינת ולוקאס באמת מצא אותי כאן.
״נועה!״ הוא צעק לי ועצר במקומו להביט בי.
רצתי לכיוונו והדמעות לא הפסיקו לנזול על לחיי, קפצתי עליו בחיבוק ושקעתי בצווארו.
״את בסדר, הכל יהיה בסדר.״ הוא אמר וליטף את שיערי.
גשם חזק התחיל לרדת, שנינו נרטבנו אבל לא ניתקנו את החיבוק.
״אני מתגעגעת אליה כל-כך. ״בכיתי לתוך שקע צווארו וכרכתי את רגליו סביב מותניו.
״אני יודע אני יודע, אני מצטער.״ הוא חיבק אותי ולא עזב כאילו חיי תלויים בו.
״אני רוצה אותה בחזרה אליי.״ ניתקתי לאט את החיבוק וחזרתי לעמוד על רגליי.
״אל תדאגי, היא שומרת עלייך מלמעלה ואני בטוח שהיא גאה באחותה הקטנה ורואה איזה אישה מדהימה היא גדלה להיות,״ הוא הביט בעיניי והכריח את עצמו לחייך אליי למרות שידעתי שגם קשה לו.
הסתובבתי בחזרה לכיוון הקצה, הבטתי לשמיים ואמרתי, ״אני מצטערת לילי שלי, אני אוהבת אותך.״ ורצתי בחזרה לכיוון של לוקאס.
היה לי קר כל כך אבל לא הצלחתי להרגיש כלום חוץ מגעגוע וכאב.
״קחי,״ לוקאס הושיט לי את הז׳אקט שלו ״שלא תתקררי.״ הוא אמר והניח אותו על כתפיי.
״תודה.״ חייכתי אליו חצי חיוך ועטפתי את עצמי בו.
שנינו המשכנו ללכת ואף אחד מאיתנו לא אמר מילה עד שהגענו לרצפה ולוקאס החליט שהוא שובר את השתיקה ואמר.
״אני חשבתי שאת עומדת לקפוץ״ הוא עצר לרגע הביט בי ואז הניד בראשו, ״אני מצטער, לא הייתי צריך להגיד את זה, אבל אני באמת לא ידעתי מה תעשי עכשיו.״ הוא המשיך והביט לנעליו.
״זה בסדר, אם הייתי במקומך גם אני הייתי חושבת שהייתי קופצת.״ חייכתי אליו ואז חיוכי נמחק כשהבחנתי בקאי מגיע עם ׳אבא שלי׳ לכיוונינו.
״נו, אני רואה שלפחות אחת ממשפחת פרץ הצלחת לעצור מלהתאבד רק חבל שהצלת את האחת הלא נכונה.״ הוא פנה ללוקאס וחייך.
לוקאס:
קאי צעד לכיוון שלי ושל נועה יחד עם פיטר, האבא האמיתי של נועה, ושניהם נעצרו ממולנו עם חיוכים מאולצים ושילבו את ידיהם. ״נו, אני רואה שלפחות אחת ממשפחת פרץ הצלחת לעצור מלהתאבד רק חבל שהצלת את האחת הלא נכונה.״ הוא פנה עם מבטו אליי אחריי שהביט בנועה שעמדה לידי והסתכלה לרצפה.
היא קפאה ולמרות שראשו היה מורכן מטה יכלתי לראות על עיניה את הדמעות שאיימו לפרוץ ממנה אבל היא הכריחה את עצמה לסלק אותן במצמוץ.
פיטר לא אמר מילה רק המשיך לחייך והתקרב לכיוונה של נועה עוד צעד.
נעמדתי בינו לבינה ולמזלי יכלתי להסתיר אותה בגופי ממנו כי גם הייתי גבוהה ממנו לפחות בשמונה סנטימטרים.
״שלא תעז להתקרב אליה, אם רק תחשוב על זה אני אשפד אותך, אשרוף אותך חי ויתן לנבלה משמולך לאכול את זה.״ אמרתי, הרמתי את נועה והרחקתי אותה משניי היצורים האלה.
נועה לא העיזה לזוז סנטימטר מאיפה ששמתי אותה והשאירה את עיניה ממוקדות על הרצפה.
״למי קראת נבלה, הא?״ קאי נצמד אליי ודחף אותי מהחזה, גם ממנו הייתי גבוהה ושרירי יותר כך שלא היה לו יותר מידי סיכויים עליי.
הוא דחף אותי אבל לא הזיז אותי בכלל כאילו עלה חלף לידי.
התקרבתי אליו עוד שני צעדים, תפסתי אותו מהחולצה והרמתי אותו באוויר.
הוא התחיל להשתולל כמו ילדה קטנה ובזמן הזה פיטר ניצל את זה כדי לבעוט בי, זרקתי את קאי על החול כאילו היה סתם בובה והסתובבתי אל פיטר שהתחיל להתרחק ממני, הוא רץ אבל לא היה יותר מהיר ממני כדי לנסות לעקוף אותי.
מיהרתי לתפוס אותו, אגרופי פגש את פרצופו וגרם לו ליפול על הרצפה.
התיישבתי מעליו מכניס לו עוד אגרופים, האף שלו התחיל לדמם והשפה שלו נפתחה, ״יש לך מזל שאני לא יכול להרוג אותך, אחרת הייתי עושה את זה בשמחה.״ אמרתי והכנסתי לו עוד שני אגרופים לפרצוף לפניי שקמתי ממנו ותפסתי לו בחולצה.
הוא היה טיפה יותר כבד מקאי, לא שזה הפריע לי אבל אם הוא לא היה גמור מכל המכות האלה יש מצב שלא הייתי מצליח להרים אותו.
