בגיל ארבע

פרק 17

נועה:
אני רואה את אלכס וקלואי מסדרים את כל החדר עם החטיפים והשתייה.
״אתם באמת החברים הכי טובים שלי״ גיחכתי והצטרפתי לעזור להם.
שהכל היה מוכן התיישבנו כולנו על המיטה והתחלנו בערב שלנו.
באנו להתחיל לדבר ואז שמענו דפיקות בדלת.
פאק
האלכוהול
״אלכס תחביא מהר את האלכוהול וקלואי תבשמי פה עם הבושם של ויקטוריה הוא על השידה.״ ומיהרתי לפתוח את הדלת
״רגע״ אמרתי למי שבדלת והלכתי לפתוח.
״הי..״ לוקאס אמר והוריד את ידו מהדלת
לא רציתי להכניס אותו לחדר שלי אבל זה הבית שלו ואני נדחפתי לכאן אז לעשות את זה לא הייתה הבחירה הכי טובה.
״שוב דפקת, וואו לוקאס, אתה ממש משתפר״ צחקתי עליו ומאחוריי גם קלואי ואלכס גיחכו.
״לעזעזל אחי הבהלת אותי חשבתי שאתה איזבל או ג׳ון״ אמר אלכס והתיישב על הרצפה בהקלה.
״נועה אני יודע שאת כועסת עליי..״ קטעתי אותו ואמרתי ״מאוד כועסת, לוק, אני נפגעתי ממך, אני סמכתי עלייך״ שוב עלו דמעות בעיניי.
״אני יודע ואני מוכן לעשות הכל כדי לחפור על זה נועה, אני אוהב אותך תתני לי עוד הזדמנות.״ באותו רגע לקחתי כמה צעדים אחורה..
הוא לא אמר שהוא אוהב אותי הוא בטח שיכור או משהו.
או שפשוט לא שמעתי טוב.
הוא לא אמר את זה אני יודעת.
״נועה אני אוהב אותך״ הוא התקרב והחזיק בשתי ידי, ״תתני לי להיות איתכם פה הערב ואני הוכיח לך שאני אשתפר״ הפעם לא ניסיתי לקחת את ידי ממנו, אני עדיין הייתי בשוק מזה שהוא אמר שהוא אוהב אותי.
עם כל זה שהוא פגע בי, הסכמתי, הסכמתי שיצטרף אלינו.
״אוקיי..אז..אמת או חובה?״ שאלה קלואי וניסתה להרגיע את מה שהלך פה.
״אני זורם בטח.״ אלכס הצטרף אליה ורץ אליי
״הינה נועה את תשבי כאן, ואתה תשב כאן״ הוא הושיב אותנו במעגל שאני לידו וליד קלואי ולוקאס ממולי.
אחרי כמה תורות יצא שלוקאס שואל אותי.
״אמת או חובה נועה?״
״חובה״ עניתי
״חובה עלייך ללבוש חולצה של הקבוצה שלי מהנבחרת.״ הוא אמר והלך להביא לי את החולצה
״זה הכי קשה שהיה לך?״ שאלתי וגיחכתי.
הוא חייך ויצא מהחדר. ״אל תזלזלי בחולצות שלו, אומר את זה בתור החבר הכי טוב שלו שמכיר אותו.״ הוא הזהיר אותי
והתחלתי לחשוש.
לוקאס חזר עם החולצה שלו ונתן לי אותה.
״בבקשה״ הוא הושיט לי את החולצה וחייך
״אומייגאד זה מסריח, אתה לא מכבס את החולצות שלך?״ סתמתי את אפי עם היד וקלואי עשתה בדיוק כמוני.
״אמרתי לך לא לזלזל.״ גלגלתי עיניים אליו וצחקתי.
״אני אלך להחליף באמבטיה.״ הודעתי והלכתי עם החולצה ביד.
החולצה הגיע לי עד הברכיים, הריח של הזיעה היה נוראי אבל באיזה שהוא שלב מתרגלים.
יצאתי לחדר וזה היה נראה כאילו אני בלי מכנס כי הייתי עם מכנס קצר.
יצאתי מהממקלחת לחדר שלי עם ידיים לצדדים כמו דחליל והרגשתי נורא עם עצמי.
״זה נראה עלייך כמו שמלה״ לוקאס צחק והתיישב לי על המיטה.
ידעתי שזה נכון, אבל עדיין לא סלחתי לו מספיק כדי לצחוק ולהגיד שזה נכון.
אז חייכתי.
והתאפקתי כל כך לא לצחוק.
״את יודעת בגלל שפגעתי בך, אני מסכים לך לבחור לי גם בגד.״ באותו רגע הייתי בעננים.
אני כבר ידעתי איזה חולצה אני אבחר לו.
נתתי לו את החולצה ובזמן שהוא הלך להחליף סיפרתי לאלכס וקלואי איזה חולצה זאת.
״נתתי לו את החולצת בטן שאימו קנתה לי ליום הולדת, בגיל 13״ צחקתי ״ועל החולצה כתוב ׳את מתוקה כמו סוכריה׳, ואל תשפטו, הייתי בת 13.״ צחקנו כולנו וכשלוקאס יצא מהמקלחת לחדר שלי מרוב צחוק לא יכלנו כבר לנשום.
אחרי שטיפה נרגענו אמרתי לו ״זה נראה עלייך כמו חזיה״ ואז שוב היינו כולנו בהתקף צחוק, אפילו לוקאס שהבדיחה היא עליו.
אחרי שכולנו נרגענו המשכנו ושיחקנו 7 דקות בגן עדן, למזלי אני יצאתי עם אלכס אבל אחרי זה אנחנו מתחלפים כולם.
אני ואלכס נשארנו בחדר שלי והם הלכו לחדר של לוקאס.
אחרי שלוקאס וקלואי יצאו מהחדר ישר שאלתי את אלכס
״אתה מאוהב בה נכון?״ שמטתי את ראשי אחורה אל המיטה וחייכתי.
״במי?״ גיחך ושמט את ראשו אחורה, כמוני.
קמתי לישיבה ושליבתי את רגליים זו בזו ואמרתי.
״בקלואי, אתה מאוהב בה נכון?״ חייכתי וליטפתי את ירכיי עם ידיי כשאלכס יושב מולי ומחייך כמו ילד קטן.
״קצת..״ הוא העדים בפנים ונראה נבוך, הוא הסתכל על ידיו וחייך
״טוב קצת הרבה.״ הוסיף והשיב את מבטו אליי.
״היא פשוט.. כזאת יפה, וחמודה, היא מגנה על חברות שלה, ומתוקה, היא מחייכת הרבה, והצחוק שלה כל כך חמוד, היא משחקת עם אחותי הקטנה ומכינה לה אוכל..״ חייך והוסיף ״איך אפשר לא להיות מאוהב בה? היא הילדה שאני הכי אוהב עוד מאז שהיינו בני 14.״
היא באמת מושלמת.
״זה יהיה נהדר אם אתם תהיו זוג״ אמרתי וחיבקתי אותו
לוקאס:
״כנסי, מהר אני חייב לשאול אותך משהו ואין זמן.״ מיהרתי להגיד וסגרתי את הדלת אחריי שנכנסה.
״נועה לא סידרה לך את החדר לפני כמה ימים?״ שאלה והוסיפה ״איך הוא שוב חזר להיות ככה?״ נופפה בידה והתיישבה על המיטה.
״אוקיי דבר ראשון, שנינו סידרנו את החדר, ודבר שני, הוא לא מבולגן.״ מיהרתי לומר והתיישבתי לידה בשילוב רגליים.
״כן מה שתגיד, אבל אני כועסת עלייך, כי נועה כועסת עלייך, אז אני אעביר איתך את השבע דקות האלה בלי לדבר איתך בכלל.״ אמרה וסובבה את גבה לכיווני.
״קלואי.. בבקשה.. אני חייב את העזרה שלך איתה,״ התחננתי והוספתי ״את החברה הכי טובה שלה.״ הרגשתי נורא. הייתי מוכן לעשות הכל כדי שתסלח לי. אני אוהב אותה. אני אוהב כל כך שאני מאבד את עצמי. אני הייתי חייב את העזרה שלה. וכמה שיותר מהר.
״אוקיי, אעזור לך.״ היא חייכה וסובבה את ראשה בחזרה אליי  ״אבל בתנאי אחד.״ היא הרימה את ידה והצביעה עליי.
״אתה תעזור לי לכסח את ג׳ניפר.״
בגלל זה רבתי עם נועה..
״את יודעת שאני לא יכול..נועה היא..״ קלואי קטעה אותי ואמרה ״לא במכות אידיוט, אתה תנשק את נועה בפרצוף שלה ושל החבר המטומטם שלה.״ היא התיישבה בחזרה על המיטה אחריי שהלכה בכל החדר שלי ועשתה לי סחרחורת.
״דיל.״ הושטתי את ידי אליה ולחצתי לה את היד.
״עכשיו..מה שאתה צריך לעשות זה פשוט לחכות.״ היא חייכה והטיימר בדיוק צלצל.
״מה זה אומר לחכות?״ שאלתי ורדפתי אחריה כמו מטומטם כשהלכה לחדר של נועה.
היא התעלמה ממני ויכלתי לראות דרך הגב שלה את החיוך המרושע שלה.
״עכשיו..״ היא נכנסה לחדר בפראיות ואמרה ״מחליפים זוגות, אלכס בוא אתה איתי ונועה.. לכי עם לוקאס ״ עכשיו הייתי טיפה יותר רגוע שעשיתי איתה עסקה שווה, היא קמה מהמיטה שלה והלכה לכיוון הדלת, ״תישארו כאן, אני אלך איתו.״ גלגלה עיניים וחייכה חיוך מאולץ אליי.
אחריי שהגענו לחדר שלי היא הסתכלה עליי ופניה היו נראות מאוכזבות.
״רציני?״ היא שאלה, הושיטה את ידה והצביעה על החדר שלי ״סידרתי לך אותו לפני ארבעה ימים!״ נהמה ונשפה חזק.
משכתי בכתפיי כי לא היה לי מה לענות לה
לא דיברנו במשך כמה דקות עד שאמרתי
״טוב אולי נשלים וזהו? אני לא יכול להתמודד אם זה שאת כועסת עליי״ התיישבתי ממולה והצמדתי את ידי לגופי
היא הרכינה את ראשה והעיניים שלה התמלאו דמעות, היא הסתכלה עליי ודמעות נטפו על בגדיה.
״אני עברתי חרם בבית ספר הקודם שלי, ואתה יודע את זה, ואתה יודע שהיה שם אלימות.״ נשמה כמה נשימות והמשיכה ״ אתה מכל האנשים אמור להבין שאני לא רוצה שום קשר לאלימות חיים שלי, גם אם זאת האויבת שלי או מי שהיא לא תהיה״ דמעות הציפה אותה ואז היא לקחה את גב ידה וניגבה אותן. ״אז אני לא יודעת אם אוכל לסלוח לך בזמן הקרוב..״ הוסיפה ויצאה מהחדר.
היא יצאה החוצה ואני נשארתי בחדרי, כל הלילה, עם המחשבות המטורפות שלי עליה..