הסתובבתי אחורה להסתכל אם נועה עדיין באותו המקום וראיתי אותה עומדת שם ובוהה בי מתעלל באבא שלה והיא אפילו לא ניסתה לעצור אותי, וטוב שכך.
היא חייכה אליי והנהנה לי שאין לה בעיה שאני אעשה לו מה שאני רוצה.
קאי עדיין שכב על החול, כנראה שהוא קיבל מכה בכתף כשזרקתי אותו, אופס.
לא באמת היה אכפת לי, לא ממנו ולא מהנבלה השני שאני מחזיק עכשיו בשתי ידיי.
בעטתי לו בזין והוא התכווץ אבל לא יכל לזוז כי חסמתי לו את האפשרות בזה שהצמדתי אותו לדלת של השירותים הציבוריים.
חנקתי אותו ואחריי שהוא התחיל לאבד את הצבע מהפנים שחררתי אותו, הוא נפל על הרצפה ולא זז.
״יש לך ולבן המזדיין שלך עד חצות לעוף לי מהעיר ואם לא בפעם הבאה זה לא יגמר רק באגרופים.״ הזהרתי אותו וצעדתי לכיוונה של נועה שעמדה קפואה במקום שלה ולא זזה.
הרמתי אותה והחזקתי אותה על שתי ידיי, העפתי מבט אחרון לקאי ובשנייה שהוא ראה אותי הוא התאפס על עצמו, קם וברח.
אני מקווה בשבילו שפיטר ימצא אותו ויעביר לו את ההזהרה אחרת הלך עליו.
לאחר כמה דקות אני והיא נכנסו הביתה וראיתי את אמא ואבא שלי יושבים בספה וצופים בטלוויזיה, ברגע שסגרתי את הדלת אחרינו אמא שלי הסתובבה בבהלה ונעמדה על רגליה, מידי אחריה אבא שלי עשה את אותו הדבר.
״אוי נועה מתוקה,״ אמא שלי הזילה דמעה ורצה את נועה בזרועות פתוחות. ״איזה מזל שאת בסדר.״ היא אימצה אותה לחיקה.
אבא שלי ניגש אליי וחיבק אותי. ״תודה בן.״ הוא אמר והשתחרר מהחיבוק שלנו, הוא הניח את ידיו על כתפיי והביט בי בחיוך חם.
״הבן האהוב שלי,״ אמא שלי בכתה ודחפה את אבא שלי הצידה ״איך אני שמחה שגם אתה בסדר״ היא חיבקה אותי ונישקה את ראשי כמה פעמים.
היא החליפה מבט עם נועה וקרצה לה.
הבטתי בנועה בבלבול והפניתי את מבטי לאמא שלי שוב, ״אני גאה בך כל כך.״ הוא שוב חיבקה אותי ובכתה על כתפי.
״זה בסדר אמא, אנחנו בסדר, רואה?״ שאלתי אותה והצבעתי על עצמי ועל נועה.
״ראיתי את נועה בורחת ואתה רצת אחריה, ואחריי כמה דקות בחור גדול עם הבן שלו יצאו גם בעקבותיכם.״ היא אמרה והביטה אל אבא שלי בבלבול, אבא שלי השיב לה את אותו המבט ואז היא הבינה. ״אל תגיד לי שהבחור הגדול הוא...״ היא הניחה את כף ידה על הפה שלה והתרחקה ממני.
נועה הרכינה את ראשה והדמעות שלה חזרו לנזול על לחיה.
״בן של זונה...״ אבי סינן ורץ לחצר הרכבים שלנו כשהוא אוחז במפתחות של הרכב שלו.
נועה הרימה את ראשה והביטה בעיניה של אמא שלי שהיו עם דמעות אבל גם עם בהלה, ״זה בסדר איזבל...״ היא אמרה בקול חנוק והתקרבה את אימי, ״לוקאס הציל אותי.״ היא לחשה וחיבקה את אמא שלי.
היא לא הצליחה להחזיר לנועה חיבוק מרוב הבהלה שהייתה על פרצופה.
״אני אהרוג את המנוול הזה.״ אמא שלי אמרה לאחר שהיא נרגעה טיפה.
״זה בסדר אני כבר טיפלתי בזה.״ אמרתי ומשכתי בכתפיי
היא החווירה ושלחה אליי את מבטה ״מה זאת אומרת טיפלת בזה?״ שאלה ״רצחת אותו?!״ היא נבהלה והתקרבה אליי
״לא, אבל הייתי קרוב, דאגתי לזה שאנחנו לא נראה אותו יותר, ואם כן אז הבן זונה ממש רוצה למות.״ אמרתי וליטפתי את ראשה.
היא הביטה בי בההרצה וזאת כנראה הייתה הפעם הראשונה שלא אכפת לה שאני מדבר במילים גסות.
הרמתי את נועה לחדר שלה והנחתי אותה על מיטתה, ברטה העוזרת בית שלנו הביאה לה כוס עם שוקו חם כמו שנועה אוהבת ועטפה אותה השמיכה פרוותית.
היא סיימה את השוקו, הניחה את הכוס על השולחן ועצמה את עיניה.
קמתי ממיטתה כיביתי את האור והדלקתי לה מנורת לילה, פתחתי את הדלת אבל אז היא קמה ואמרה, ״הי, לוק.״
״אממ?״
״תישאר איתי״
״להישאר איתך?״
היא הנהנה ״כן.״
״אוקיי.״
היא חזרה למיטתה ופינתה לי מקום לידה, המיטה שלה הייתה מיטה זוגית ורחבה אז לא הייתי צריך להצטופף איתה.
״אני אוהבת אותך.״ היא אמרה וכיבתה את המנורת לילה.